מדד אוגוסט עלה ב-0.7%: כמה זה מוסיף בפועל להחזר המשכנתא הצמודה
מדד המחירים לצרכן לאוגוסט עלה ב-0.7%, בקצה התחתון של טווח התחזיות שדיברו על 0.7% עד 0.9%. האינפלציה השנתית נשארה על 1.5%, בדיוק כמו בחודש הקודם, וקרובה לקצה התחתון של יעד בנק ישראל שנע בין אחוז לשלושה אחוזים.
לבעל משכנתא צמודה זה מספר עם משמעות מיידית. מדד של 0.7% מוסיף כ-7,000 שקל ליתרת הקרן של הלוואה צמודה על מיליון שקל. הסכום הזה אינו יוצא מהחשבון בבת אחת, הוא נטמע בתוך הקרן ומתפרס על יתרת חיי ההלוואה, אבל הוא מגדיל גם את הקרן וגם את הריבית שתשולם עליה בהמשך. ההצמדה תיכנס לתשלום של אוקטובר.
איפה נמצא הסעיף שבאמת מטריד
העליות הבולטות בתחבורה, בירקות ובתרבות ובידור הן ברובן עונתיות. חופשות אוגוסט, טיסות לחו"ל ותנודות בשוק הירקות נוטות להתהפך בסתיו. הסעיף שמעניין את בנק ישראל הרבה יותר הוא הדיור, ובתוכו שכר הדירה.
שם המספרים מספרים סיפור אחר. שוכר שחידש חוזה קיים משלם 2.6% יותר, ושוכר חדש שנכנס לדירה משלם 4.4% יותר. זו אינפלציה שקשה מאוד להפוך, משום שהיא מגיעה מחוזים שנחתמים לשנה ומעלה ומתגלגלת לתוך המדד לאורך זמן. סעיף הדיור לבדו עלה ב-0.6%, ומשקלו במדד גבוה מאוד.
ההבחנה הזאת חשובה למי שמחזיק משכנתא. אינפלציה שמגיעה מטיסות ומירקות משפיעה על יתרת הקרן החודש ומתקזזת בחלקה בחודשים הבאים. אינפלציה שמגיעה משכר דירה נוטה להישאר, והיא זו שמשפיעה על השאלה מתי בנק ישראל ירגיש בנוח להוריד ריבית.
שווה גם לשים לב למה שלא עלה. מעבר לסעיפים העונתיים, שאר המדד כמעט לא זז. זה מסביר איך המדד החודשי הגיע ל-0.7% בזמן שהאינפלציה השנתית נשארה על 1.5%: חלק מהעליות של אוגוסט מחליפות עליות דומות מאשתקד, ולכן הן מתקזזות בחישוב השנתי.
ההבדל הזה בין הנתון החודשי לשנתי הוא בדיוק מה שמבלבל הרבה בעלי משכנתאות. ההצמדה בהלוואה עובדת לפי המדד החודשי, ולכן משק בית מרגיש את ה-0.7% מיד. בנק ישראל, לעומת זאת, מסתכל על הקצב השנתי ועל המגמה, ולכן הוא מגיב הרבה יותר לאט. שני המספרים נכונים, הם פשוט מודדים דברים שונים.
ומה עם הריבית
החלטת הריבית הבאה צפויה ב-21 באוקטובר. העובדה שהאינפלציה השנתית נשארה על 1.5%, ואף בקצה התחתון של הצפי, נותנת לבנק ישראל מרחב נשימה. מנגד, סעיף הדיור וההסלמה הביטחונית שמייקרת אנרגיה והובלה פועלים בכיוון ההפוך.
עבור בעל משכנתא זה מתורגם לשני מסלולים שונים לגמרי. במסלול צמוד למדד, כל פרסום חודשי מגדיל את הקרן ואת ההחזר, בלי קשר להחלטת הריבית. במסלול פריים, ההחזר משתנה כשבנק ישראל מזיז את הריבית, והוא יורד מיד כשהיא יורדת. מי שמחזיק את שני המסלולים מרגיש את שניהם בעיתוי שונה.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%, מדד מחירי הדירות עלה ב-0.2%
- הריהוט בישראל הוזל ב-17% ריאלית, ומי שמתקין אותו התייקר ב-23%
בפועל, מדד של 0.7% הוא חדשות סבירות. הוא בקצה התחתון של התחזיות, האינפלציה השנתית עומדת במקום, והתוספת לקרן קטנה מהתרחיש הגרוע שנדון בשוק. ההפרש בין תחזית של 0.7% לתחזית של 0.9% שווה כ-2,000 שקל על משכנתא צמודה של מיליון שקל, וזה בדיוק הסכום שנחסך הפעם.
מי שבוחן מחזור משכנתא יכול להשתמש בנתון הזה כנקודת פתיחה. הוא מלמד שהאינפלציה הישראלית נשארת מרוסנת יחסית, ולכן ההצמדה ממשיכה להיות הימור סביר בטווח הארוך. מצד שני, כל עוד שכר הדירה עולה בקצב של 2.6% למחדשי חוזה ו-4.4% לשוכרים חדשים, קשה להניח שהמדד יעצור בקרוב לגמרי. ההחלטה בין מסלול צמוד לבלתי צמוד ממשיכה להיות תלויה בעיקר בטווח ההלוואה ובכושר ההחזר של משק הבית, ופחות בנתון של חודש בודד.
