מעבר לוול סטריט: המדריך לבורסות לונדון, פרנקפורט, פריז, טוקיו וסיאול

מדד S&P 500 האמריקאי מרכז אליו את רוב הכסף, רוב הכותרות ובעשור האחרון גם את רוב התשואה. מחוץ לארה״ב פועלות חמש בורסות ענק - לונדון, פרנקפורט, פריז, טוקיו וסיאול - שכל אחת מהן מתנהגת אחרת, נסחרת בשעות אחרות ובמטבע אחר. היכרות איתן פותחת למשקיע ארגז כלים רחב יותר לפיזור, ומסבירה גם חלק גדול ממה שקורה מדי יום בתל אביב ובניו יורק, כפי שמרחיב מדריך וול סטריט מול תל אביב.

לונדון, פרנקפורט ופריז: שלושה מדדים עם אופי שונה

פוטסי 100 (FTSE 100), מדד הדגל של בורסת לונדון, נסחר מעל 10,800 והוא אוסף של ענקיות גלובליות יותר משיקוף של הכלכלה הבריטית: כ-75% מהכנסות החברות בו מיוצרות מחוץ לבריטניה, וכמחציתן נקובות בדולרים. אנרגיה (BP), בנקים (HSBC ולוידס), מכרות (ריו טינטו וגלנקור) ופארמה (אסטרהזנקה ו-GSK) קובעים את הטון. מכאן המאפיין המוזר של לונדון: פאונד נחלש דווקא מרים את המדד, כי הרווחים הדולריים מתורגמים לפאונדים בשער נוח יותר, ופאונד מתחזק מכביד עליו.

דאקס 40 (DAX) הפרנקפורטי נסחר סביב 26,300 ונשען על התעשייה הגרמנית הקלאסית - סאפ, סימנס, אליאנץ, מרצדס-בנץ וריינמטאל הביטחונית. הייחוד שלו חבוי בשיטת החישוב: זהו מדד תשואה כוללת, שמניח שכל דיבידנד מושקע מחדש במדד עצמו, בעוד רוב המדדים הגדולים בעולם, ובהם S&P 500 ופוטסי, מודדים מחיר בלבד. השוואה ישירה של גרף הדאקס לגרף של מדד מחיר מחמיאה לגרמנים באופן מלאכותי, ומי שבודק ביצועים חייב לנטרל את ההטיה הזו.

קאק 40 (CAC) הפריזאי, שנע סביב 8,700, הוא ההימור הריכוזי של אירופה על היוקרה: LVMH (לואי ויטון), הרמס, לוריאל וקרינג מצטברות יחד עם שאר מותגי הצריכה לכרבע ממשקל המדד, לצד טוטאל אנרג׳יס (כ-9.5% מהמדד) וסנופי מהפארמה (כ-5.5%). המבנה הזה הופך את פריז למעין מניה אחת גדולה על הצרכן האמיד הגלובלי: כשהביקוש הסיני לתיקים ולשעונים חזק, פריז מזנקת, וכשהיוקרה מאטה, המדד מדשדש גם כשכלכלת צרפת עצמה צומחת.

טוקיו וסיאול: שיא של 34 שנה מול ראלי היסטורי

ניקיי 225 (Nikkei) חצה בתחילת 2024 את השיא שקבע בשלהי 1989, ברמת 38,915.87, אחרי 34 שנים וחודשיים של המתנה - שנים שבהן עברה יפן דפלציה ממושכת והתפוצצות של בועת נדל״ן ומניות. מאז השבירה הוסיף המדד יותר מ-70% והוא נסחר סביב 67,000. את המהפך הניעו רפורמות ממשל תאגידי שדחפו חברות להחזיר הון לבעלי המניות, ין חלש שהעשיר את היצואניות, וזרם השקעות זר שאת דרכו סימן וורן באפט עם כניסתו לחמש חברות המסחר הגדולות. הניקיי משוקלל לפי מחיר המניה, כמו הדאו ג׳ונס ובשונה מרוב המדדים בעולם, ולכן פאסט ריטיילינג (יוניקלו) לבדה מהווה כ-11% ממנו. שיקוף רחב ואמין יותר של יפן מספק מדד טופיקס (TOPIX), שמשקלל כ-1,600 חברות לפי שווי השוק הצף שלהן ועובר בימים אלה רפורמה שתצמצם אותו בהדרגה לכ-1,200 חברות איכותיות יותר.

קוספי (KOSPI) הקוריאני הפך לכוכב העולמי של התקופה: זינוק של 75.6% ב-2025, השנה החזקה ביותר שלו מאז 1999, ובהמשך חציית הרמות של 5,000 ושל 6,000 בתוך חודשים ספורים, עד לסביבת 6,300 כיום. שני מנועים עובדים במקביל: רעב עולמי לשבבי זיכרון בעידן ה-AI שמעשיר את סמסונג ואת SK הייניקס - שתיהן מהוות יחד כ-55% משווי השוק של המדד, פי שניים וחצי ממשקלן בסוף 2023 - ורפורמת ה-Value-up שנועדה למחוק את ״דיסקאונט קוריאה״, התמחור הזול כרונית שנבע ממבנה הצ׳בולים, קונגלומרטים משפחתיים עם ממשל תאגידי חלש ובעלי מניות מיעוט מוחלשים. במסגרת הרפורמה תוקן חוק החברות לטובת המשקיעים, מס הדיבידנד נחתך מ-45% לטווח שבין 14% ל-30%, ויותר מ-170 חברות אימצו תוכניות השבחת ערך. על הקשר ההדוק בין שבבים לשווקים שלמים מרחיב מדריך מניות השבבים והתרופות.

שעות ומטבע: היום הגלובלי של המשקיע הישראלי

שעון המסחר העולמי נפתח מזרחית לישראל: טוקיו וסיאול פעילות בין 3:00 ל-9:30 בבוקר שעון קיץ ישראלי, כשבטוקיו נשמרת הפסקת צהריים של שעה, ומאז 2024 נוסף שם מכרז נעילה בדומה לזה שנהוג בתל אביב - הארכת המסחר הראשונה ביפן מזה 70 שנה. כשהבוקר הישראלי מתחיל, אסיה כבר סיכמה יום שלם. לונדון, פרנקפורט ופריז נסחרות בין 10:00 ל-18:30 שעון ישראל, בחפיפה רחבה לשעות המסחר המקומיות, ווול סטריט מצטרפת ב-16:30. נוסף על כך קיים פער בלוח השנה: ביום ראשון תל אביב נסחרת כמעט לבדה בעולם, וביום שישי העולם נסחר בעוד הבורסה המקומית שובתת - ומכאן תנועות ״השלמת הפערים״ המוכרות של פתיחת השבוע בתל אביב.

המטבע הוא שכבת סיכון שנייה, ולעיתים דווקא מקור התשואה: משקיע ישראלי בדאקס מחזיק למעשה שתי פוזיציות, אחת על המניות ואחת על האירו. ב-2025 התחזקו מטבעות אירופה ויפן מול הדולר עד כדי כך שכמחצית מהתשואה של המדדים הבינלאומיים למשקיע דולרי הגיעה מהמטבע עצמו; מנגד, שקל שמתחזק מכווץ בתרגום לשקלים גם תשואה זרה נאה. קרנות מחקות על מדדי חו״ל מוצעות לכן גם בגרסאות מנוטרלות מטבע, בדמי ניהול גבוהים מעט יותר, וסוגיית המס על הדיבידנדים מוסברת במדריך המיסוי על דיבידנד מחו״ל.

פיזור מעבר לארה״ב: הוויכוח הגדול

מאז המשבר הפיננסי הניב S&P 500 תשואה שנתית ממוצעת של כ-12%, מול פחות מ-4% למדד MSCI EAFE שמרכז את השווקים המפותחים מחוץ לארה״ב. הפער העצום, פרי הדומיננטיות של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות ודולר חזק, הפך את הפיזור הגלובלי לעמדה שדורשת הסבר: מי שהחזיק בעשור וחצי האחרונים תיק עולמי מפוזר שילם על העיקרון בתשואה. מנגד עומדת ההיסטוריה: בעשור שבין 2000 ל-2010, בין בועת הדוט-קום למשבר הפיננסי, רשם S&P 500 תשואה שנתית ממוצעת שלילית של כאחוז, ודולר שהושקע בו בתחילת העשור הצטמק ל-91 סנט בסופו, בעוד שווקים בינלאומיים ומתעוררים הניבו באותן שנים תשואות חיוביות.

2025 החזירה את הוויכוח לחיים: מדדי העולם עקפו את האמריקאי, עם כ-23% לסל השווקים המפותחים מחוץ לארה״ב בשנה מתגלגלת מול כ-18% ל-S&P 500, וקוספי, דאקס, ניקיי ופוטסי שברו שיאים בזה אחר זה. השאלה אם מדובר בתחילתו של מחזור חדש או באתנחתא תוכרע בדיעבד, וההיגיון של פיזור על פני שווקים ומטבעות נשען בדיוק על חוסר היכולת לדעת זאת מראש, כפי שמראה מדריך התשואה לטווח ארוך.

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.