פער של 250 אלף קולות, קפה ששווה יותר מפחם ובורסה שקפצה 50%: קולומביה מהמרת על מהפך

250,830 קולות הכריעו את המרוץ הצמוד ביותר בתולדות קולומביה. עורך הדין הימני אבלרדו דה לה אספריאיה גבר ביוני על מועמד השמאל איבן ספדה בסיבוב שני דרמטי, 49.7% מול 48.7%, פער של פחות מאחוז אחד, והושבע החודש בעיר קאלי לנשיאה ה-36 של המדינה. הבורסה בבוגוטה הצביעה עוד קודם: יום אחרי הסיבוב הראשון בסוף מאי, שבו קיבל דה לה אספריאיה 43.7% מהקולות, זינק מדד COLCAP ב-5.5% ביום אחד. ארבע שנים של גוסטבו פטרו, נשיא השמאל הראשון בהיסטוריה המודרנית של קולומביה, הסתיימו רשמית, והשווקים מתמחרים כיוון חדש.

הכלכלה שהנשיא הטרי מקבל לידיים היא סיפור של ניגודים. תוצר של 540 מיליארד דולר, הרביעי בגודלו באמריקה הלטינית, 53.4 מיליון תושבים ותוצר לנפש של כ-10,100 דולר לפי קרן המטבע, לצד בורסה שרשמה ב-2025 את השנה הטובה בתולדותיה ומטבע מהחזקים בעולם. ומולם גירעון תקציבי שפרץ את כל המסגרות, אינפלציה שמסרבת לרדת, ריבית מהגבוהות בשווקים המתעוררים ותעשיית נפט שרואה את הרזרבות שלה מתרוקנות.

הצמיחה דווקא הפתיעה לטובה בשנה שעברה. התוצר עלה ב-2025 ב-2.6% לפי הלשכה הסטטיסטית DANE, קצב כפול מזה של 2024, בהובלת החקלאות שהתרחבה ב-3.1% וענפי המסחר, התחבורה והאירוח שקפצו ב-4.6%. ברבעון הרביעי כבר הורגשה האטה, עם עלייה שנתית של 2.3%, ובתחילת השנה השעה בית משפט את צו העלאת שכר המינימום הנדיב שהוציאה ממשלת פטרו בדרכה החוצה.

אינפלציה עיקשת, ריבית של 12% וכלל פיסקלי מושעה

האינפלציה השנתית טיפסה ביוני ל-6.1%, מ-5.8% בחודש הקודם, עם התייקרות שנתית של 6.8% במזון, והקונצנזוס מצביע על המשך עלייה גם ביולי. יעד הבנק המרכזי עומד על 3%, כלומר הקצב בפועל יותר מכפול ממנו, וסקר האנליסטים של הבנק העלה את הצפי לסוף השנה ל-6.6%. גם המחירים המפוקחים, חשמל, מים ותחבורה ציבורית, האיצו מ-5.2% ל-5.9%, סימן שההתייקרות מתפשטת מעבר לסל המזון.

BanRep, הבנק המרכזי, הגיב בהעלאת ריבית של 75 נקודות בסיס בסוף יוני, ל-12%, הרמה הגבוהה מאז אפריל 2024, ובסוף יולי הותיר אותה על כנה בהצבעה של ארבעה מול שלושה, כשהמיעוט דרש העלאה נוספת של חצי אחוז. הריבית הריאלית הגבוהה מושכת הון זר ותומכת בפזו הקולומביאני, שנסחר נכון לאוגוסט 2026 סביב 3,100 פזו לדולר, אחרי התחזקות של יותר מ-20% מהשפל של השנה האחרונה.

מאחורי הפזו החזק עומד גם נהר של כסף מהתפוצות. הקולומביאנים שחיים בחו"ל שלחו הביתה ב-2025 סכום שיא של 13.1 מיליארד דולר, עלייה של 10.5%, סכום שעקף לראשונה מאז 2004 את ההשקעות הזרות הישירות במדינה, שהסתכמו ב-11.4 מיליארד דולר. ההעברות האלה שוות כ-2.8% מהתוצר, מקור המט"ח השני בגודלו של קולומביה אחרי יצוא הדלקים, והן מזרימות כוח קנייה ישירות למשקי הבית ומרככות את מכת יוקר המחיה. הקצב נשמר גם השנה, עם כ-1.23 מיליארד דולר בחודש מרץ בלבד.

התקציב הוא הזירה הבעייתית מכולן. ביוני 2025 השעתה ממשלת פטרו את הכלל הפיסקלי לשלוש שנים, בניגוד לעמדת הוועדה העצמאית CARF, אחרי שהגירעון תפח מיעד של 5.1% מהתוצר ליותר מ-7% בפועל. ההוצאה הציבורית קפצה מ-18.7% מהתוצר ב-2019 לכ-24%, החוב הממשלתי הרחב מטפס לעבר 62% מהתוצר, שיא היסטורי, ופיץ' צופה גירעון של 5.8% עד קרוב ל-7% גם ב-2026. הצמיחה, מנגד, מתונה: קרן המטבע צופה 2.3% השנה, ה-OECD מדבר על 2.4% ו-BBVA אופטימית יותר עם 2.8%, כשהאבטלה צפויה לעלות מממוצע של 9.2% ל-9.7%.

הנפט מתרוקן, הקפה עוקף את הפחם

אקופטרול (EC), ענקית האנרגיה הממשלתית, מגלמת את הפרדוקס הקולומביאני. ההפקה ברבעון השני ירדה 6.6% ל-706 אלף חביות ביום, עם דעיכה טבעית בשדות פיידמונטה, ירידה חדה בנכסי פרמיאן בארה"ב ושיבושים תפעוליים בשדות מרכזיים במחוז מטה. ובאותו רבעון בדיוק זינק הרווח הנקי פי שלושה וחצי ל-6.1 טריליון פזו, כמעט 1.9 מיליארד דולר, בזכות העלייה במחירי הנפט ותפוקת שיא בבתי הזיקוק. ההנהלה שומרת על יעד הפקה שנתי של 730 עד 740 אלף חביות ביום, ובמקביל מחפשת צמיחה מחוץ לגבולות: החברה הבת הברזילאית השלימה באוגוסט רכישה של כרבע ממניות חברת הנפט המקומית בראבה אנרג'יה, במחיר של 23 ריאל למניה.

מאחורי הרבעון החזק מסתתרת בעיה מבנית: רזרבות הנפט המוכחות של המדינה, 2.02 מיליארד חביות, מספיקות ל-7.4 שנות הפקה, ורזרבות הגז צנחו ב-2025 ב-17% לרמה שמספיקה ל-5.9 שנים, השפל מאז 2007. שנות מדיניות של פטרו, שהקפיא חתימה על חוזי חיפוש חדשים, הפכו את קולומביה ליבואנית גז: יבוא LNG יקר צפוי לספק כרבע מצריכת הגז ב-2026, והמחסור היומי צפוי לגדול ליותר מכפליים לעומת 2025.

הקפה מספק את הצד השני של הסיפור. יצוא הקפה הכניס ב-2025 5.78 מיליארד דולר, כ-18% יותר מיצוא הפחם, לראשונה מזה 25 שנה. קולומביה היא יצואנית הקפה השנייה בעולם עם 12.6% מהיצוא העולמי, המחיר המקומי קפץ בשנה האחרונה ב-23.5% ל-3.72 דולר לקילוגרם, וחוזי הערביקה בניו יורק נסחרים סביב 314 סנט לפאונד. רעידת האדמה שפגעה החודש באזורי הגידול שיבשה זמנית משלוחים ודחפה את המחירים לשיא של שבועות, והתחזית לעונת 2026/27 עומדת על 13.4 מיליון שקים, עלייה של 7.2%, אחרי שכבר ב-2024 קפץ היצוא ב-21.5% לכ-648 אלף טון, ואזורי הגידול נהנים משנתיים רצופות של הכנסות שיא.

טראמפ, קוקאין ושגרירות שחוזרת לירושלים

היחסים עם וושינגטון עברו בשנה האחרונה את המשבר העמוק בתולדותיהם. בספטמבר 2025 הסיר ממשל טראמפ לראשונה מזה כמעט 30 שנה את ההסמכה של קולומביה כשותפה במאבק בסמים, אחרי ששטחי גידול הקוקה זינקו לשיא תחת מדיניות "השלום הכולל" של פטרו, וחודש אחר כך הודיע טראמפ על עצירת הסיוע האמריקאי לקולומביה וכינה את פטרו "סוחר סמים". משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות אישיות על פטרו, על אשתו, על בנו ועל שר הפנים שלו, ואיום המכסים ריחף מעל היצוא כולו.

• פאלו אלטו היכתה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ומטפסת 5% במסחר המאוחר
• דל עקפה את הציפיות - קופצת ב-8% במסחר המאוחר

דה לה אספריאיה מסמן את הכיוון ההפוך. טראמפ תמך בו בגלוי, שלח משלחת בכירה לטקס ההשבעה, וביום כהונתו הראשון הצטרפה קולומביה לברית הביטחון האזורית של וושינגטון, "מגן אמריקה", לצד תוכנית משותפת חדשה למלחמה בקרטלים בשם "פלאן פטריוטה 2.0". סדר היום שהציג לפני כניסתו לתפקיד מציב את העמקת הקשרים עם וושינגטון סביב סחר, השקעות וביטחון בראש הרשימה. הנשיא החדש הכריז על יד קשה נגד הארגונים החמושים, ניתק את היחסים עם קובה וניקרגואה, והודיע על סגירת 14 שגרירויות ברחבי העולם לצד החזרת השגרירות הקולומביאנית לירושלים, אחרי שפטרו ניתק את היחסים עם ישראל ב-2024. גם בחירת קאלי לטקס ההשבעה, עיר שספגה בשנים האחרונות התקפות של ארגונים חמושים, נועדה להמחיש את סדר העדיפויות החדש.

הפוליטיקה הפנימית נשארת נפיצה. הפער בסיבוב השני, 0.96% בהשתתפות שיא, משקף מדינה חצויה בין ימין לשמאל, וכמעט מחצית מהבוחרים העדיפו את ספדה, בן בריתו של פטרו, מה שמותיר את השמאל כוח מרכזי גם באופוזיציה. התחייבויות הקמפיין, הורדת מסים לצד הגדלת הוצאות ביטחון, יתנגשו במוקדם או במאוחר עם גירעון שכבר חצה את הקווים האדומים. מעל כל אלה מרחפת בעיית הביטחון הוותיקה: קולומביה נשארת יצרנית הקוקאין הגדולה בעולם, והקרטלים והמיליציות שולטים באזורים כפריים שלמים.

האתגר החברתי הגדול מגיע מהשכנה ממזרח. כ-2.8 מיליון מהגרים מוונצואלה חיים בקולומביה, היעד המרכזי בעולם לגל ההגירה הוונצואלי, וכמיליון מהם קיבלו השנה מעמד חוקי דרך תוכנית האשרות הזמניות, בהם 300 אלף ילדים. הקליטה מכבידה על מערכות החינוך והבריאות בערים הגדולות, ובמקביל מזרימה ידיים עובדות לשוק עבודה שמתמודד עם אבטלה של יותר מ-9%.

שנת השיא של הבורסה בבוגוטה

מדד COLCAP סיפק ב-2025 תשואה של 50%, שנת שיא בתולדותיו, אחרי 15% ב-2024 וירידה של 7% ב-2023. הראלי נמשך גם השנה: המדד עלה כ-15% מתחילת 2026 ונסחר נכון לאמצע אוגוסט סביב 2,461 נקודות, כ-43% מעל רמתו לפני שנה. הרכב המדד השתנה מהיסוד בעשור האחרון: משקל הפיננסים זינק מכ-46% לכ-58%, בעוד האנרגיה התכווצה לכ-8%. את הראלי הזינו גם רוחות גלובליות, חולשת הדולר בעולם ותיאבון סיכון מחודש לשווקים מתעוררים, ומהסיבוב הראשון של הבחירות והלאה הצטרף אליהן גם התמחור של ממשל ידידותי יותר לשוק. באמצע אוגוסט התנהל המסחר בטווח צר סביב 2,450 עד 2,470 נקודות, כשהמשקיעים מעכלים בו זמנית את רעידת האדמה, את חילופי השלטון ואת עונת הדוחות החזקה של הבנקים.

חמש החברות הגדולות מספרות את סיפור השוק, במספרים נכונים לאוגוסט 2026. אקופטרול היא הגדולה מכולן עם שווי שוק של כ-34 מיליארד דולר, ומניית ה-ADR שלה בניו יורק יותר מהכפילה את עצמה מהשפל, עם טווח 52 שבועות של 8.3 עד 17.8 דולר. אחריה גרופו סיבסט (CIB), החברה האם של בנקולומביה, בשווי של כ-23.3 מיליארד דולר: הבנק הגדול במדינה הציג ברבעון השני רווח נקי של 2.7 טריליון פזו ותשואה רבעונית על ההון של 28.7%, שיא בתולדותיו, והעלה את יעד התשואה השנתית על ההון ל-21% עד 22%.

את הרשימה משלימות שלוש קבוצות תשתית ופיננסים. ISA, חברת הולכת החשמל הגדולה באמריקה הלטינית שפועלת בקולומביה, פרו, ברזיל, צ'ילה ובוליביה, נסחרת בשווי של כ-30 טריליון פזו, כ-9.7 מיליארד דולר, וסביבה מתבשלת עסקת הענק של השנה: קבוצת האנרגיה של בוגוטה, GEB, מנהלת מגעים לרכישת השליטה בה מידי אקופטרול תמורת כ-4.5 מיליארד דולר. GEB עצמה, ספקית הגז והולכת החשמל שבשליטת עיריית בוגוטה, שווה כ-27.5 טריליון פזו, כ-8.9 מיליארד דולר, ונסחרת במכפיל רווח חד ספרתי של כ-10, אם כי הרווח ברבעון הראשון ירד 43% בגלל הפרשי מטבע והוצאות חד פעמיות. גרופו אבאל, הולדינג הבנקאות של המיליארדר לואיס קרלוס סרמיינטו שמחזיק בין השאר בבנקו דה בוגוטה, נסחר סביב 19.6 טריליון פזו, כ-6.3 מיליארד דולר. מיד אחריו ממוקם בנק דוויוויאנדה, עם שווי של כ-12 טריליון פזו.

דירות, סחר ומסים

שוק הדיור מתחמם בקצב מתון. מדד מחירי הדירות בבוגוטה עלה ב-2025 ב-6.1%, הקצב המהיר מזה ארבע שנים, ומחירי הדירות בבירה גבוהים נכון ליוני בכ-6.5% משהיו לפני שנה. מחיר למ"ר נע בבוגוטה בין 3 מיליון פזו בשכונות הפשוטות ל-13.5 מיליון פזו במוקדי היוקרה, כ-860 עד 3,860 דולר, רמות נמוכות מאוד במונחים בינלאומיים. הריבית הגבוהה מייקרת משכנתאות ומקררת עסקאות, ורוב הדירות נסגרות במחיר שנמוך ב-4% עד 8% מהמבוקש. הערכות בשוק המקומי מדברות על עליות נומינליות של 25% עד 40% בשכונות המבוקשות של הבירה עד 2031, בתרחיש של שיפור הדרגתי בתנאי האשראי.

סחר החוץ מרוכז ופגיע. היצוא הסתכם ב-2025 בכ-50.2 מיליארד דולר, כשארה"ב לבדה קולטת 30.7% ממנו, כ-17.8 מיליארד דולר, ואחריה מרחק גדול עד סין, פנמה והשכנות בדרום. נפט גולמי מהווה כ-19.7% מהיצוא, קפה 11.9% ופחם 8.2%, ולצדם זהב, פרחים ובננות. הסכם סחר חופשי עם ארה"ב פועל מאז 2012, אבל השנה האחרונה המחישה עד כמה התלות הזאת חשופה למצב הרוח בבית הלבן, כשאיומי המכסים והסנקציות על ממשלת פטרו ריחפו מעל היצואנים חודשים ארוכים. להרחבה:עושים סדר: ציר הזמן של מכסי טראמפ.

סביבת המס מהכבדות באזור. מס החברות עומד על 35%, מהגבוהים ב-OECD כולו, מדרגת מס ההכנסה העליונה ליחידים מגיעה ל-39%, המע"מ עומד על 19% ומס רווחי ההון על 15%. דיבידנד לתושב חוץ סופג ניכוי במקור של 20%, אחרי שיוזמה להעלותו ל-30% במסגרת רפורמת המס של פטרו נעצרה בקונגרס, ושיעור מס רווחי ההון המופחת חל על נכסים שהוחזקו יותר משנתיים. הנשיא הנכנס הבטיח בקמפיין להקל את נטל המס על עסקים, והשוק ממתין לפרטים.

איך נחשפים מישראל

הדרך הפשוטה לחשיפה רחבה היא קרן הסל של גלובל X על מדד MSCI All Colombia Select (סימול COLO), שנסחרת בניו יורק עם דמי ניהול של 0.62%. בלאקרוק סגרה עוד ב-2022 את קרן הסל המתחרה ICOL, כך שההיצע הייעודי מצומצם, ומי שמחזיק קרנות שווקים מתעוררים רחבות מקבל חשיפה קולומביאנית במשקל קטן מאוד. אפשרות נוספת היא מניות בודדות דרך ה-ADR בניו יורק: אקופטרול (EC), גרופו סיבסט (CIB) וגרופו אבאל (AVAL). מי שקונה את השוק הקולומביאני קונה היום בעיקר בנקים, עם משקל פיננסים שמתקרב במדדים המקומיים ל-60%, והתנודתיות של הפזו, שנע בשנה האחרונה בטווח של יותר מ-20% מול הדולר, מיתרגמת ישירות לתשואה הדולרית והשקלית, לטוב ולרע.