הבחירות יעלו למשק כ-4 מיליארד שקל - רוב החשבון בגלל יום השבתון

בחירות הן תמיד עסק יקר. מעבר לקמפיינים, לשלטים ולפרסום, יש גם מחיר כלכלי רחב יותר: יום שבתון למיליוני עובדים, הפעלת אלפי קלפיות, מערכות מחשוב ואבטחה, ומימון ציבורי למפלגות. בבחירות לכנסת ה-26, שייערכו ב-27 באוקטובר, החשבון הכולל צפוי להגיע לכ-4 מיליארד שקל - לעומת קרוב ל-3 מיליארד שקל בבחירות 2022.

אבל המספר הזה דורש הסבר. רובו אינו כסף שהמדינה מוציאה ישירות וגם לא כולו פעילות כלכלית שנעלמת. המרכיב הגדול ביותר הוא אומדן לעלות יום השבתון, ולצדו הוצאות ישירות על ועדת הבחירות ומימון המפלגות. במקביל, חלק מהפעילות ביום הבחירות פשוט משנה כיוון - ממקומות העבודה למסעדות, לקניונים, לבילויים ולתיירות - ולכן צריך להבחין בין עלות גולמית לבין אובדן תוצר בפועל.

המרכיב הגדול ביותר הוא יום השבתון. המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים מעריכה את העלות הגולמית שלו בכ-2.68 מיליארד שקל. החישוב מבוסס על כ-4.1 מיליון שכירים ועל השכר הממוצע במשק. במגזר העסקי מועסקים כ-2.54 מיליון עובדים והשכר הממוצע שנלקח לחישוב עומד על כ-15.8 אלף שקל בחודש. במגזר הציבורי מועסקים כ-1.58 מיליון עובדים, עם שכר ממוצע של כ-11.9 אלף שקל. נתוני הלמ"ס האחרונים ליוני מצביעים כבר על שכר ממוצע של 15,218 שקל למשרת שכיר של עובדים ישראלים, עלייה של 7.7% לעומת יוני אשתקד.

העלות הזאת מורכבת משכר שמשולם לעובדים שנשארים בבית, משכר מוגדל לעובדים שמועסקים ביום הבחירות ומירידה בפעילות בחלק מהמפעלים והעסקים. בתעשייה לבדה מעריכים את העלות בכ-342 מיליון שקל. אלא שהאומדן של 2.68 מיליארד שקל אינו אומר שסכום כזה פשוט נגרע מהתוצר ביום אחד. חלק מהפעילות במשק עובר ממקום למקום: מסעדות, מרכזי קניות, מקומות בילוי ותיירות פנים נהנים בדרך כלל מיום פנוי של מיליוני עובדים, וחלק מהקניות או מהפעילות העסקית שלא מתבצעות באותו יום נדחות למועד אחר.

גם ההוצאה המוגברת של הציבור ביום הבחירות לא מקזזת בהכרח שקל מול שקל את העלות למשק. משפחה שיוצאת למסעדה או לקניות עשויה להוציא כסף שהייתה מוציאה ממילא ביום אחר, בעוד מפעל שלא ייצר במשך יום או מעסיק ששילם שכר לעובד שלא הגיע לעבודה עדיין נשאו בעלות. לכן נכון יותר לראות ב-2.68 מיליארד שקל אומדן לעלות הגולמית של יום השבתון, ולא מדידה מדויקת של אובדן התוצר נטו. ההבחנה הזאת חשובה גם כאשר מחברים את עלות השבתון להוצאות הישירות של המדינה ומגיעים לאומדן הכולל של כ-4 מיליארד שקל.

גם קיום הבחירות עצמן מתייקר. תקציב ועדת הבחירות המרכזית לשנת 2026 עומד על כ-690 מיליון שקל וכולל את הפעלת הקלפיות, מערכות המחשוב, כוח האדם, אבטחה, הסברה והיערכות לסיכוני סייבר, להשפעות הבינה המלאכותית ולמידע כוזב. מתוך התקציב שאושר, כ-593 מיליון שקל מיועדים לקיום ולביצוע הבחירות וכ-97 מיליון שקל לפעילות השוטפת של הוועדה.

הסכום שאושר נמוך מהתקציב שהציגה ועדת הבחירות בתחילת השנה. בפברואר הובאה לוועדת הכספים מסגרת של כ-740 מיליון שקל, מתוכה כ-629 מיליון שקל עבור מערכת הבחירות וכ-111 מיליון שקל לפעילות השוטפת. ועדת הכספים דרשה להפחית כ-50 מיליון שקל מהבקשה, בעיקר מהרזרבות ומסעיפים שנועדו למצבים בלתי צפויים, ובסופו של דבר אושר התקציב המופחת של כ-690 מיליון שקל.

לצד זה מגיע מימון המפלגות. יחידת המימון לבחירות לכנסת ה-26 נקבעה על 1.835 מיליון שקל, עלייה של 12%, והמקדמה למפלגות הוגדלה מ-70% ל-80% מיחידת המימון לכל חבר כנסת. בנוסף הוגדלה התוספת שניתנת לסיעה במסגרת נוסחת המימון מיחידת מימון אחת ל-1.4 יחידות. המשמעות היא שכבר לפני ספירת קול אחד זורמים עשרות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית לקמפיינים.

להרחבה: מימון הבחירות גדל ב-12% - וכמה כסף יקבלו המפלגות

• למה בבריטניה אפשר לתרום בלי הגבלה, ובישראל התקרה היא 2,800 שקלים
• מ-35 מנדטים לכלום - מה אפשר ללמוד מקריסת גנץ על הפוליטיקה הישראלית

הסכומים כבר מורגשים. הליכוד קיבל מקדמה של כ-37 מיליון שקל, יש עתיד כ-32 מיליון, ש"ס יותר מ-16 מיליון וכחול לבן כמעט 10 מיליון שקל. המנגנון מאפשר למפלגות להפעיל מטות, פרסום, דיגיטל, סקרים ופעילות שטח עוד לפני הבחירות. במקביל, חלק מהמפלגות מגיעות למערכת הנוכחית עם חובות ממערכות קודמות.

להרחבה: הכסף כבר זורם למפלגות לקראת הבחירות

ההשוואה ל-2022 מחדדת את ההתייקרות. אז הגיעה העלות הכוללת של הבחירות לקרוב ל-3 מיליארד שקל, כאשר אומדן התאחדות התעשיינים לעלות יום השבתון עמד על כ-2.14 מיליארד שקל. תקציב ועדת הבחירות לבחירות לכנסת ה-25 עמד על כ-538 מיליון שקל, ומימון המפלגות הסתכם בכ-200 מיליון שקל. ארבע שנים של עליית שכר, אינפלציה והרחבת תקציבי הבחירות העלו את החשבון בכשליש.

גם כאן ההשוואה אינה אומרת שכל מיליארד השקלים שנוספו מאז 2022 הם הוצאה חדשה של המדינה או אובדן תוצר. חלק מהגידול נובע מכך שהשכר, שעל בסיסו מחושבת עלות השבתון, עלה משמעותית. ככל שהשכר במשק גבוה יותר, גם הערך הכספי שמיוחס ליום עבודה שאבד או לעלות העסקת עובדים ביום הבחירות עולה. במקביל התייקרו גם הוצאות ההפעלה של מערכת הבחירות, ובהן שכר, שכירות, אבטחה ומערכות טכנולוגיות.

במונחים של משקי בית, 4 מיליארד שקל שווים בערך 400 שקל לכל תושב בישראל וכ-1,300 שקל למשק בית ממוצע. זו כמובן חלוקה חשבונאית בלבד: אף משק בית לא מקבל דרישה לשלם 1,300 שקל בגלל הבחירות. הציבור נושא בעלות בדרכים שונות - דרך תקציב המדינה, דרך השכר המשולם ביום השבתון, דרך תשלום מוגדל לעובדים שכן מועסקים ודרך פעילות כלכלית שמתבטלת או נדחית. מנגד, חלק מהכסף חוזר לפעילות במשק כאשר הציבור מנצל את היום לקניות, למסעדות, לבילויים ולתיירות.

• עוד 14.7 מיליארד שקל לביטחון - והסכום עשוי להגיע ל-25 מיליארד שקל נוספים
• MIND מגייסת 72 מיליון דולר: ההכנסות זינקו פי 17

הבחירות מתקיימות הפעם בתום כהונה מלאה, כך שהעלות נפרסת למעשה על ארבע שנים. בתקופה שבין 2019 ל-2021, כאשר ישראל עברה ארבע מערכות בחירות בתוך פחות משנתיים, אותו מנגנון יקר הופעל פעם אחר פעם: עוד יום שבתון, עוד תקציב להפעלת קלפיות ועוד סבב של מימון מפלגות. מערכת בחירות אחת היא אירוע יקר למשק ולתקציב המדינה, אבל החשבון נעשה כבד הרבה יותר כאשר הציבור נדרש לשלם אותו שוב בתוך חודשים ספורים.