הין התחזק 6% והספקולנטים התהפכו: מי יחליף אותו כמטבע המימון של העולם

עסקת המימון הגדולה בעולם מחפשת מטבע חדש. במשך שני עשורים הין היפני היה מקור הכסף הזול שממנו מומנו השקעות בכל מקום אחר: לווים ביפן בריבית אפסית, ממירים לדולר או לפזו או לריאל, וקונים נכס שמניב יותר. הרווח הוא הפער, והתנאי היחיד הוא שהין לא יתחזק. עכשיו הוא מתחזק.

מאז סוף יולי, כשהרשויות התערבו בשוק המטבע, התחזק הין בכ-6% מול הדולר והוא המטבע החזק ביותר בקבוצת עשר המטבעות המובילות. השינוי בפוזיציות מספר את הסיפור טוב יותר מכל הסבר: בשבוע שהסתיים ב-8 בספטמבר עברו הספקולנטים לפוזיציית לונג נטו של כ-10,800 חוזים על הין, אחרי שבוע שבו החזיקו כ-92,200 חוזי שורט. זה היפוך מלא בשבוע אחד.

למה דווקא עכשיו

שני כוחות עובדים יחד. הראשון הוא הבנק המרכזי של יפן, שחברי הוועדה שלו השאירו פתוחה במפורש את האפשרות להאיץ את קצב העלאות הריבית. הוועדה מתכנסת השבוע לישיבה בת יומיים, וההערכה היא שהריבית תעלה ברבע אחוז ל-1.25%. השני הוא הרתעה ישירה: שר האוצר האמריקאי הבהיר לספקולנטים שהימור נגד הין אינו רעיון טוב, והמסר הזה עשה מה שההתערבות המשותפת עצמה לא הצליחה לעשות.

התוצאה היא שהמימון בין נעשה מסוכן. כשמטבע ההלוואה מתחזק, ההחזר מתייקר, והרווח מפער הריביות נמחק לפני שהספקת ליהנות ממנו. מי שמנהל פוזיציה כזו בגודל משמעותי אינו ממתין לראות מה יקרה, הוא סוגר. וזה בדיוק מה שהופך את המהלך הזה לעניין שנוגע גם למי שמעולם לא נגע בין: פירוק פוזיציות כאלה מחייב מכירה של הנכסים שנקנו בכסף הזה.

מי יכול להחליף את הין

המועמדת הראשונה היא היואן הסיני. ההיגיון פשוט: סין שומרת על ריביות נמוכות באופן עקבי, ובחודש שעבר היא הותירה את ריביות הבסיס ללא שינוי בפעם החמש עשרה ברציפות, עם ריבית לשנה של 3% ולחמש שנים של 3.5%. יש שם גם שוק הנפקות מתפתח ביואן החוץ-גדתי, שחברות רב לאומיות משתמשות בו לגיוס כספים.

החיסרון ברור לא פחות. חשבון ההון של סין סגור הרבה יותר מזה של יפן, והיואן החוץ-גדתי אמנם נסחר בחופשיות רבה יותר מזה המקומי, אבל הוא עדיין עוגן לשער שהבנק המרכזי הסיני קובע. מטבע מימון טוב הוא מטבע שאפשר להיכנס אליו ולצאת ממנו בקלות ובכמויות גדולות, וזה בדיוק מה שהיואן אינו מציע.

המועמד השני הוא הדולר הקנדי, ושם הטיעון מעשי יותר. יחס התשואה לתנודתיות שלו כבר דומה לזה של הין, והבנק המרכזי של קנדה הותיר את הריבית ללא שינוי על 2.25% בישיבתו בתחילת החודש. המטבע נחלש בעקבות סבב המכסים ההדדי מול ארצות הברית, והערכות בשוק אומרות שיש לו עוד מרחב להיחלש ככל שההשפעה תחלחל לסנטימנט, לייצור ובסוף לנתוני המאקרו עצמם.

ומה שכנראה לא יקרה

וכאן צריך לרסן את הדרמה. סוף הקארי טרייד בין אינו התרחיש הסביר. גם אחרי העלאה נוספת, הריבית ביפן תעמוד על 1.25% מול טווח יעד של 3.50% עד 3.75% בארצות הברית, 3.75% בבריטניה ו-2.5% בגוש האירו. פער כזה עדיין מצדיק לחלוטין מימון בין, והוא רחב מספיק כדי לספוג לא מעט תיסוף.

מה שכן צפוי הוא רוטציה. חלק מהכסף יעבור למטבעות אחרים, חלק יקטין מינוף, וחלק פשוט ימתין. החשש מגל מכירות שייצא מיפן כבר מלווה את השווקים מתחילת החודש, והוא הרקע האמיתי מאחורי הזהירות הנוכחית. ההתערבות המשותפת של וושינגטון וטוקיו בשוק המטבע הייתה נקודת המפנה, גם אם היא לא עבדה מיד.

• הין בשיא של חודשים - והשווקים חוששים שהריבית ביפן תצית גל מכירות
• השורטים על הין עלולים להתהפך במהירות - האם המטבע היפני בדרך ל-150 מול הדולר?

מבחינת מי שמחזיק תיק, זו אינה סיבה לפעולה אלא סיבה למעקב. שלוש החלטות ריבית מתקבלות השבוע, ואחת מהן היא של יפן. אם ההעלאה תלווה בשפה שמרמזת על עוד העלאות בקצב מהיר, הרוטציה תאיץ. ואם הבנק המרכזי יבחר בנוסח זהיר, הכסף הזול היפני יישאר בעסק עוד קצת.