הנהלת פירסט ריפבליק בנק, סן פרנסיסקו (צילום: Aquintero82, ויקיפדיה)
הנהלת פירסט ריפבליק בנק, סן פרנסיסקו (צילום: Aquintero82, ויקיפדיה)

האם לאומי היה צריך להבחין שהלקוח במצוקה נפשית? ביהמ"ש: ממש לא

לקוח תבע מהבנק 3 מיליון שקל, בטענה שלא מכר במועד מניות שקרסו והתעלם ממצבו הנפשי. בית המשפט דחה את הטענות העובדתיות והדגיש: הבנק אינו אפוטרופוס על לקוחותיו

איתמר לוין | (1)
נושאים בכתבה בנק לאומי בנקאות

שופט בית המשפט המחוזי מרכז, יעקב שפסר, דחה תביעה ב-3 מיליון שקל נגד בנק לאומי, אותה הגיש לקוח בטענה שהיה על הבנק למכור מניות שהחזיק בחשבונו בטרם איבדו את ערכן. הלקוח טען, כי נקלע למצב כספי נפשי בשל גירושין, הבנק היה מודע למצבו אך לא עצר את הסחרור אליו נקלע. שפסר קבע, כי התביעה חסרת יסוד וכי לאומי לא אמור היה לפעול בניגוד לרצונו המפורש של הלקוח.

הלקוח ניהל את חשבונו בלאומי מאז 2014, כולל מסחר בניירות ערך זרים. במארס 2025 הוא רכש מניות של בנק פירסט ריפבליק האמריקני ב-2.9 מיליון דולר. המניות ירדו בצורה חדה חודש לאחר מכן, אך לטענת הלקוח - לאומי מכר אותן מיוזמתו רק בחודש מאי, לאחר שאיבדו כמעט לחלוטין את ערכן. פירסט ריפבליק, שהפעיל 93 סניפים ב-11 ממדינות ארה"ב, קרס לפני שלוש שנים כחלק ממשבר הבנקים.

הראיות הוכיחו שאין אמת בטענות

הלקוח טען, כי מצבו הנפשי התדרדר מאז 2016, הוא ניסה להתאבד, לקה בדיכאון פסיכוטי חמור, אושפז מספר פעמים ולא יכול היה לנהל כהלכה את ענייניו. למרות זאת, לאומי לא הגביל את פעולותיו, ואף עודד אותו ליטול אשראי נוסף. היה זה הבנק שהציע לו לרכז את כל השקעותיו בפירסט ריפבליק, בניגוד למדיניות הפיזור שלו עד אז. לשיטתו, למרות שלא הוכרז כפסול דין - הרי שמצבו הכפייתי, המבולבל וחסר ההיגיון היו חייבים להדליק נורה אדומה בפני נציגי לאומי, בפרט לנוכח העובדה שהכירו אותו שנים רבות.

לאומי הגיב באומרו, כי הלקוח הציג גרסאות סותרות לגבי מכירת מניות פירסט ריפבליק, לאחר שהוכח שהוא אשר מנע את המכירה ושהבנק לא ידע על מצבו הרפואי. מדובר במשקיע מתוחכם, שפעל בעצמו ללא התערבות מצד הבנק, וכך גם רכש את המניות. לדעת הבנק, התביעה הוגשה כדי להתמודד עם חובו של הלקוח כלפיו בסך מיליון שקל.

שפסר קובע, כי התובע החליט על דעת עצמו לרכוש את המניות וכי לא הייתה ללאומי כל סיבה לחשוד שהוא אינו מודע לסיכונים הכרוכים בכך. גם ההחלטה להימנע ממכירת המניות הייתה של הלקוח, והוא אף דחה את הצעת הבנק למכור אותן לאחר שנוצר פער בבטוחות שהיה עליו להעמיד לטובת לאומי.

שפסר מדגיש: "הבנק אינו אפוטרופוס של לקוחותיו ואין זה מתפקידו לבדוק את מעשיהם או להעריך האם הוראה שקיבל מלקוח צפויה להצמיח ללקוח רווח או הפסד. באותה מידה ששווי המניה ירד, הוא יכול היה גם לעלות, ובמקרה זה סביר להניח כי התובע לא היה מעלה טענות כנגד הבנק. 

"אין לצפות מבנק, שמכיר את הלקוח מזה שנים, ויודע כי מדובר בלקוח שעומד בהתחייבויתיו ושולט בשוק ההון, כי יפעל בניגוד לרצון הלקוח. בהתאם לפסיקה, הבנק אינו חייב לערוך חקירה מקיפה בכל פעולה הנחזית על פניה כתקינה, אך עליו להיות ערני כאשר הפעולה חריגה ויוצאת דופן במידה המעוררת חשד ממשי באשר לתקינותה או לכשרותה. 

"פעילות התובע בחשבון, ובכלל זה ריכוז מרבית השקעותיו במניה אחת, לא הייתה חריגה באופן שעשוי לעורר את חשדו של הבנק. כאמור, התובע פעל בשוק ההון עשרות שנים, הוא שולט ובקיא בתחום, עקב בעצמו אחר תנודות המניה ולא הייתה זו הפעם הראשונה שריכז השקעתו במניה אחת".

איום ההתאבדות אינו מוכיח דבר

עוד קובע שפסר, כי הלקוח לא הוכיח שלא היה כשיר לקבל החלטות בתקופה הרלוונטית. גם אם היה מוכיח זאת, היה עליו להראות שלאומי היה מודע למצבו - אך הוא עצמו אישר שלא עדכן את הבנק. הקלטות השיחות בין הלקוח לנציגי הבנק מלמדות בבירור, כי הוא מתמצא בתחום ההשקעות, מעודכן במידע הרלוונטי ונותן הוראות ברורות. 

אמנם באחת השיחות הוא איים להתאבד אם המניות יימכרו, אך אין להסיק מכך שלא היה כשיר לקבל החלטות: "לעיתים אדם המצוי במצוקה נוטה לומר אמירות קיצוניות, ואין זה מעיד על כך כי אינו כשיר משפטית או שנפגם שיקול דעתו" - מה עוד שהיה זה אירוע בודד לאורך תקופה בה לא ניכר שיש לו בעיה רפואית כלשהי. הלקוח חויב בתשלום הוצאות בסך 100,000 שקל. את הלקוח ייצג עו"ד נמרוד לבקוביץ-לביא, ואת לאומי - עוה"ד אילן שמעוני וצחי גולדנברג.


הוספת תגובה
1 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כריש 14/09/2026 09:24
    הגב לתגובה זו
    ברור שהבנק אין לו שום אחריות רק לחלוב את הלקוח ומערכת המשפט הרקובה שלנו השומרת הגדולה של זכויות האזרח הקטן משתפת פעולה עם המונופולים האלה כי הם כולם קשורים אחד לשני והמבין יבין