.png "ביל אקמן")
ביל אקמן מזהיר: העלאות הריבית עלולות דווקא להזין את האינפלציה - בגלל ה-AI
ביל אקמן חושב שהפדרל ריזרב עלול למצוא את עצמו בתוך מעגל מוזר: הוא מעלה ריבית כדי להוריד אינפלציה, אבל חלק גדול מההשקעות שמחממות כיום את הכלכלה ממשיך להתקדם גם כשהכסף מתייקר. אם ההשקעות האלה דוחפות למעלה את מחירי החשמל, הקרקע, השבבים, הנחושת והבנייה, העלאת הריבית יכולה להכאיב לחלקים הרגילים של המשק ובמקביל להשאיר את מנוע ההשקעות הגדול ביותר כמעט באותה מהירות.
זו הטענה של אקמן אחרי שהפד העלה החודש את הריבית ברבע אחוז לטווח של 3.75% עד 4%, העלאה ראשונה מאז 2023. האינפלציה בארה"ב עומדת על 3.4%, מעל יעד ה-2%, מחירי האנרגיה גבוהים ותשואות האג"ח הארוכות כבר עברו את רף 5%. הפד עצמו מסמן אפשרות להעלאות נוספות, והשוק כבר נערך לעולם שבו הריבית נשארת גבוהה יותר.
בכלכלה הרגילה המנגנון מוכר. ריבית עולה מייקרת משכנתה, הלוואה לרכב, אשראי עסקי והשקעה במפעל. משפחות מוציאות פחות, חברות דוחות השקעות והביקוש נרגע. הירידה בביקוש אמורה בהדרגה להאט את קצב עליית המחירים. אלא שההשקעה ב-AI מתנהגת כרגע בצורה אחרת.
מיקרוסופט, אמזון, מטא, אלפאבית ואורקל נמצאות במרוץ שבו עיכוב של שנה יכול להיות שווה אובדן נתח שוק של שנים. הערכות בשוק מדברות על יותר מ-600 מיליארד דולר של השקעות הון בענקיות הטכנולוגיה במהלך 2026, וחלק מההערכות כבר מתקרבות ל-700 עד 800 מיליארד דולר כשמכניסים לתמונה ספקי תשתיות וחברות נוספות. אמזון ומיקרוסופט לבדן צפויות להוציא השנה כ-410 מיליארד דולר על השקעות הון.
לחברות האלה יש גם יתרון שאין ליצרן קטן או ליזם נדל"ן. הן מייצרות עשרות מיליארדי דולרים בתזרים מזומנים, ולכן חלק גדול מההשקעה מגיע מכסף פנימי. כשהריבית עולה מ-3.5% ל-4%, מפעל ממונף יכול לדחות הרחבה. אמזון או מיקרוסופט עדיין צריכות להקים את הדאטה סנטר הבא.
ה-AI באמת מעלה מחירים כבר עכשיו
ההשקעות האלה יוצרות ביקוש חריג לדברים פיזיים מאוד. מרכז נתונים דורש קרקע, קווי מתח, שנאים, מערכות קירור, גנרטורים, תאי דלק, שבבים, נחושת, אלומיניום ועובדי בנייה. ייצור שבבי AI גדל בקצב של עשרות אחוזים בשנה, בזמן שהיכולת להוסיף ייצור חשמל וחיבורי רשת מתקדמת הרבה יותר לאט.
כבר היום החשמל מתחיל להסתמן כמגבלה גדולה יותר מהשבבים עצמם. באזורים מסוימים בארה"ב חברות מחכות שנים לחיבור חדש לרשת. יזמים מזמינים ציוד שנים מראש, חברות חשמל משקיעות מיליארדים בתחנות ובקווי הולכה ומחירי חוזים לציוד מסוים עולים.
מבחינה זו אקמן נוגע בתופעה אמיתית. הפד יכול להעלות את מחיר הכסף, אבל הוא מתקשה לגרום למיקרוסופט לוותר על מרכז נתונים שנדרש כדי להתחרות באמזון, גוגל או OpenAI. אם ההחזר הצפוי מהשקעה ב-AI נתפס אצל ההנהלות כעצום, עוד חצי אחוז בעלות ההון משנה מעט יחסית.
הריבית הגבוהה אפילו יכולה לייקר חלק מתשתיות ה-AI. חברת חשמל שמקימה תחנת כוח חדשה מגייסת חוב. יזם שבונה דאטה סנטר מממן חלק מההשקעה באשראי. אם עלות הכסף עולה, מחיר החשמל או דמי השכירות שהלקוחות משלמים צריכים לפצות על כך. אבל מכאן ועד למסקנה שהעלאות ריבית יוצרות יותר אינפלציה בכל המשק יש מרחק.
הצרכן האמריקאי עדיין מגיב לריבית. הריבית על משכנתה ל-30 שנה כבר הגיעה השבוע לסביבת 7.45%. תשואת אג"ח ארה"ב ל-30 שנה עלתה לכ-5.44%, רמה שכבר מתגלגלת לדיור, לאשראי ולתמחור המניות. משכנתה של 400 אלף דולר עולה כיום מאות דולרים יותר בחודש לעומת תקופה שבה הריבית הייתה סביב 6%.
גם חברות קטנות מרגישות היטב את מחיר הכסף. אג"ח ממשלתית שנותנת יותר מ-5% מאלצת חברה קטנה לשלם הרבה יותר כדי לגייס חוב, ובחלק מהמקרים עסקה או הרחבה שכדאיות בריבית של 4% מאבדות כדאיות כשהמימון מגיע ל-8% עד 10%. החברות הקטנות בארה"ב כבר מתחילות להרגיש את העלייה בתשואות.
לכן הכלכלה האמריקאית מתחילה להיראות כמו שתי כלכלות שחיות יחד. בצד אחד נמצאות משפחות, עסקים קטנים, נדל"ן וחברות ממונפות, שבהם הריבית עדיין עושה בדיוק את מה שלימדו בספרי הכלכלה. בצד השני נמצאות כמה מעשרות החברות הגדולות בעולם שמוציאות מאות מיליארדי דולרים כדי לנצח במרוץ ל-AI, ושם הריבית משחקת תפקיד קטן בהרבה.
יש גם צד שני ל-AI. בטווח הקצר הבנייה האדירה מעלה ביקוש ומחירים. אם הטכנולוגיה אכן תעלה משמעותית את הפריון, היא יכולה בהמשך לעשות את ההפך: להוזיל שירותים, לחסוך שעות עבודה ולהגדיל את כמות התוצר שכל עובד מייצר. לכן ה-AI יכול להיות אינפלציוני עכשיו ודפלציוני יותר בהמשך.
אקמן בעצמו מכיר היטב את הצד העסקי של המרוץ. פרשינג סקוור נכנסה השנה להשקעה במיקרוסופט, אחת המשקיעות הגדולות בעולם בתשתיות AI. הטענה שלו מקבלת עכשיו מבחן בזמן אמת: אם הפד ימשיך להעלות ריבית, השקעות הענק של חברות הטכנולוגיה יראו עד כמה הביקוש ל-AI באמת חסין למחיר הכסף. במקביל, המשכנתאות סביב 7.5%, אג"ח ממשלתית מעל 5% ועלויות אשראי גבוהות כבר מראות שבשאר הכלכלה הכללים הישנים עדיין עובדים.
