טענה שהטונר החלופי השבית את המדפסת - ותשלם 500 שקלים הוצאות

ב-18 בפברואר 2025 רכשה בעלת עסק לניהול והשבחת נדל"ן, הפועלת כעוסק מורשה, מדפסת בעלות של 673 שקלים וטונר בעלות של כ-260 שקלים נוספים, מחברת א.ר. לייזר ליין בע"מ. המדפסת נמכרה עם שנה אחריות במעבדה. בתשלום נוסף ניתן היה להרחיב את האחריות לשלוש שנים ולקבל שירות בבית הלקוח, והרוכשת בחרה שלא לעשות זאת. כעבור חודשים ארוכים היא הגישה תביעה קטנה על 4,999 שקלים.

לטענתה, המדפסת הגיעה בקופסה פתוחה, והנתבעת מכרה לה טונר חלופי במצג שווא של טונר מקורי. היא טענה שמדובר בשיטת פעולה קבועה של החברה, כפי שעולה לדבריה ממספר פסקי דין שבהם נמתחה עליה ביקורת דומה, ושהשימוש בטונר החלופי גרם לתקלות חוזרות ונשנות עד להשבתת המדפסת כליל. עוד טענה שנאלצה לבזבז זמן רב, בין היתר בנשיאת המדפסת לבדיקה במעבדה, ושהחזר עלות הטונר שלטענת החברה הועבר אליה לא התקבל בחשבונה.

מה השיבה החברה?

הנתבעת טענה שהמדפסת נמסרה חדשה ותקינה לחלוטין, ושמדובר בדגם פשוט וזול. לדבריה, התלונות על קצב הדפסה נמוך הן חלק ממאפייני מדפסת מסוג זה ואינן מעידות על תקלה. עוד נטען שהתובעת השתמשה במדפסת חודשים ארוכים עד לריקון הטונר, ושבפועל היא מסרה את המדפסת לטיפול אצל היבואן, רשף פתרונות בע"מ, שמסר לחברה שהמדפסת תקינה וכל שנדרש היה להחליף טונר שנגמר.

החברה הכחישה שאי פעם נקבע בפסק דין שהיא מוכרת טונר חלופי כאילו היה מקורי, וטענה שפסקי הדין שאליהם הפנתה התובעת אינם קשורים לטענותיה. עוד מסרה שב-25 בדצמבר 2025 העבירה לכרטיס האשראי של התובעת 260 שקלים כזיכוי בגין עלות הטונר, לפנים משורת הדין.

מדוע נפלה טענת הקשר הסיבתי?

השופט בעז בן-אמתי פתח בהערה על דיוק עובדתי. בכתב התביעה התייחסה התובעת מספר פעמים לפניות ל"צוות ברדר" ולמסירת המדפסת ל"מעבדות של ברדר", אך מעיון בחשבונית הרכישה עלה בבירור שהמדפסת שנרכשה היא מתוצרת פנטום, ושהשירות עבורה ניתן על ידי רשף פתרונות. לפי בן-אמתי, הדבר "מעיד על עירוב נתונים וחוסר דיוק מצד התובעת".

בלב פסק הדין עמדה שאלת הראיות. "מדובר בטענה בעלמא, שלא נתמכה בחוות דעת מקצועית", כתב השופט על הטענה שהטונר החלופי גרם לתקלות. הוא פירט שהתובעת לא הציגה דוח מעבדה, לא חוות דעת, לא מסמך מאת היבואן או מגורם מוסמך אחר, ולא כל ראיה אובייקטיבית אחרת "אשר קושר סיבתית בין השימוש בטונר החלופי לבין השבתת המדפסת או פגיעה בה". מהודעות הוואטסאפ שצירפו הצדדים עלה שהתובעת השתמשה במדפסת באופן שוטף במשך חודשים ארוכים, "דבר המערער את הטענה לקיומו של פגם יסודי במוצר מעת קבלתו".

בהיעדר הוכחה לנזק פיזי, נקבע שאין מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש או בזבוז זמן. השופט הדגיש שהתקלות נגרמו במידה רבה "מהתנהלותה הצרכנית של התובעת", וכי הדבר נכון על אחת כמה וכמה בהינתן שבחרה שלא לרכוש את הרחבת האחריות הכוללת תיקון בבית הלקוח, חלופה שהוצעה לה בעת הרכישה ותועדה בנספח לכתב ההגנה.

גם הטענה בדבר הפרה סדרתית נדחתה. התובעת ביקשה להסתמך על מספר פסקי דין שבהם, לטענתה, נמתחה ביקורת דומה על החברה, וטענה שמכירת טונר חלופי כמקורי היא "שיטת פעולה קבוע ונפסדת". בן-אמתי בחן את פסקי הדין וקבע שהם "אינם מוכיחים את טענותיה", ושאין בהם דבר שממנו עולה שמכירת טונר חלופי מהווה הפרה של פסק דין כלשהו. משקלה של הוכחת נזק בתביעות צרכניות נבחן גם בכתבה אחסנה ארגזים, קיבלה את חלקם מרוסקים - וזה הפיצוי.

פסק הדין נומק בתמצות, בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות. השופט ציין שהכרעתו ניתנה לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם ולאחר ששמע את הצדדים.

• לקוחות פיקטיביים ומסמכי בנק מזויפים: מייסדת ג'ונקו הודתה בהונאת משקיעים
• דמי מפתח מ-1998 לא הועילו: דמי השכירות למרפאה נקבעו על 6,804 שקלים

על מי נטל ההוכחה שהזיכוי לא התקבל?

סוגיה נפרדת נגעה ל-260 השקלים. החברה הגישה דוח ביטולים וזיכויים לסוחר מחברת ישראכרט, שלפי בן-אמתי "מהווה הוכחה לכאורה לביצוע פעולת הזיכוי במערכת האשראי". התובעת הציגה גרסה עקבית שלפיה הכרטיס שאליו בוצע הזיכוי אינו פעיל עוד.

השופט קבע שהעובדה שהכרטיס אינו פעיל אינה שוללת את ביצוע ההעברה. "על מנת לעמוד בנטל ולהוכיח כי הכסף אכן לא התקבל, חייבת התובעת להביא ראיות פוזיטיביות לסתור", כתב, והדגים: דפי פירוט חודשיים מחברת האשראי הרלוונטית לתקופה הנדונה, או מכתב רשמי מהמנפיק המאשר שלא נקלט זיכוי. הבחנה דומה בין הטעיה לבין תקלה טכנית נדונה בכתבה יוחננוף תשלם: רכש טלוויזיה, השאיר אותה בסניף וקיבל אותה פגומה.

התביעה נדחתה, והתובעת חויבה ב-500 שקלים הוצאות שישולמו בתוך 30 יום. לצד זאת נקבע מנגנון מותנה: אם תציג התובעת אסמכתה שלפיה הזיכוי לא התקבל, תעביר החברה את 260 השקלים בהעברה בנקאית ישירה לחשבונה בתוך 14 ימים ממועד הצגת האסמכתה. פסק הדין ניתן ב-25 באוגוסט 2026, ובקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 30 ימים.