מניות שבבים ומניות תרופות: המדריך לשני עולמות של סיכון וסבלנות

5.4 טריליון דולר - זה שווי השוק של אנבידיה, חברת השבבים הגדולה בעולם. 160 מיליארד דולר - זה מה שנשאר מנובו נורדיסק, ענקית התרופות שהייתה שווה 640 מיליארד בשיאה. שני המספרים האלה מסכמים את אופיים של שני הסקטורים הגלובליים הגדולים: השבבים חיים על מחזוריות אלימה וגלי השקעה, והתרופות חיות על פטנטים, ניסויים קליניים והימורים בינאריים. משקיע שמבין את ההיגיון הפנימי של כל ענף קורא את התנודות במקום להיבהל מהן.

מפת ענף השבבים: מעצבות, יצרניות, ציוד וזיכרון

אנבידיה, AMD וקוואלקום מתכננות שבבים ומזמינות את הייצור אצל אחרות - מודל שנקרא פאבלס. את הייצור עצמו מרכזות היצרניות: TSMC הטאיוונית מייצרת את השבבים המתקדמים בעולם עבור אנבידיה ואפל, אינטל נלחמת לשקם את מעמדה, וטאואר הישראלית מתמחה בשבבים אנלוגיים לרכב, לתקשורת ולחיישנים. מעליהן יושבות יצרניות הציוד: ASML ההולנדית מחזיקה מונופול על מכונות הליתוגרפיה שמדפיסות את השבבים המתקדמים, לצד אפלייד מטיריאלס האמריקאית והישראליות קמטק ונובה בתחומי הבדיקה והמדידה. את החוליה הרביעית מאיישות יצרניות הזיכרון - סמסונג, SK הייניקס ומיקרון - התחום התנודתי ביותר בענף, שמתנהג כמו שוק סחורות לכל דבר.

מדד SOX של בורסת נאסד״ק מרכז כ-30 מניות שבבים ומשמש מדחום לענף כולו. אנבידיה היא הרכיב הגדול בו, וכל דוח שלה מטלטל את המדד כולו. משקיע שמחפש חשיפה רחבה לענף בוחן קרנות עוקבות מדד במקום הימור על מניה בודדת.

המחזור המפורסם: מחסור, השקעות ענק, עודף, קריסה

מפעל ייצור שבבים מתקדם עולה כ-20 מיליארד דולר ונבנה שלוש עד ארבע שנים. הפער בין החלטת ההשקעה לבין הקיבולת בפועל מייצר את המחזור המפורסם של הענף: ביקוש קופץ, נוצר מחסור, המחירים מזנקים, כל היצרניות ממהרות לבנות מפעלים - וכשהקיבולת החדשה מגיעה לשוק בבת אחת נוצר עודף, המחירים קורסים וההשקעות נעצרות. עד המחסור הבא.

שנת 2022 סיפקה שיעור חי: מדד SOX צנח 36% ומניית אנבידיה נחתכה בחצי, אחרי שמחסני שבבי הגיימינג התמלאו בדיוק כשהביקוש נעלם. בזיכרון המכה הייתה קשה עוד יותר: מיקרון רשמה ב-2023 הפסד רבעוני של 1.9 מיליארד דולר, וחטיבת השבבים של סמסונג צברה באותה שנה הפסדים של יותר מ-13 טריליון וון. ההתאוששות הגיעה במהירות אופיינית - שנה אחת בדיוק אחרי הרבעון ההפסדי, מיקרון הציגה הכנסות של 6.8 מיליארד דולר, זינוק של 82%, ורווח נקי של 1.2 מיליארד.

גל ה-AI שינה את הפרופורציות ההיסטוריות, כפי שמרחיב המדריך על שבע המופלאות ומניות ה-AI. אנבידיה הפכה לחברה בעלת השווי הגבוה בעולם, שבבי הזיכרון המהיר HBM הפכו ממוצר מדף למוצר מחסור, ו-SK הייניקס כבר מעריכה שהמחסור בזיכרון יימשך שנים קדימה. הלקח ההיסטורי עדיין תקף: בענף הזה כל מחסור הוליד עד היום גל השקעות, וכל גל השקעות הוליד בסופו עודף.

תרופות: פטנטים, ניסויים בינאריים והימור ה-GLP-1

2.6 מיליארד דולר ועשור שלם - זה המחיר הממוצע של פיתוח תרופה חדשה, לפי מחקר של אוניברסיטת טאפטס. כ-12% בלבד מהתרופות שנכנסות לניסויים קליניים מגיעות לאישור, והתרופה המנצחת מממנת את כל הכישלונות שבדרך. המבנה הזה מכתיב למשקיע כלל ברזל: חברה עם צנרת פיתוח רחבה מפזרת סיכון, וחברה עם מולקולה אחת בניסוי היא הימור בינארי. כפי שמסביר המדריך לניתוח פונדמנטלי, תזה על חברת תרופות חייבת לכלול גם תרחיש כישלון.

צוק הפטנטים (Patent Cliff) הוא הסיוט הקבוע של הענף. יומירה של אבבי הכניסה בשיאה 21.2 מיליארד דולר בשנה, וכשנכנסו לשוק תשעה ביוסימילרים מתחרים צנחו המכירות לכ-9 מיליארד תוך שנתיים. הבאה בתור: קיטרודה של מרק, תרופת סרטן שמכניסה 31.7 מיליארד דולר בשנה - כמחצית מהכנסות החברה - והפטנט האמריקאי המרכזי שלה פוקע ב-2028. מרק נערכת בדרך המקובלת בענף: רכישות ביוטק במיליארדים וגרסה תת-עורית חדשה עם פטנט טרי.

פייזר מציעה תשואת דיבידנד של כ-6.8%, מרק העלתה את שלה שוב השנה, וג׳ונסון אנד ג׳ונסון מעלה את הדיבידנד ברציפות יותר משישים שנה - אלה מניות ערך קלאסיות במונחי המדריך על צמיחה מול ערך. ביוטק קטנה היא ההפך הגמור: שריפת מזומנים, תלות בגיוסים, ומניה שמסוגלת להכפיל את עצמה או לקרוס בעשרות אחוזים על הודעה אחת. אפילו ענקית כמו נובו נורדיסק מחקה 30 מיליארד דולר משווייה ביום אחד הקיץ, אחרי כישלון בניסוי של תרופת לב.

• וול סטריט מול תל אביב: שני עולמות, תיק אחד - ההבדלים שקובעים תשואה
• מה באמת מזיז מניות: מהדוחות והתחזיות ועד ההייפ והכסף הפסיבי

ליל אילי חצתה השנה שווי שוק של טריליון דולר על גב מאונג׳רו וזפבאונד, שמכניסות יחד 14.9 מיליארד דולר ברבעון - כשני שלישים מהכנסות החברה - עם תחזית שנתית של 85 עד 87 מיליארד דולר. נובו נורדיסק, שהמציאה את הקטגוריה עם אוזמפיק ווגובי, איבדה כ-75% מערכה מהשיא. הסיבות ממחישות מה באמת מזיז מניות: המולקולה של ליל אילי הוכיחה יעילות גבוהה יותר, המבטחים האמריקאים העדיפו אותה, ונובו ספגה במקביל הוזלות מחירים כפויות ואובדן בלעדיות בסין, בברזיל ובקנדה. ביקוש אדיר לקטגוריה שלמה מבטיח מעט מאוד למשקיע במניה ספציפית - השאלה היא תמיד מי מנצח בתוכה.

הזווית הישראלית: טאואר, קמטק, נובה - וטבע

טאואר הפכה השנה לזמן קצר לחברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר, כשחצתה 37 מיליארד דולר אחרי חשיפת חוזי סיליקון פוטוניקס של 1.3 מיליארד דולר לתשתיות AI. קמטק רשמה רבעון שיא עם הכנסות של 133 מיליון דולר וצבר הזמנות של 600 מיליון, ונובה, בשווי 13.7 מיליארד דולר, זינקה 38% מתחילת השנה. שלושתן נסחרות בוול סטריט לצד תל אביב, אפשר לעקוב אחריהן בעמוד הישראליות בחו״ל, ועל הדואליות והארביטראז׳ מרחיב המדריך על ישראליות בוול סטריט.

טבע חוותה על בשרה את שני צדי המטבע. קופקסון, תרופת הדגל שלה לטרשת נפוצה, הכניסה בשיאה יותר מ-4 מיליארד דולר בשנה, ואיבוד הבלעדיות עליה - יחד עם חוב עתק מרכישות - קבר את המניה לעשור. עכשיו החברה בעיצומו של מהפך: הכנסות של 4.1 מיליארד דולר ברבעון, תרופת המקור אוסטדו צומחת 37% עם 676 מיליון דולר ברבעון בארה״ב, ושתי תרופות חדשות ממתינות להכרעת ה-FDA. המסלול של טבע, מצוק הפטנטים אל צנרת חדשנית, הוא כל הסיפור של ענף התרופות בחברה אחת.

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.