הנהלת קופת חולים כללית
צילום: ויקיפדיה
פרסום ראשון

הכללית לבג"ץ: משרד הבריאות אינו מעביר 365 מיליון שקל למימון הסל

טוענת שהמשרד מפר את הסכם הייצוב עימה ובכך פוגע קשות ביכולתה להעניק את שירותיה. המשרד תולה את העיכוב בתביעה שהגישה הכללית ב-2023 - אף זו דוחה את הסבריו

איתמר לוין |

"מדובר במהלך חריג וחסר תקדים במחוזותינו שבו המדינה בשרירות, חוסר סמכות קיצוני ותוך הפרה בוטה של הוראות חוק ביטוח בריאות המעגנות את חובת המדינה לתקצב את סל שירותי הבריאות, שולחת יד לקופתה של כללית וגורעת ממנה מקורות מימון של סל הבריאות המהווים חלק מבסיס תקציבה ומשמשים למימון שירותי הבריאות למבוטחיה". 

כך טוענת שירותי בריאות כללית בעתירה לבג"ץ, בה היא מבקשת לחייב את משרד הבריאות להעביר לה מיידית 365 מיליון שקל - רוב תקציב 2026 התמיכה לו היא זכאית על פי הסכם הייצוב עם המדינה משנת 2023. לטענת הקופה, "מהלך זה פוגע פגיעה חמורה ומרחיקת לכת ביציבותה הפיננסית של כללית וביכולתה לספק שירותי בריאות למבוטחיה לפי חוק ביטוח בריאות. תוצאת הדברים הינה הפליה מקוממת של מיליוני מבוטחי כללית ופגיעה קשה בזכותם לקבלת שירותי בריאות". 

הכללית מסבירה, כי תקציב סל הבריאות - אותו אמורה המדינה להעביר לקופות - נשחק לאורך השנים בשל תקצוב חסר והימנעות מעדכונו ביחס להוצאות הריאליות שלהן. התוצאה היא גרעונות כבדים של הקופות ופגיעה ביכולתן למלא את תפקידן. כיוון שכך, התפתח מנגנון חילופי של הסכמי ייצוב: העברת תקציבים לכיסוי גרעונות סל הבריאות, המועברים במסגרת מנגנון של מבחני תמיכה. הכללית מדגישה, כי בפועל מדובר בתקציב שוטף לכל דבר ועניין למימון אספקת השירותים, ולא לפיתוח עתידי או הרחבת פעילות.

הפחתה בפועל של התקציב

"הפחתה של סכומים שהוקצו לקופות החולים במסגרת הסכמי הייצוב נעשית רק כאשר הסכומים הוטמעו בבסיס תקציב סל הבריאות, או במקרים חריגים, כאשר מדובר בסכומים שניתנו בשנה מסוימת לצורך אירוע נקודתי וחד-פעמי, שההוצאה בגינו הוגדרה מראש לאותה שנה. בכל יתר המקרים, סכומי הייצוב אינם מופחתים בהיותם חלק בלתי נפרד ממקורות המימון של סל הבריאות", מסבירה הכללית.

בשנת 2026, אומרת הכללית, היא אמורה לקבל במסגרת זו 684 מיליון שקל - בדומה לשנה שעברה - בשתי פעימות. 319 מיליון שקל כבר הועברו לאחר שפורסמו מבחני התמיכה הדרושים, אך משרד הבריאות והשר חיים כץ נמנעים מזה חודשים מפרסום מבחני התמיכה שיאפשרו להעביר את היתרה (365 מיליון שקל). משרד האוצר העביר סכום זה למשרד הבריאות, אך האחרון אינו עושה את הדרוש כדי שניתן יהיה להעבירו לכללית, היא טוענת.

בעתירה נאמר: "הסכומים המועברים לקופות החולים באמצעות מנגנון הסכמי הייצוב מהווים הלכה למעשה חלק בלתי נפרד ממקורות מימון סל הבריאות, ובהתאם - חלק מבסיס התקציב של קופות החולים לאספקת שירותי בריאות. על כן, ובשים לב לעובדה כי סכומי התמיכה דומים בהיקפם לסכומים שהועמדו לכללית במסגרת הסכמי ייצוב בשנים קודמות, אי העמדת יתרת סכום התמיכה לכללית בסך של 365 מיליון שקל משמעותה הפחתה בפועל של מקורות סל המשמשים למימון שירותי בריאות למבוטחי כללית באופן שאין לכללית מקורות מתאימים למימון שירותי סל הבריאות". 

הכללית אומרת, כי לאחר פניות רבות שלא נענו, הודיע משרד הבריאות בשבוע שעבר, כי אינו מעביר את הכספים בשל תביעה שהגישה נגדו הכללית באפריל 203 ובכך לשיטתו הפרה את הסכם הייצוב. מדובר בתביעה על טיפולים שהעניקה הכללית לבקשת המדינה לפליטי המלחמה באוקראינה, שלשיטתה היא הייתה רשאית להגיש. בכל מקרה, אומרת הכללית, המשרד לא טען זאת במשך למעלה משלוש שנים ובפועל העביר לה מאות מיליוני שקלים מאז הגשת התביעה. 

הסכום שאינו מעביר כעת גבוה פי 20 מסכום אותה תביעה, מוסיפה הכללית. לכן, מדובר בתירוץ ריק מתוכן משום שאין למדינה כל הסבר של ממש לאי העברת התקציב. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד ארז דר-לולו, יצחק אנידג'ר וגל שרליט.



הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה