רונלד קואז - למה בכלל קיימות חברות ולמי שייך הנזק

רונלד הארי קואז נולד ב-29 בדצמבר 1910 בווילסדן, פרבר של לונדון, בן יחיד לשני עובדי דואר. בילדותו התקשה בהליכה ולבש סד ברזל ברגליים, ולכן בילה שעות ארוכות בקריאה. בבית הספר קיבל מלגה לדקדוק בקילבורן, ואחר כך נרשם ללימודי מסחר בבית הספר לכלכלה של לונדון. הוא תכנן להתמחות במשפט תעשייתי, עד שסמינר של ארנולד פלאנט הפנה אותו לשאלות של מחירים, מונופולים וארגון עסקי. השאלה שנשארה איתו הייתה פשוטה כמעט עד כדי מבוכה. אם השוק מתאם הכול דרך מחיר, למה בכלל יש מנהלים, מחלקות ומשכורות חודשיות.

בשנים 1931 ו-1932 נסע לארצות הברית במלגה, ביקר במפעלים גדולים ושאל את העובדים והמנהלים איך מחליטים מה לייצר בפנים ומה לקנות בחוץ. את התשובה פרסם ב-1937 במאמר "טבע הפירמה". באותה שנה נישא למריון רות הרטונג. הוא לימד בדנדי, בליברפול ובלונדון, קיבל דוקטורט מאוניברסיטת לונדון ב-1951, ועבר לארצות הברית. אחרי באפלו ווירג'יניה הגיע ב-1964 לאוניברסיטת שיקגו, שם ערך את כתב העת למשפט ולכלכלה עד 1982. ב-1960 פרסם את "בעיית העלות החברתית", המאמר שפתח את התחום שנקרא היום משפט וכלכלה. ב-1991 קיבל את פרס נובל לכלכלה על הבהרת משקלן של עלויות עסקה ושל זכויות קניין במבנה המוסדי של המשק.

מה עולה השיחה בין שני שכנים

בכיס, התיאוריה שלו נשמעת כמו ויכוח על חניה או על עשן. מפעל מייצר פיח ליד מכבסה. הכביסה מתלכלכת, והמכבסה מפסידה לקוחות. השאלה הישנה הייתה מי אשם, והתשובה הייתה מס, איסור או פיצוי שקובע שופט. קואז הזיז את השאלה. אם זכות האוויר ברורה ושני הצדדים יכולים לדבר בזול, הם ייסגרו על מסנן, על שעת ייצור שקטה או על תשלום. התוצאה היעילה תלויה פחות בשם שעל כתב התביעה ויותר במחיר של השיחה עצמה. כשיש מאה שכנים, כל אחד עם עורך דין, השיחה יקרה מהמסנן. אז הכלל המשפטי כבר משנה את התוצאה, כי הוא קובע מי נושא בעלות ההתארגנות.

אותו היגיון מסביר למה בכלל קיימת חברה. כל קנייה בשוק דורשת חיפוש ספק, חוזה, בדיקה ותשלום. אם מייצרים בורג כל בוקר מחדש אצל מישהו אחר, העלויות האלה נערמות. שכירת עובד קבוע מחליפה שרשרת עסקאות במערכת הוראות. הפירמה היא דרך לחסוך בעסקאות. כשהחיסכון הזה נגמר, החברה מפסיקה לגדול וחוזרת לקנות בחוץ. זה הסיפור של מיקור חוץ, של מיזוג אנכי ושל השאלה אם יצרן רכב יחזיק מפעל פלסטיק או יזמין פגוש מספק. מי שמסתכל על החלטה כזו דרך מיקרו כלכלה רואה מחיר. קואז הוסיף שורה נסתרת בחשבונית, את מחיר התיאום.

הייחוד שלו היה כפול. הוא כתב מעט מאוד, ושני מאמרים הספיקו כדי לשנות שני תחומים. "טבע הפירמה" הסביר ארגון כבחירה בין שוק להיררכיה. "בעיית העלות החברתית" הפך נזק חיצוני מבעיה של מס לבעיה של זכויות ושל עלות משא ומתן. ג'ורג' סטיגלר כינה את המסקנה משפט קואז, אף שקואז עצמו חזר והדגיש את הצד ההפוך. כשהעסקאות יקרות, מי מחזיק בזכות קובע מי משלם בפועל. ב-1988 כינס את המאמרים בספר "הפירמה, השוק והחוק". ב-2012, בגיל 101, פרסם עם נינג ואנג את "איך סין הפכה לקפיטליסטית", קריאה מוסדית לרפורמות הסיניות.

ההשפעה יצאה מהכיתה אל המדיניות. מכירות תדרים סלולריים בנויות על הרעיון שזכות שימוש ברורה עדיפה מחלוקה מנהלית. שוקי פליטות מנסים להפוך נזק אוויר לנכס שאפשר לסחור בו. בתי משפט לענייני נזיקין בודקים אם הצדדים יכלו לסגור ביניהם בזול. מחלקות רכש בחברות גדולות שואלות במפורש מה עולה החוזה מול מה עולה העובד. גם מי שפותח את המדריך מה זו כלכלה פוגש בסוף אותה שאלה ביתית. מי משלם על הרעש, על העשן, על האיחור באספקה, ומה עולה לריב על זה.

קואז נשאר בשיקגו אחרי הפרישה, המשיך לכתוב במשפטים קצרים וסרב להפוך את שמו לסיסמה. הוא נפטר ב-2 בספטמבר 2013 בשיקגו, בגיל 102. מריון הלכה לפניו. המורשת שנשארה היא כלי יומיומי. בכל פעם שחברה מחליטה לייצר בפנים או לקנות בחוץ, ובכל פעם ששכנים מתווכחים על עשן או על חניה, עולה אותה עלות שהוא שם במרכז. השיחה עצמה עולה כסף, והמחיר הזה קובע אם השוק יסגור את העניין או שהארגון והחוק ייכנסו במקומו.