מניות שבבים ומניות תרופות: המדריך לשני עולמות של סיכון וסבלנות

5.45 טריליון דולר - זה שווי השוק של אנבידיה, חברת השבבים הגדולה בעולם. 208 מיליארד דולר - זה מה שנשאר מנובו נורדיסק, ענקית התרופות שהגיעה ביוני 2024 לשווי של 636 מיליארד. השבבים חיים על מחזוריות אלימה וגלי השקעה, התרופות חיות על פטנטים, ניסויים קליניים והימורים בינאריים, ומי שמכיר את ההיגיון הפנימי של כל ענף קורא את התנודות במקום להיבהל מהכותרת.

מפת ענף השבבים: מעצבות, יצרניות, ציוד וזיכרון

אנבידיה, AMD וקוואלקום מתכננות שבבים ומזמינות את הייצור אצל אחרות - מודל שנקרא פאבלס. את הייצור עצמו מרכזות היצרניות: TSMC הטאיוונית מייצרת את השבבים המתקדמים בעולם עבור אנבידיה ואפל, אינטל נלחמת לשקם את מעמדה, וטאואר הישראלית מתמחה בשבבים אנלוגיים לרכב, לתקשורת ולחיישנים. מעליהן יושבות יצרניות הציוד: ASML ההולנדית מחזיקה מונופול על מכונות הליתוגרפיה שמדפיסות את השבבים המתקדמים, לצד אפלייד מטיריאלס האמריקאית והישראליות קמטק ונובה בתחומי הבדיקה והמדידה. בקצה השרשרת יושבות יצרניות הזיכרון - סמסונג, SK הייניקס ומיקרון - התחום התנודתי ביותר בענף, שמתנהג כמו שוק סחורות לכל דבר. הפער נראה קטן בדף, ובסוף השנה הוא כבר יושב בחשבון.

מדד SOX של בורסת נאסד״ק מרכז כ-30 מניות שבבים ומשמש מדחום לענף כולו. אנבידיה, ברודקום ו-TSMC הן הרכיבים הכבדים בו, וכל דוח של אנבידיה מטלטל את המדד כולו. משקיע שמחפש חשיפה רחבה לענף בוחן קרנות עוקבות מדד במקום הימור על מניה בודדת. התיאוריה חשובה, והחשבון בבנק חשוב יותר.

המחזור המפורסם: מחסור, השקעות ענק, עודף, קריסה

מפעל ייצור שבבים מתקדם עולה כ-20 מיליארד דולר ונבנה שלוש עד ארבע שנים. הפער בין החלטת ההשקעה לבין הקיבולת על הרצפה מייצר את המחזור המפורסם של הענף: ביקוש קופץ, נוצר מחסור, המחירים מזנקים, כל היצרניות ממהרות לבנות מפעלים - וכשהקיבולת החדשה מגיעה לשוק בבת אחת נוצר עודף, המחירים קורסים וההשקעות נעצרות. עד המחסור הבא.

שנת 2022 סיפקה שיעור חי: מדד SOX צנח 36% ומניית אנבידיה נחתכה בחצי, כשמחסני שבבי הגיימינג התמלאו בדיוק ברגע שהביקוש נעלם. בזיכרון המכה הייתה קשה עוד יותר: מיקרון רשמה ב-2023 הפסד רבעוני של 1.9 מיליארד דולר, וחטיבת השבבים של סמסונג צברה באותה שנה הפסדים של יותר מ-13 טריליון וון. הכנסות מיקרון ברבעון האחרון הגיעו ל-41.5 מיליארד דולר לעומת 9.3 מיליארד ברבעון המקביל, כל קיבולת ה-HBM שלה ל-2026 נמכרה מראש, והמניה עלתה כ-233% מתחילת השנה. אותה חברה בדיוק, שלוש שנים הפרש.

זמן האספקה שמדווחות יצרניות השבבים ללקוחותיהן הוא האינדיקטור המקדים של המחזור. כשההמתנה להזמנה מתארכת משבועות לחודשים, מחסור מתחיל להיבנות והמחירים עולים אחריו; כשהיא מתקצרת, הקיבולת החדשה כבר בשוק. הנתון הזה מופיע בשיחות הוועידה ובסקירות הענף לפני שהוא מגיע לשורת ההכנסות, ולכן הוא מקדים את הדוחות ברבעון או שניים. בענף התרופות התפקיד המקביל שייך ללוח מועדי הניסויים ופקיעות הפטנטים.

גל ה-AI שינה את הפרופורציות ההיסטוריות, כפי שמרחיב המדריך על שבע המופלאות ומניות ה-AI. אנבידיה הפכה לחברה בעלת השווי הגבוה בעולם, שבבי הזיכרון המהיר HBM הפכו ממוצר מדף למוצר מחסור, ו-SK הייניקס כבר מעריכה שהמחסור בזיכרון יימשך שנים קדימה. הלקח ההיסטורי עדיין תקף: בענף הזה כל מחסור הוליד עד היום גל השקעות, וכל גל השקעות הוליד בסופו עודף.

תרופות: פטנטים, ניסויים בינאריים והימור ה-GLP-1

2.6 מיליארד דולר ועשור שלם - זה המחיר הממוצע של פיתוח תרופה חדשה, לפי מחקר של אוניברסיטת טאפטס. כ-12% בלבד מהתרופות שנכנסות לניסויים קליניים מגיעות לאישור, והתרופה המנצחת מממנת את כל הכישלונות שבדרך. המבנה הזה מכתיב למשקיע כלל ברזל: חברה עם צנרת פיתוח רחבה מפזרת סיכון, וחברה עם מולקולה אחת בניסוי היא הימור בינארי. כפי שמסביר המדריך לניתוח פונדמנטלי, תזה על חברת תרופות חייבת לכלול גם תרחיש כישלון.

צוק הפטנטים (Patent Cliff) הוא הסיוט הקבוע של הענף. יומירה של אבבי הכניסה בשיאה 21.2 מיליארד דולר בשנה, וכשנכנסו לשוק תשעה ביוסימילרים מתחרים צנחו המכירות לכ-9 מיליארד תוך שנתיים. הבאה בתור: קיטרודה של מרק, תרופת סרטן שמכניסה 31.7 מיליארד דולר בשנה - כמחצית מהכנסות החברה - והפטנט האמריקאי המרכזי שלה פוקע ב-2028. מרק נערכת בדרך המקובלת בענף: רכישות ביוטק במיליארדים וגרסה תת-עורית חדשה עם פטנט טרי.

פייזר מציעה תשואת דיבידנד של כ-6.4%, מרק העלתה את שלה שוב השנה, וג׳ונסון אנד ג׳ונסון מעלה את הדיבידנד ברציפות יותר משישים שנה - אלה מניות ערך קלאסיות במונחי המדריך על צמיחה מול ערך. ביוטק קטנה היא ההפך הגמור: שריפת מזומנים, תלות בגיוסים, ומניה שמסוגלת להכפיל את עצמה או לקרוס בעשרות אחוזים על הודעה אחת. אפילו ענקית כמו נובו נורדיסק מחקה 30 מיליארד דולר משווייה ביום אחד בסוף יולי, כשניסוי בתרופת הלב שלה נכשל.

ליל אילי חצתה השנה שווי שוק של טריליון דולר על גב מאונג׳רו וזפבאונד, שמכניסות יחד 14.9 מיליארד דולר ברבעון - כשני שלישים מהכנסות החברה - עם תחזית שנתית של 85 עד 87 מיליארד דולר. נובו נורדיסק, שהמציאה את הקטגוריה עם אוזמפיק ווגובי, איבדה כ-67% מערכה מהשיא של יוני 2024. הסיבות ממחישות מה באמת מזיז מניות: המולקולה של ליל אילי הוכיחה יעילות גבוהה יותר, המבטחים האמריקאים העדיפו אותה, ונובו ספגה במקביל הוזלות מחירים כפויות ואובדן בלעדיות בסין, בברזיל ובקנדה. הפער בשווי השוק בין השתיים עומד היום על יותר מפי חמישה. ביקוש אדיר לקטגוריה שלמה מבטיח מעט מאוד למשקיע במניה ספציפית - השאלה היא תמיד מי מנצח בתוכה.

• מחשבון פדיון חופשה: 34 ימים שווים 21,966 שקל, והמס עליהם נקבע לפי השנה, לא לפי התלוש
• מחשבון הצעות עבודה: 1,500 שקל יותר בברוטו הם 1,302 שקל יותר בנטו, ורק 80 שקל בשווי הכולל

הזווית הישראלית: טאואר, קמטק, נובה - וטבע

טאואר זינקה כ-115% מתחילת השנה ונסחרת סביב 28 מיליארד דולר, אחרי שחשפה חוזי סיליקון פוטוניקס בהיקף 1.3 מיליארד דולר לתשתיות AI. קמטק רשמה רבעון שיא עם הכנסות של 133 מיליון דולר וצבר הזמנות של יותר מ-600 מיליון דולר מתחילת השנה, הגבוה בתולדותיה, וכ-75% מהכנסות הרבעון הגיעו מאריזה מתקדמת שמשרתת יישומי AI. נובה נסחרת בכ-13.1 מיליארד דולר אחרי עלייה של כ-25% השנה. שלושתן נסחרות בוול סטריט לצד תל אביב, אפשר לעקוב אחריהן בעמוד הישראליות בחו״ל, ועל הדואליות והארביטראז׳ מרחיב המדריך על ישראליות בוול סטריט.

טבע חוותה על בשרה את שני צדי המטבע. קופקסון, תרופת הדגל שלה לטרשת נפוצה, הכניסה בשיאה יותר מ-4 מיליארד דולר בשנה, ואיבוד הבלעדיות עליה - יחד עם חוב עתק מרכישות - קבר את המניה לעשור. הרבעון האחרון הראה תמונה אחרת: הכנסות של 4.1 מיליארד דולר, אוסטדו עם 676 מיליון דולר בארה״ב וצמיחה של 33%, ושלוש תרופות המקור המובילות שלה צמחו יחד 43% וחצו ברבעון מיליארד דולר. החברה העלתה את תחזית אוסטדו לשנה כולה לטווח של 2.45 עד 2.6 מיליארד דולר.

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.