שבתון הוא יום או תקופה של הפסקה מעבודה, ובהקשר הכלכלי בישראל המונח מופיע בשני מובנים עיקריים. הראשון הוא יום השבתון שנקבע בחוק ביום הבחירות לכנסת: העובדים זכאים ליום חופש בתשלום, ומי שנדרש לעבוד מקבל שכר מוגדל. בג"ץ דחה עתירה נגד חובת המעסיקים לשלם
שכר על היום הזה, והעלות למשק של כל מערכת בחירות מוערכת בכ-4 מיליארד שקל, רובה בגלל אובדן יום העבודה. הוויכוח על השבתון חוזר לפני כל מערכת בחירות, ובין ההצעות שעלו הייתה העברת יום הבחירות לסוף
השבוע.
המובן השני הוא שנת שבתון, חופשה ארוכה שנהוגה באקדמיה ובמערכת החינוך, שבמסגרתה עובדים צוברים זכאות לאורך כמה שנים ויוצאים לתקופת לימודים או מנוחה בתשלום. בשנים האחרונות מתפתח גם טרנד של "מיני פנסיה", שבו עובדים מהמגזר הפרטי יוצאים מיוזמתם
לכמה חודשי הפסקה כל כמה שנים, במימון חסכונות אישיים או קרן השתלמות שהגיעה לנזילות. המגמה מעוררת שאלות על תכנון פיננסי, על ההשפעה על החיסכון לפנסיה
ועל החזרה לשוק העבודה אחרי הפסקה ארוכה, במיוחד בשנים שלפני הפרישה.
מערכת הבחירות לכנסת ה-26 צפויה לעלות למשק ולמדינה כ-4 מיליארד שקל, לעומת קרוב ל-3 מיליארד בבחירות 2022; רוב הסכום מיוחס לעלות יום השבתון, לצד תקציב ועדת הבחירות ומימון המפלגות - אבל חלק מהפעילות הכלכלית פשוט עוברת באותו יום למסעדות, לקניות ולבילויים,
ולכן לא כל הסכום הוא אובדן תוצר
