13 תוכניות, 12 תרופות, עשרות מיליארדי דולרים: ענקיות התרופות קונות צנרת בסין
פייזר, מרק, ברייסטול מאיירס, GSK ואסטרהזניקה חתמו על עסקאות רישוי בשווי עשרות מיליארדי דולרים על תרופות סרטן שפותחו בסין; הסטארטאפים הסינים זקוקים לכסף מערבי כי השוק המקומי אינו מאפשר רווחיות, והענקיות זקוקות לצנרת מול צוק פטנטים של יותר מ-500 מיליארד דולר. חקיקה אמריקאית ניסתה לבלום ולא האטה דבר
בזמן שכל הדיון על התחרות הטכנולוגית מול סין מתנהל סביב שבבים ובינה מלאכותית, ענקיות התרופות של המערב כבר סגרו את הוויכוח בשקט. הן חתמו בשנים האחרונות על עסקאות רישוי בשווי עשרות מיליארדי דולרים על תרופות סרטן שפותחו בסין, והן ממשיכות לחתום.
הרשימה מרשימה בפני עצמה. פייזר רישתה נוגדן דו ספציפי מ-3sBio והסכימה במרץ לעבוד עם אינובנט הסינית על 12 תרופות סרטן חדשות. ברייסטול מאיירס סקוויב נמצאת בניסויי שלב שלישי בסרטן ריאות עם צמד נוגדן ותרופה שרישתה מסצ'ואן ביוקין, ובמאי פתחה עם ג'יאנגסו הנגרוי שיתוף פעולה על 13 תוכניות. מרק רישתה נוגדן דו ספציפי מלאנובה השנגחאית ותרופת ADC מקלון ביוטק. GSK מריצה ניסוי שלב שלישי עולמי בסרטן ריאות עם תרופה של הנסו.
למה סין צריכה את המערב, ולהפך
ההסבר לעסקה הזו נמצא משני צדדיה, והוא כלכלי לגמרי. מצד סין, המחקר והניסויים הקליניים שם זוכים היום לכבוד עולמי, אבל שוק התרופות המקומי אינו מאפשר רווחיות גבוהה. סטארטאפ סיני שפיתח תרופה מצוינת אינו יכול לממן ממכירות בבית את הדרך לאישור אמריקאי ואירופי, ולכן הוא זקוק לכסף של ענקית מערבית כדי לצאת החוצה.
מהצד השני, הענקיות זקוקות לצנרת. צוק הפטנטים שמתקרב מעמיד בסיכון יותר מ-500 מיליארד דולר של מכירות, והדרך המהירה ביותר למלא חור כזה אינה לפתח מאפס אלא לרשות מולקולה שכבר עברה שלבים קליניים. רישוי תרופה סינית עולה פחות מרכישת חברה אמריקאית ומגיע עם נתונים קיימים. זו אינה נדיבות, זו חשבונאות.
מנכ"ל אסטרהזניקה תיאר את זה בגלוי כשאמר שהחברה שלו צריכה ללמוד לחדש במהירות סינית, ושהיא גם משתפת פעולה וגם מתחרה. הבריטית משקיעה מיליארדים בשותפויות ובתוכניות מחקר בסין, ורישתה משם תרופה בשאיפה לאסתמה ולמחלת ריאות חסימתית ותרופת סרטן פומית ממוקדת.
מה בדיוק הם קונים
שתי משפחות של תרופות עומדות במרכז. הראשונה היא נוגדנים דו ספציפיים, שמשלבים בתוך מולקולה אחת את התכונות של שני סוגי תרופות קיימים. השנייה היא צמדי נוגדן ותרופה, שבהם נוגדן שמחפש את הגידול נושא איתו מטען כימותרפי רעיל ומשחרר אותו במקום הנכון.
המקרה שכולם עוקבים אחריו הוא נוגדן דו ספציפי שפיתחה אקסו הסינית. הוא כבר אושר בסין על בסיס מחקרים שהראו יתרון לכאורה על פני קייטרודה, אחת התרופות המוכרות והנמכרות בעולם, ותוצאות ניסוי שלב שלישי בסרטן ריאות אמורות להתחיל להתפרסם לפני סוף השנה. אם הן יאשרו את מה שנמדד בסין, זו תהיה נקודת מפנה בתפיסה של מי מוביל בתחום.
ההשלכה למשקיעים כבר נראית במחירים. חברות ביוטק סיניות הפכו לכוכבות בבורסת הונג קונג, ולצידן חברות שהגיעו מוקדם יותר לנאסד"ק. הסקטור כולו זינק כבר ב-86% והפך לאלטרנטיבה שמשקיעים מחפשים מול ה-AI, והחלק הסיני בתוכו הוא בדיוק המקום שבו הצמיחה הכי מהירה והסיכון הכי גבוה.
והפוליטיקה שלא הצליחה לעצור את זה
בקונגרס האמריקאי ניסו לבלום. ב-2024 דרשו חברי קונגרס לחקור יצרנית שירותי ביוטק סינית גדולה וחברה אחות שלה, בטענה לקשרים לצבא הסיני, ובשנה שעברה עבר חוק שמונע מחלק מחברות הביוטק הסיניות לקבל חוזים פדרליים וכספי מחקר. שום דבר מזה לא האט את גל הרישוי.
וזו הנקודה שכדאי לשים לב אליה. חסימה של חוזים ממשלתיים אינה נוגעת בעסקה הפרטית בין חברת תרופות אמריקאית לסטארטאפ סיני, ושם נמצא רוב הכסף. אותה תבנית בדיוק מופיעה גם בשבבי הזיכרון, שם חברה סינית הפכה משחקן שולי למתחרה אמיתית. ההבדל הוא שבתרופות המערב אינו מנסה להתגונן מפני הסינים אלא לשלם להם, וזה סוג אחר לגמרי של תלות.
