בלי להציג דרכון: כך צפויה להיראות הטיסה בתוך שנתיים

התמונה המוכרת בנמל התעופה עשויה להשתנות כבר בשנים הקרובות. במקום להוציא את הדרכון ואת כרטיס העלייה למטוס בבידוק, במסירת המזוודה, בביקורת הגבולות ובשער העלייה למטוס, הנוסע יוכל לאמת את זהותו פעם אחת באמצעות הטלפון - ולאחר מכן להתקדם בין התחנות באמצעות זיהוי פנים.

החזון הזה מלווה את ענף התעופה כבר שנים, אך כעת הוא מתחיל לצאת מאולמות הכנסים ומניסויי המעבדה אל שדות התעופה עצמם. לפי דיווח של אתר טכנולוגיות התיירות PhocusWire מ-23 ביולי, מערכות זהות דיגיטלית וביומטריה כבר פועלות או נבחנות בתנאי אמת בקוראסאו, באינדונזיה, בנמל התעופה של מנצ'סטר ובטרמינל הקרוזים של MSC במיאמי. יונקיונג קים, מנהלת בכירה בתחום חוויית הלקוח ב-IATA, העריכה כי הענף קרוב לאימוץ נרחב בתוך שנה עד שנתיים.

המשמעות אינה שהדרכון הפיזי ייעלם בתוך שנתיים, אלא שהנוסע עשוי להפסיק להציג אותו שוב ושוב לאורך המסע. פרטי הדרכון יישמרו בצורה מאומתת בארנק דיגיטלי בטלפון, בדיקות רבות יבוצעו עוד לפני ההגעה לשדה, ובנקודות המעבר עצמן הפנים ישמשו כאמצעי שמחבר בין האדם לבין מסמכי הנסיעה שלו.

לא צילום של הדרכון, אלא מסמך דיגיטלי מאומת

המונח "דרכון דיגיטלי" עלול להטעות. לא מדובר בתמונה של עמוד הדרכון או בקובץ PDF, אלא במה שמכונה Digital Travel Credential, או DTC - ייצוג דיגיטלי ומאובטח של המידע המצוי בשבב הדרכון הביומטרי.

בתהליך הצפוי, הנוסע סורק באמצעות הטלפון את שבב הדרכון, מבצע צילום פנים ובדיקת חיות, שנועדה לוודא שמדובר באדם אמיתי ולא בתמונה או בסרטון, ולאחר מכן נשמרים פרטי הזהות בארנק דיגיטלי. הארנק עשוי להיות מופעל בידי המדינה, חברת התעופה, חברה טכנולוגית או פלטפורמה דוגמת Apple Wallet ו-Google Wallet, בהתאם למדינה ולמערכת שבה נעשה שימוש.

הנוסע אינו אמור להעביר לכל גורם את כל המידע המצוי בדרכון. המודל שמקדמת IATA מבוסס על הסכמה ועל מסירת הנתונים הנדרשים בלבד. חברת תעופה, לדוגמה, תוכל לקבל אישור שהנוסע מחזיק בדרכון תקף ובאשרת כניסה מתאימה, בלי לקבל בהכרח מידע נוסף שאינו דרוש לטיסה.

מיזם One ID של IATA נועד להביא לכך שהנוסע יהיה "מוכן לטיסה" עוד לפני הגעתו לשדה. מסמכי הנסיעה, האשרות ותנאי הכניסה למדינת היעד ייבדקו מראש, והזהות המאומתת תשמש לאחר מכן לאורך המסלול. במקום שבכל תחנה ייסרק שוב הדרכון, המערכת תשווה בין פניו של הנוסע לבין הזהות הדיגיטלית שכבר נבדקה.

לנוסעים המשמעות עשויה להיות פחות תורים ופחות עצירות. עבור חברות התעופה, היתרון הוא צמצום טעויות במסמכים והפחתת הסיכון להעלות לטיסה נוסע שאינו עומד בתנאי הכניסה. עבור רשויות הגבול, העברת המידע מראש מאפשרת לבצע בדיקות מול מאגרי מידע עוד לפני שהנוסע נוחת.

בקוראסאו כבר עוברים את הגבול באמצעות הטלפון והפנים

אחת הדוגמאות המתקדמות ביותר פועלת בקוראסאו שבקריביים. במסגרת תוכנית Curaçao Express Pass הנוסעים יכולים לאמת את זהותם בבית באמצעות הטלפון, לפני העלייה למטוס. המידע הדיגיטלי והביומטרי מועבר באופן מאובטח למערכות ההגירה, וכאשר הנוסע מגיע לאי הוא מזוהה באמצעות פניו.

• הדרכון הטוב בעולם ואיפה ישראל בדירוג הדרכונים?

המערכת פותחה בשיתוף ממשלת קוראסאו, מפעילת נמל התעופה, Airside מקבוצת Entrust ואמדאוס. לפי אמדאוס, נוסעים המשתמשים במסלול יכולים להשלים את ביקורת הגבולות בתוך כחמש שניות.

זהו שינוי מהותי לעומת השערים הביומטריים המוכרים כיום. בשער רגיל הנוסע עדיין נדרש להוציא את הדרכון, להניח אותו על קורא ורק לאחר מכן לעמוד מול המצלמה. בקוראסאו, חלק גדול מהבדיקה נעשה מראש, ולכן בהגעה ניתן לעבור באמצעות זיהוי פנים בלבד.

באינדונזיה הלכו צעד נוסף קדימה והסירו בחלק מהמסלולים גם את השער הפיזי. רשות ההגירה התקינה שני מסדרונות ביומטריים בנמל התעופה של ג'קרטה ומסדרון נוסף בסורבאיה. המצלמות מזהות את הנוסעים תוך כדי הליכה, בלי שיצטרכו לעצור מול דלפק או להכניס דרכון לקורא.

המערכת מיועדת בשלב הראשון בין היתר לנוסעים מבוגרים ולאנשים עם מוגבלויות. הנוסע מזין מראש את פרטי הדרכון באפליקציית All Indonesia, המאגדת גם הצהרות הגירה, מכס, בריאות והסגר. עם הגעתו, פניו מושוות לתמונה שנמסרה קודם לכן.

המסדרונות כבר שימשו לטיפול ביותר מ-50 אלף עולי רגל שחזרו מהחג' במכה. לפי אמדאוס, כל מסדרון הצליח להעביר בשעות העומס יותר מ-30 נוסעים בדקה — קצב הגבוה ביותר מפי עשרה מזה של שערים ביומטריים רגילים.

• 59 מיליארד דולר לפטריוט: לוקהיד מרטין נערכת לשלש את ייצור המיירטים
• סמסונג הרוויחה 62 מיליארד דולר ברבעון

מנצ'סטר משתמשת בביומטריה כדי לנהל את הטרמינל

בנמל התעופה של מנצ'סטר הטכנולוגיה אינה משמשת רק לקיצור התור, אלא גם לניהול תנועת הנוסעים בתוך הטרמינל. מערכת ביומטרית שהוטמעה בטרמינל 2 מאפשרת לנוסעי פנים ולנוסעים בינלאומיים להשתמש בחלקים משותפים של התשתית, כאשר המערכת מזהה לאיזה מסלול יש להפנות כל נוסע.

נוסעים בטיסות פנים בתוך אזור הנסיעות המשותף של בריטניה ואירלנד יכולים להתקדם במסלול המתאים להם, בעוד נוסעים בינלאומיים מופנים אוטומטית לביקורת הגבולות, לשערים האלקטרוניים או לבדיקת נציג.

לפי אמדאוס, המערכת כבר מטפלת בעשרות אלפי נוסעים בחודש, ושיעור ההתאמה האוטומטית של זהות הנוסעים מתקרב ל-99%. בין חברות התעופה המשתמשות במודל נמצאות בריטיש איירווייז, איזיג'ט, אייר לינגוס, אוריני ולוגנאייר.

המקרה של מנצ'סטר ממחיש שהביומטריה אינה רק תחליף להצגת דרכון. היא יכולה להפוך לשכבת ניהול שמלווה את הנוסע לאורך הטרמינל ומאפשרת לשדה להשתמש בצורה יעילה יותר בשערים, במסדרונות ובאזורי ההמתנה.

עם זאת, נוסעים בינלאומיים עדיין כפופים לדרישות ההגירה הבריטיות. המערכת אינה מבטלת את ביקורת הגבולות, אלא קובעת כיצד ומתי היא תתבצע ומצמצמת את הצורך בבדיקות ידניות חוזרות.

גם בים: הטרמינל הביומטרי של MSC במיאמי

הטכנולוגיה כבר אינה מוגבלת לנמלי תעופה. באפריל 2025 פתחה MSC Cruises בנמל מיאמי טרמינל שיט חדש, שאותו הגדירה כטרמינל הקרוזים הראשון המציע תהליך ביומטרי מלא המבוסס על אימות זהות דיגיטלי.

נוסעים שבוחרים בתהליך יכולים לבצע צ'ק-אין בבית, להעלות את מסמכי הנסיעה ולקבל כרטיס עלייה. עם הגעתם לטרמינל הם סורקים את הדרכון ומביטים במצלמה באחת מ-18 עמדות זיהוי פנים. בהמשך פועלים 22 שערים ביומטריים המשלימים את תהליך העלייה לאונייה.

המתקן, המשתרע על שטח של כ-493 אלף רגל רבועה, מסוגל לפי החברה לטפל בעד 36 אלף נוסעים ביום ובשלוש אוניות במקביל. השימוש במערכת הביומטרית הוא בהסכמה, והחברה ממשיכה להחזיק גם במסלולי טיפול רגילים.

אפל, גוגל וחברות התעופה בודקות אם הארנקים יכולים לדבר זה עם זה

אחד החסמים הגדולים בדרך לאימוץ עולמי אינו יכולת זיהוי הפנים, אלא השאלה אם מערכות שונות יוכלו לפעול זו עם זו. נוסע עשוי להחזיק זהות ב-Apple Wallet, לטוס בחברה שמשתמשת במערכת אחרת, לעבור בשדה שמפעיל ספק שלישי ולנחות במדינה שמערכת הגבולות שלה פותחה בידי חברה רביעית.

כדי לבחון את ההתאמה בין המערכות, IATA ביצעה ב-2026 סדרת ניסויים בשיתוף חברות תעופה, נמלי תעופה וספקיות טכנולוגיה. הניסויים כללו בין היתר מסע של נוסעי Japan Airlines דרך טוקיו והונג קונג לאירופה, מסלול של אייר ניו זילנד בין אוקלנד להונג קונג וניסוי של אינדיגו בנמל התעופה של בנגלור.

במסגרת הניסויים נעשה שימוש בארנקים ובמערכות של אייר ניו זילנד, אפל, גוגל, SITA, מערכת Face Express של NEC, תוכנית Digi Yatra ההודית והארנק הפתוח Multipaz. בין ספקיות הטכנולוגיה שהשתתפו היו גם אמדאוס, Branchspace, Hopae ו-SICPA.

הניסוי נועד להוכיח שזהות שנוצרה במערכת אחת יכולה להיקרא ולהיבדק במערכות אחרות. לפי IATA, הנוסעים הצליחו למסור מראש את המידע הנדרש, להירשם לזיהוי ביומטרי מרחוק ולעבור בנקודות שונות בשדה בלי להציג שוב דרכון או כרטיס עלייה למטוס.

כבר ב-2024 ביצע הארגון ניסוי מצומצם יותר בטיסה הלוך ושוב בין הונג קונג לטוקיו. שני נוסעים השתמשו בארנקים דיגיטליים שונים שכללו שבעה אישורים נפרדים: עותק מאומת של הדרכון, צילום פנים חי, אשרה, תעודת עובד, חברות במועדון נוסע מתמיד, הזמנה וכרטיס עלייה למטוס. הניסוי הראה שניתן לחבר בין תהליך ההזמנה, בדיקת האשרה, הצ'ק-אין והמעבר בשדה.

הנוסעים רוצים יותר שירותים בטלפון - אבל דורשים הגנה על המידע

הביקוש מצד הנוסעים כבר קיים. סקר הנוסעים העולמי של IATA לשנת 2025, שהתבסס על יותר מ-10,000 תשובות ביותר מ-200 מדינות, מצא כי 78% מהנוסעים מעוניינים להשתמש בטלפון שמשלב ארנק דיגיטלי, דרכון דיגיטלי וכרטיסי מועדון לצורך הזמנה, תשלום ומעבר בשדה. בקרב נוסעים צעירים רמת העניין גבוהה אף יותר.

מחצית מהנוסעים שנשאלו כבר השתמשו בביומטריה בשלב כלשהו של המסע, לעומת 46% שנה קודם לכן. 85% ממי שהתנסו במערכת אמרו שהם מרוצים ממנה, ו-74% ציינו כי יהיו מוכנים למסור מידע ביומטרי אם הדבר יחסוך מהם את הצורך להציג דרכון או כרטיס עלייה בנקודות הבידוק.

עם זאת, האמון אינו מלא. 42% מהנוסעים שאינם מוכנים כיום למסור מידע ביומטרי אמרו שישקלו מחדש את עמדתם אם יקבלו ביטחון מספק בנוגע לפרטיות. באירופה הנוסעים נוטים להיות זהירים יותר, ואילו במזרח התיכון ובאסיה שיעורי השימוש בארנקים דיגיטליים ובביומטריה גבוהים יותר.

החשש נוגע לא רק לגניבת מידע, אלא גם לאופן שבו הוא נשמר ומועבר. תמונת פנים או תבנית ביומטרית אינן סיסמה שניתן להחליף לאחר דליפה. לכן המערכות החדשות מבוססות, לפחות לפי התכנון, על הצפנה, הסכמה מפורשת ומסירה מצומצמת של מידע לכל גורם.

הטכנולוגיה מוכנה; המדינות עדיין צריכות להסכים

IATA, אמדאוס ו-SITA מסכימות כי הטכנולוגיה עצמה כבר אינה החסם המרכזי. הקושי הוא לגרום לממשלות, לרשויות גבול, לחברות תעופה ולשדות תעופה במדינות שונות להכיר באותם אישורים דיגיטליים ולעבוד לפי כללים משותפים.

כדי שנוסע ישראלי, למשל, יוכל לשמור דרכון דיגיטלי בטלפון ולהשתמש בו בטיסה לאירופה או לארצות הברית, לא מספיק שחברת התעופה או נתב"ג יתמכו בטכנולוגיה. גם המדינה שהנפיקה את הדרכון, מדינת היעד, רשויות ההגירה וכל שדות המעבר צריכים לדעת לאמת את המסמך ולהכיר בו.

באיחוד האירופי המדינות אמורות להעמיד ארנקי זהות דיגיטלית לרשות האזרחים והתושבים עד סוף 2026. במקביל מתקדם המהלך להקמת אפליקציית נסיעות אירופית, שתאפשר לאזרחים אירופים ולבעלי דרכונים ביומטריים ממדינות אחרות להעביר את פרטי המסמך לרשות הגבול לפני הנסיעה.

אלא שגם באירופה התהליך עדיין אינו מבטל את הדרכון. לפי עמדת מועצת האיחוד, יצירת מסמך הנסיעה הדיגיטלי תהיה וולונטרית, והנוסעים יידרשו להמשיך לשאת דרכון או תעודת זהות פיזיים בעת חציית הגבול החיצוני של האיחוד.

גם IATA מדגישה כי חלופות מבוססות נייר ודרכונים פיזיים ימשיכו להיות זמינות, בין היתר עבור נוסעים שאינם מחזיקים טלפון חכם, אינם מעוניינים למסור מידע ביומטרי או נתקלים בתקלה.

לפי ההערכות בענף, גם לאחר שמדינות יתחילו להנפיק מסמכי נסיעה דיגיטליים מלאים, הדרכונים הקיימים יישארו בתוקף עד מועד פקיעתם. המשמעות היא ששני העולמות — הפיזי והדיגיטלי — צפויים להתקיים במקביל לפחות במשך כעשור.

כך עשוי להיראות המסע בתוך שנתיים

אם התחזיות יתממשו, תהליך הטיסה בשנתיים הקרובות עשוי להתחיל עוד בשלב ההזמנה. הנוסע יבחר לשתף מהארנק הדיגיטלי את שמו, פרטי הדרכון ונתוני הנוסע המתמיד, בלי להקליד אותם מחדש. חברת התעופה תבדוק מראש את תוקף הדרכון, האשרה והזכאות להיכנס למדינת היעד.

לפני היציאה לשדה הוא יבצע צילום פנים קצר ויאשר באילו שלבים מותר להשתמש בזהותו. בהגעה למסוף, המצלמה בכניסה תקשר בינו לבין ההזמנה. הוא ימסור מזוודה בעמדה אוטומטית, יעבור בבידוק ובשער העלייה באמצעות פניו ובנחיתה יופנה למסלול המתאים בהתאם לבדיקה שכבר בוצעה מראש.

לא כל נוסע ולא כל שדה יציעו את התהליך המלא. במדינות מסוימות הזיהוי הדיגיטלי ישמש רק בעלייה למטוס, באחרות גם בביקורת הגבולות, ובחלקן הוא יישאר בשנים הקרובות בגדר מסלול אופציונלי לבעלי דרכונים מסוימים.