6.06 דולר לגלון: למה וושינגטון מבקשת מקייב להפסיק לתקוף בתי זיקוק ברוסיה
מחיר הדיזל בארצות הברית חצה לראשונה את רף ששת הדולרים לגלון ועומד על 6.06, כ-63% מעל אשתקד, והנשיא האמריקאי ביקש מנשיא אוקראינה להפסיק לתקוף בתי זיקוק רוסיים; הסיבה אינה פוליטית אלא חשבונאית, כי גולמי אפשר להזיז וכושר זיקוק אי אפשר. במקביל הברנט מעל 107 דולר על רקע התקיפות בסעודיה ובמפרץ
מחיר הדיזל בארצות הברית חצה בשישי לראשונה בהיסטוריה את רף ששת הדולרים לגלון, והממוצע הארצי עומד על 6.06 דולר. נהג משאית או חקלאי שממלא היום מיכל משלם כ-63% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. ואז הגיעה הבקשה שהופכת את הסיפור למעניין באמת: נשיא ארצות הברית פנה לנשיא אוקראינה וביקש ממנו להפסיק לתקוף בתי זיקוק רוסיים.
ההיגיון שמאחורי הבקשה אינו אהדה למוסקבה. הוא חשבונאות של שוק הדלק. אוקראינה הגבירה בחודשים האחרונים את התקיפות על מתקני נפט ועל תשתיות לוגיסטיקה ברוסיה, במטרה לייקר למוסקבה את המלחמה. התקיפות פגעו קשות בכושר הזיקוק הרוסי ויצרו מחסור בדלק בתוך רוסיה עצמה, עד שהיא האריכה את האיסור על יצוא דיזל עד סוף ספטמבר כדי לייצב את השוק המקומי.
למה חבית זולה לא מספיקה
כאן נמצא ההבדל שרוב האנשים מפספסים. נפט גולמי הוא סחורה שאפשר להזיז. אם מקור אחד נחסם, קונים מאחר, והמחיר מתאזן. כושר זיקוק הוא סיפור אחר לגמרי: מדובר במתקנים פיזיים שאי אפשר להעביר, שהקמתם אורכת שנים ועולה מיליארדים, ושבמערב כמעט לא נבנו חדשים בעשור האחרון. כשמוציאים מהמשוואה חלק מכושר הזיקוק הרוסי, כל השאר צריכים לייצר יותר, והמרווח בין מחיר החבית למחיר המוצר המוגמר נפתח.
וזה כבר קרה מול העיניים שלנו. לפני שלושה ימים הדיזל שבר שיא בזמן שהנפט הגולמי נסחר מתחת ל-100 דולר, וזו בדיוק ההוכחה שהבעיה אינה במאגרים אלא במפעלים. גם העצירה הקודמת של יצוא הדיזל הרוסי הקפיצה מחירים בעולם כולו בלי קשר למחיר החבית.
הדיזל אינו עוד דלק. הוא מניע משאיות, אוניות מסחר, רכבות, ציוד כרייה וטרקטורים. כלומר הוא נכנס לעלות ההובלה של כל מוצר, לעלות הייצור החקלאי ולעלות הכרייה של חומרי הגלם. זו הסיבה שהתייקרות דיזל מחלחלת למדד המחירים רחב הרבה יותר מהתייקרות בנזין, ולמה בנקים מרכזיים מסתכלים עליה בדריכות.
ובמקביל, המזרח התיכון
הצד השני של המשוואה לא נח. חוזי הברנט לנובמבר עלו ב-3.1% ל-107.86 דולר לחבית, אחרי זינוק של יותר מ-20% בחודש האחרון. חוזי הטקסס לאוקטובר נסחרים גבוה ב-3.1% על 103.18 דולר, עלייה של כמעט 25% בחודש, והחוזה חצה בשבוע שעבר את רף 100 הדולר בפעם הראשונה מאז מאי.
הסיבות מוכרות: תקיפות של החות'ים על סעודיה, תקיפות איראניות על ספינות במפרץ בסוף השבוע, וסגירת הצינור הסעודי שעוקף את מיצר הורמוז בעקבות תקיפת כטב"ם. כלומר בצד אחד של העולם נפגע כושר הזיקוק, ובצד השני נפגעים נתיבי ההובלה של הגולמי. שני הסיפורים האלה אינם קשורים זה לזה, והם מתרחשים בו זמנית.
ויש כאן גם צד שמרוויח, וכדאי להכיר אותו. כשהמרווח בין מחיר הגולמי למחיר המוצר המזוקק נפתח, מי שמחזיק בתי זיקוק פעילים נהנה מרווחיות יוצאת דופן בלי שעשה דבר. חברות זיקוק עצמאיות במערב, שבשנים של עודף כושר ייצור נחשבו לעסק אפור ותנודתי, נמצאות פתאום בצד הנכון של המשוואה. זו הסיבה שמניות הזיקוק מתנהגות לעתים הפוך ממניות חיפוש והפקה, ולמה סל אנרגיה רחב אינו מספר את כל הסיפור.
ומה הסיכוי שהבקשה תתקבל
כאן צריך לומר את הצד השני בבירור. מבחינת קייב, בתי הזיקוק הרוסיים הם מטרה צבאית לגיטימית, וזו עמדה שהיא הצהירה עליה בעבר. אוקראינה נכנסת לחורף שבו היא צופה מתקפה נוספת על תשתיות האנרגיה שלה, ובמצב כזה קשה לראות אותה מוותרת מרצון על אחד הכלים היעילים ביותר שיש לה לייקר את המלחמה לצד השני.
- צבר של 37 מיליארד דולר: המספרים המרשימים של בייקר ניוז
- אנבידיה והשבבים נחלשים במסחר המוקדם; החוזים על הנאסד"ק יורדים ב-1.6%
וגם אם התקיפות ייפסקו מחר, כושר הזיקוק שנפגע אינו חוזר לפעולה בלחיצת כפתור. שיקום מתקן מזוקק לוקח חודשים, לפעמים יותר, ובינתיים הביקוש העונתי לדיזל דווקא עולה לקראת החורף בחצי הכדור הצפוני. מי שמחפש הקלה מהירה במחיר במשאבה כנראה יצטרך להמתין, וההקלה, אם תגיע, תבוא מכיוון הביקוש ולא מכיוון ההיצע.
ומעבר לזה, יש שאלה שהמשקיעים עוד לא תמחרו: מה קורה אם המרווח הגבוה יישאר כאן שנים. כושר זיקוק חדש נבנה כשהמחירים גבוהים מספיק זמן כדי להצדיק השקעה של עשור, ואת ההחלטה הזו אף אחד עוד לא קיבל. כל עוד היא לא מתקבלת, השוק ממשיך לעבוד בלי כרית ביטחון, וכל פגיעה נוספת במתקן אחד בעולם מתגלגלת ישירות למחיר במשאבה בצד השני של הגלובוס.
