ביל אקמן הוא מהמשקיעים המוכרים בוול סטריט, מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור. הוא נמנה עם המשקיעים ה"אקטיביסטים" — כאלה הרוכשים נתחים משמעותיים בחברות ומבקשים להשפיע על התנהלותן כדי להשיא ערך.
אקמן ידוע בהימורים גדולים ומרוכזים, המלווים לעיתים במסעות
פומביים לשכנוע השוק בצדקת עמדתו. מהלכים כאלה, בין אם רכישת נתח בחברה ובין אם פתיחת פוזיציית שורט, מושכים תשומת לב תקשורתית ויכולים להזיז מניות בוול סטריט.
סגנון ההשקעה האקטיביסטי ממחיש כיצד משקיע
יחיד בעל הון משמעותי יכול להשפיע על אסטרטגיה, על מבנה הון ואף על הרכב הדירקטוריון של חברות ציבוריות. עבור העוקבים אחר שוק ההון, צעדיו של אקמן משמשים מקרה מבחן לכוחו ולמגבלותיו של המשקיע האקטיביסטי.
פעילותם של המשקיעים האקטיביסטים מעוררת ויכוח: יש הרואים בהם גורם המשפר את הממשל התאגידי ומדרבן חברות להתייעל, ואחרים טוענים כי הם מקדמים אינטרסים קצרי טווח על חשבון בנייה ארוכת שנים. הקריירה של אקמן, על הצלחותיה וכישלונותיה, ממחישה היטב את שני צדי המטבע
של גישת ההשקעה הזו.
הפרק יש דיבור על הורדת מכס אמריקאי על יבוא מטייוואן מ-20% ל-15%, התחייבות טייוואנית להשקעות ענק בארה״ב, והרחבה שתיקח את TSMC לאזור של בערך תריסר מתקנים באריזונה. ברקע, ביל אקמן דוחף את וושינגטון להשתמש במכסים כמו כלי מיקוח ולא כמו פטיש
בזמן שהממשל דוחף רכישה גדולה של אג״ח משכנתא כדי ללחוץ את הריביות למטה, אקמן מציע לשנות את תנאי ההלוואה עצמה ולהחליף את חופש המחזור בהנחה בריבית, והבנקים כבר מזהירים מהמחיר לצרכן ומהמגבלות הרגולטוריות
רכישת חברת הביטוח Vantage ב־2.1 מיליארד דולר היא צעד מרכזי במהלך להפיכת הווארד יוז מחברת נדל״ן מסורתית לחברת החזקות מגוונת, הנשענת על הון ביטוחי כמנוע השקעות ארוך טווח
מניות שתי החברות שבבסיס שוק המשכנתאות האמריקאי בתנודתיות מוגברת, לאחר שמפולת הקריפטו טלטלה את המשקיעים; במקביל הממשל בוחן הנפקה וביל אקמן דורש לסיים את הבעלות הממשלתית; בו בזמן, המספרים של פאני מיי ופרדי מק מספרים סיפור שונה לחלוטין ממחיר המניה
המשקיע המיליארדר מבקש לדחות את תוכנית ההנפקה, למחוק את מניות הבכורה של המדינה ולרשום את החברות מחדש בניו יורק, מהלך שיכול לשנות את שוק המשכנתאות האמריקאי ולהגדיל משמעותית את שווי החברות
אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד.
הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים
המיליארדר היהודי רכש כ־5% ממניות הבורסה לניירות ערך בתל אביב שבועות ספורים אחרי מתקפת 7 באוקטובר במחיר של כ-20.6 שקל למניה; כעת המניה נסחרת סביב 77 שקל - תשואה של כ־270% ורווח של כ-260 מיליון שקל