יפן שוקלת להכפיל את תקציב הביטחון: 3.5% מהתוצר, יותר מ-130 מיליארד דולר בשנה
יפן בוחנת קפיצה נוספת בהוצאות הביטחון שלה, עד לרמה של 3.5 אחוזים מהתוצר. מדובר בסדר גודל שונה לגמרי ממה שהמדינה הכירה בעשורים האחרונים: יותר מ-20 טריליון ין בשנה, ולפי חלק מההערכות קרוב ל-24 טריליון, שהם למעלה מ-130 מיליארד דולר. לשם השוואה, ההוצאה השנתית הנוכחית עומדת על כמחצית מהסכום הזה.
הדרישה מגיעה מוושינגטון, שמבקשת מבעלות בריתה באזור האינדו-פסיפי להתקרב לשיעור שנקבע גם למדינות נאט"ו. ברקע עומדת התמקדות אמריקאית גוברת בסין, לצד רצון שהשותפות יישאו בחלק גדול יותר מעלות ההגנה על עצמן.
המסלול היפני עצמו מלמד עד כמה השינוי מהיר. במשך עשרות שנים שמרה טוקיו על הוצאה ביטחונית שנעה סביב אחוז אחד מהתוצר, מדיניות שהתגבשה מאז מלחמת העולם השנייה ונשענה במידה רבה על הברית עם ארצות הברית. ב-2022 התקבלה החלטה להכפיל את השיעור לכ-2 אחוזים, והיעד הזה כבר הוקדם. עכשיו מדובר בהכפלה נוספת, בתוך פרק זמן קצר בהרבה.
משרד ההגנה היפני ביקש לשנת התקציב הבאה סכום שיא של כ-8.9 טריליון ין. המספר הסופי צפוי לטפס אחרי שיאושרו תוספות, וכשמחברים סעיפים ביטחוניים שמנוהלים במשרדים אחרים, ההוצאה השנתית כבר מתקרבת ל-10 טריליון ין. הפער בין המצב הזה ליעד של 3.5 אחוזים הוא פער של פי שניים ויותר.
לאן הכסף הולך
תוכנית ההצטיידות היפנית התרחבה הרבה מעבר לרכש מטוסים וספינות. טוקיו משקיעה בטילים ארוכי טווח שמאפשרים פגיעה במטרות מחוץ לשטחה, ביכולות נגד טילים, במל"טים ימיים ואוויריים, בפיתוח טילים היפרסוניים, במודיעין ובמערכות שנשענות על בינה מלאכותית. חלק מהתקציב מופנה לשדרוג בסיסים ותשתיות באיים הדרומיים, הקרובים לטייוואן, ולהגדלת מלאי התחמושת, סעיף שהתברר כחולשה מרכזית אצל צבאות מערביים רבים.
הרציונל הביטחוני מוכר: סין מרחיבה את הצי שלה ומגבירה פעילות סביב טייוואן ומול האיים היפניים, צפון קוריאה ממשיכה בתוכנית הטילים שלה, ורוסיה מהדקת את הקשר הביטחוני עם פיונגיאנג. בטוקיו הוויכוח כבר עבר מהשאלה אם להגדיל את התקציב לשאלה באיזה קצב ובאיזה מחיר.
והמחיר הוא הבעיה. יפן נמצאת בין המדינות בעלות נטל החוב הגבוה בעולם, עם חוב ממשלתי שגדול מפי שניים מהתוצר, ובמקביל מתמודדת עם אוכלוסייה מזדקנת שמייקרת מדי שנה את סעיפי הפנסיה והבריאות. תוספת של עשרות מיליארדי דולרים בשנה לתקציב הביטחון תחייב בחירה בין קיצוץ בסעיפים אחרים, העלאת מסים או הרחבה נוספת של החוב. כל אחת מהאפשרויות טעונה פוליטית.
גורם נוסף שמכביד הוא שער החליפין. היחלשות הין מייקרת את הרכש הצבאי מחוץ ליפן, ובעיקר מארצות הברית, שם מחירי המטוסים, הטילים והמערכות נקובים בדולרים. כלומר גם תקציב שגדל בין נותן פחות ציוד בפועל, וזו אחת הסיבות שטוקיו דוחפת להגדלת הייצור המקומי ולשיתופי פעולה תעשייתיים עם יצרניות מערביות. להרחבה: אוקראינה מגיעה לכושר של 8 מיליון רחפנים ו-95% מהרכש כבר מקומי.
עבור התעשייה הביטחונית מדובר בהזדמנות רחבה. הגידול בתקציבים באירופה ובאסיה בעת ובעונה אחת יצר צבר הזמנות ארוך אצל יצרניות מערכות הגנה אווירית, תחמושת מדויקת וחיישנים, וחברות רבות מדווחות על ניצולת גבוהה של קווי הייצור שלהן. יפן עצמה מרחיבה את התעשייה המקומית ומקלה על יצוא ביטחוני, מהלך שנחשב עד לפני שנים ספורות טאבו.
- מטוס קרב איטלקי הפיל רחפן מעל ליטא: הפעם נאט"ו הגיבה תוך דקות
- איראן רוצה את כטב"מי הסילון של רוסיה - כמה יעלה ליירט אותם?
הקפיצה ל-3.5 אחוזים נמצאת עדיין בשלב הבחינה. הממשלה צפויה לעדכן עד סוף השנה את מסמכי הביטחון ואת תוכנית ההצטיידות לחמש השנים הבאות, והמספר שייקבע שם יראה עד כמה רחוק טוקיו מוכנה ללכת בשינוי המדיניות הגדול ביותר שלה מאז 1945.
