ביל אקמן מספק תשואה שלילית למשקיעים; הקרן החדשה כבר ירדה 20%

ביל אקמן רגיל להיות במרכז הבמה, אבל השנה המספרים עובדים נגדו. הקרן המרכזית שלו, פרשינג סקוור הולדינגס, ירדה בכ-10% מתחילת 2026, בזמן שמדד S&P 500 עלה בכ-8%. זה פער גדול, במיוחד עבור מנהל השקעות שמוכר את עצמו כמי שיודע לבחור מספר קטן של חברות איכותיות ולהחזיק בהן לאורך זמן ולייצר תשואה עודפת עקבית. בפועל כשמסתכלים על התשואות לאורך זמן מגלים שהן לא כאלו טובות והן נובעותצ מהשקעות בודדות. 

גם הקרן החדשה שלו בארה״ב, פרשינג סקוור USA Pershing Square USA (PSUS), לא מצליחה לשכנע את השוק. הקרן גייסה כ-5 מיליארד דולר והונפקה באפריל במחיר של 50 דולר למניה, אך כיום היא נסחרת ביותר מ-20% מתחת למחיר ההנפקה. 

גם ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה, סביב 47 דולר, המניה נסחרת בדיסקאונט של כ-15%.

אקמן מציג את זה כהזדמנות. לדבריו, הקרן כבר השקיעה כ-85% מההון שלה ב-12 חברות, בהן אמזון Amazon (AMZN), מיקרוסופט Microsoft (MSFT), אובר Uber Technologies (UBER), מטא Meta Platforms (META), ברוקפילד, רסטורנט ברנדס, פאני מיי ופרדי מק. לטענתו, מדובר בחברות איכותיות במחירים נמוכים, והדיסקאונט בקרן יוצר סוג של הנחה כפולה: גם המניות עצמן זולות, וגם הקרן נסחרת מתחת לשווי הנכסי שלה.

הבעיה: המשקיעים לא קונים את הסיפור

הבעיה של אקמן היא שהשוק לא מתגמל סיפורים כשהביצועים חלשים. מטא ואובר ירדו השנה בכ-10% כל אחת, ופגעו בתשואות של שתי הקרנות. במקביל, אקמן לא היה מספיק חשוף למהלך הגדול במניות הזיכרון, כולל מיקרון Micron Technology (MU), שהיו חלק מהמנוע של השוק בשנה האחרונה.

זה פוגע גם בתדמית שלו כמנהל שמכה את המדד לאורך זמן. פרשינג סקוור הולדינגס עדיין מציגה תשואה עודפת על פני ה-S&P 500 בטווח של 10 שנים, אך מפגרת אחרי המדד בטווח של 5 שנים ובשנה האחרונה. עבור משקיעים שמשלמים דמי ניהול גבוהים, זה כבר פחות נוח.

וכאן נכנסת הבעיה השנייה: העמלות. פרשינג סקוור הולדינגס גובה דמי ניהול של 1.5% בשנה ועוד דמי הצלחה של 16% על רווחים. הקרן האמריקאית החדשה גובה 2% בשנה ללא דמי הצלחה. אלה עמלות גבוהות בהרבה מקרנות סגורות רגילות בארה״ב, ובטח מול קרנות סל שעוקבות אחרי המדד בעלות כמעט אפסית.

קרן סגורה יכולה להיסחר בדיסקאונט לשווי הנכסי שלה לאורך זמן. זו לא תקלה זמנית בהכרח, אלא חלק מהמבנה. אם המשקיעים לא אוהבים את העמלות, לא מאמינים בביצועים או מעדיפים לקנות את המניות ישירות, הדיסקאונט יכול להישאר. לכן ההנחה שאקמן מציג אינה מבטיחה רווח. היא רק אומרת שהשוק דורש מחיר נמוך יותר כדי להחזיק במבנה הזה.

ועדיין, יש מי שרואה כאן הזדמנות. דיסקאונט של כ-20% בקרן החדשה וכ-30% בקרן האירופית יכול להיות אטרקטיבי אם הביצועים ישתפרו ואם אקמן יצליח להחזיר אמון. אבל כרגע זה מבחן קשה. אקמן בנה קריירה על ריכוזיות, ביטחון עצמי ועסקאות גדולות. ב-2026 השוק מזכיר לו שגם שם גדול לא מספיק כשהמדד רץ קדימה והקרן נשארת מאחור.