היזם ברח לחו"ל, ובעלת הקרקע תשלם 250 אלף שקל
שרה כחלון שילמה ליזם כמעט 1.25 מיליון שקל, ואז גילתה שהוא נעלם עם הכסף בלי לבנות כמעט כלום. השופט הסכים שהיא נפלה קורבן להונאה, אבל קבע שהחוב שלה לאופל בלאנס, חברה לניכיון צ'קים, לא נעלם ביחד עם הקבלן
זה סיפור על צ'ק אחד שעבר מיד ליד, ועל יזם שהשאיר אחריו שובל ארוך של נפגעים. שרה כחלון ובעלה גדעון התקשרו באוגוסט 2021 עם חברת בנייה שהיתה בשליטתו של קבלן, כדי שתבנה להם בית על מגרש שרכשו. הם שילמו לו בהדרגה סכומים גדולים, ובמאי 2022 מסרו לו תשלום נוסף - צ'ק על סכום של 250 אלף שקל, לפירעון באוקטובר של אותה השנה.
הצ'ק היה מסומן כנדרש למוטב בלבד, והיה אמור להיות מוגבל לחברת הבנייה בלבד. אבל כשהגיע מועד הפירעון התברר שעל הצ'ק רשום גם שם נוסף: אופל בלאנס (2006) בע"מ, חברה לניכיון שיקים. הקבלן, כך עולה מפסק הדין, פנה לחברה כבר בתחילת מאי וקיבל ממנה 225 אלף שקל במזומן תמורת השיק. כעבור כמה חודשים, בסוף ספטמבר 2022, נעלם הקבלן לחו"ל - והשאיר אחריו לקוחות רבים בלי הבית שהובטח להם ובלי הכסף ששילמו.
כחלון ניסתה לעצור את החיוב וטענה שמעולם לא הסכימה שהשם של חברת הניכיון יופיע על הצ'ק, ושהקבלן פשוט הוסיף אותו בעצמו בלי ידיעתה. עוד היא טענה שכל התמורה עבור הצ'ק לא סופקה, משום שהקבלן כמעט שלא התקדם בבנייה, וההיתר לבנייה עצמו התקבל רק ביום שבו הוא כבר ברח מהארץ.
בנקודה הזו הצדק היה דווקא איתה. השופט קבע באופן מפורש שהיא הצליחה להוכיח שלא קיבלה שום תמורה אמיתית מהקבלן, ואף ציין שהעדויות מטעמה תומכות במסקנה שהיא ובעלה שילמו לו כספים מעבר למה שהגיע לו לפי לוח התשלומים בחוזה.
המעמד שגובר על כישלון תמורה
אבל זה בדיוק המקום שבו הסיפור מסתובב. כי לפי פקודת השטרות, מי שמחזיק בצ'ק ורוכש אותו בתום לב ובתמורה, נחשב "אוחז כשורה", ומעמד כזה גובר על טענות כמו כישלון תמורה. השאלה המרכזית שהשופט נדרש לבחון היא האם חברת הניכיון עומדת בתנאים האלה, אף ששני שמות הופיעו על צ'ק שהיה אמור להיות מוגבל למוטב יחיד.
השופט קבע שאין שום בעיה בכך. לדבריו, "אין מניעה לכתוב שני נפרעים על שטר, גם אם הוא למוטב בלבד", ופקודת השטרות עצמה מתירה זאת. מעבר לכך, מנהל חברת הניכיון העיד, ועדותו התקבלה, ש"מדובר בנוהג מקובל בתחום ניכיון השיקים" שחברות פועלות כך גם כשמודפס על הצ'ק למוטב בלבד.
גם הטענה שהקבלן שינה את הצ'ק בלי רשות נדחתה. הנטל להוכיח זאת מוטל על הנתבעת, וכחלון לא הצליחה לעמוד בו - בעיקר בגלל תמלול של שיחת אימות שבוצעה לפני עסקת הניכיון, שבה נציג החברה עבר איתה על פרטי הצ'ק ושאל אם הוא לטובת שני הצדדים, וכחלון עצמה אישרה זאת בפה מלא.
לגבי תום הלב של החברה, השופט הדגיש שלא היה לה שום סימן אזהרה שהיה צריך לעורר אצלה חשד. הוא כתב שגם החברה עצמה "נפלה קורבן לקריסתו הפתאומית, או המתוכננת של הקבלן", והוסיף שאילו היה משהו חשוד בעסקה, החברה לא היתה משלמת לקבלן את מרבית סכום הצ'ק ו"מניחה כספה על קרן הצבי".
"נטלה סיכון כי תהיה חייבת בפירעון השיק גם אם לא קיבלה תמורה"
בסיכומו של דבר, השופט קבע חד משמעית כי, "הנתבעת משכה שיק לפקודת הקבלן והתובעת... ובכך נטלה סיכון כי תהיה חייבת בפירעון השיק גם אם לא קיבלה תמורה מהקבלן". כלומר מי שמוציא צ'ק לטובת גורם שלישי שאין לו איתו קשר עסקי, לוקח על עצמו את הסיכון שהצד ההוא יגבה ממנו את הכסף, גם אם ההבטחה המקורית מעולם לא התממשה.
התביעה התקבלה במלואה וההתנגדות של כחלון לביצוע הצ'ק נדחתה. חברת הניכיון תוכל לפעול לגביית החוב בהוצאה לפועל, וכחלון תישא גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 12 אלף שקל - סכום שהשופט תיאר כנמוך, חרף העובדה שלדבריו האריכה את ההליך שלא לצורך.
הקבלן עצמו, אגב, עדיין נמצא ככל הנראה בחו"ל, כך עולה מדבריו השופט בפסק הדין. הוא כתב כי האיש מנהל כיום הליך חדלות פירעון בעקבות בקשת אחד הנושים הרבים שהותיר אחריו.
