ההליך שאינו מופיע בחוזר המומחיות של משרד הבריאות

חוזר מינהל רפואה 41/2012 מפרט אילו מומחיות רשאיות לבצע כל ניתוח אסתטי. שאיבת שומן שמורה למומחה בכירורגיה פלסטית, בכירורגיה כללית או ברפואת עור. ניתוח אף ומחיצת אף למומחה בפלסטיקה, באף אוזן גרון או בכירורגיית ראש וצוואר. עיצוב שד לכירורגיה כללית או פלסטית. ניתוח עפעפיים לרפואת עיניים או לפלסטיקה.

השתלת שיער אינה ברשימה. הטענה שחוזרת באתרי מרפאות בישראל, שההליך שמור לרופאים בלבד בשונה ממדינות שבהן טכנאים מבצעים אותו, לא אותרה בחוזר מנכ"ל ולא בתקנה. המקור היחיד לה הוא מסחרי, והוא גם מי שמוכר את ההליך.

המסגרת החוקית שכן קיימת

מעל כל זה יושבת פקודת הרופאים, שקובעת שעיסוק ברפואה ומתן שירותים הניתנים בדרך כלל בידי רופא מותרים לבעל רישיון בלבד. תקנות רישום מרפאות קובעות שפעולות כירורגיות בינוניות וקטנות יבוצעו בידי רופא בעל תואר מומחה בענף שהניתוח בתחומו, או בענף מומחיות קרוב, ושמשרד הבריאות יפרסם רשימת ניתוחים ורשימת ענפים.

מי שמנסה למקם את השתלת השיער בתוך המסגרת הזו נשאר בלי תשובה כתובה. הרשימה שאמורה לצרף ניתוח לענף מומחיות אינה כוללת אותו, ולכן גם השאלה איזה מומחה מבצע אותו וגם השאלה מי מפקח על מי שמבצע אותו נותרות פתוחות.

אותו חסר חוזר גם בשאלה היכן מותר לבצע את ההליך. חוזר מינהל רפואה 28/2013 קובע שניתוחים פלסטיים המוגדרים כירורגיה קטנה, כלומר ללא הרדמה או בהרדמה מקומית בלבד, וכן ניתוחים בהרדמה אזורית או כללית של עד חמש שעות, יבוצעו במרפאות כירורגיות מורשות או בבתי חולים בלבד. השתלת שיער נעשית בהרדמה מקומית, ומכיוון שההליך אינו מסווג במסמך שמצמיד ניתוח לענף מומחיות, גם התשובה לשאלה אם הדרישה חלה עליו אינה כתובה.

המחיר תלוי במשתנה אחד

טווחי המחיר שמתפרסמים רחוקים זה מזה. מקור אחד מדבר על 15 אלף עד 30 אלף שקל, ואחר מגיע ל-70 אלף ומעלה. ההסבר לפער נמצא ביחידת המכירה: זקיקים.

לפי המחירון המפורט יותר, עד 1,000 זקיקים עולים בישראל 14 אלף עד 25 אלף שקל, 1,000 עד 2,000 זקיקים עולים 24 אלף עד 40 אלף, ומ-3,000 ומעלה המחיר מתחיל ב-58 אלף ומגיע ל-70 אלף ומעלה. בחלוקה לפי שיטה, הטווח נע בין 16 אלף ל-65 אלף שקל. מחיר לזקיק בודד עומד על 10 עד 15 שקל.

מכאן שהיחידה היחידה שאפשר להשוות בה בין הצעות היא הזקיק. הצעה שנוקבת בסכום כולל בלי מספר זקיקים מתועד אינה ניתנת להשוואה מול הצעה אחרת.

לשם השוואה, אותו מחירון מתמחר את אותם היקפים בטורקיה ובהונגריה ב-8,000 עד 14 אלף שקל לעד 1,000 זקיקים, וב-38 אלף עד 55 אלף מ-3,000 ומעלה. הפער מסביר את תנועת התיירות הרפואית, והוא גם מוציא את המטופל מתחולת הרגולציה הישראלית ומהאפשרות לתבוע בישראל. עלות הטיסה, הלינה והמעקב אחרי החזרה נוספת על מחיר ההליך, והיא אינה מופיעה בהשוואת המחירונים.

מה שמחוץ למחיר

ייעוץ, תרופות, טיפולי מעקב וטיפולי PRP מסתכמים ב-500 עד 5,500 שקל מעבר לעלות ההליך. הסעיף השני נמשך הרבה אחרי ההשתלה: ההליך אינו מונע נשירה באזורים שלא הושתלו, ולכן נלווה לו לעיתים טיפול תרופתי מתמשך שהוא הוצאה חודשית קבועה. סכום מאומת לטיפול הזה לא פורסם.

שנה עד התוצאה

ההליך עצמו נמשך 5 עד 7 שעות בהרדמה מקומית, כשהמטופל בהכרה. ההיעדרות מהעבודה קצרה יחסית וחוזרים לשגרה אחרי השבוע הראשון.

לוח הזמנים של התוצאה ארוך בהרבה: צמיחה מתחילה אחרי כשלושה חודשים, כמחצית מהתוצאה נראית אחרי חצי שנה, והתוצאה המלאה אחרי שנה. מי שמשלם 40 אלף שקל מראש ממתין שנה כדי לדעת מה קנה.

הקופה, וההליך שאינו ברשימה שלה

ברשימת הניתוחים האסתטיים של שב"ן בקופה גדולה מופיעים אף, חזה, שאיבת שומן, עפעפיים, מתיחת פנים ומתיחת בטן. השתלת שיער אינה שם. מקור רשמי שקובע במפורש שההליך מכוסה או שאינו מכוסה בסל לא אותר. כל עוד ההליך אינו ברשימה, אין לו נתיב תשלום שבו הקופה נושאת בחלק מהעלות ונותרת למטופל השתתפות עצמית ידועה מראש, כפי שקיים באף, בחזה ובשאיבת שומן.

לצד זה, מבקר המדינה מצא שקופות החולים מוציאות עשרות מיליוני שקלים בשנה על הסרת שיער במסגרת השב"ן ללא צורך רפואי, ובקופה גדולה אחת כ-10 מיליון שקל בשנה. זה טיפול אחר לגמרי, והוא מלמד שהגבול בין אסתטיקה של שיער לבין רפואה ממומנת כבר נחצה בכיוון אחד בהיקפים גדולים.

הגבול שהולך ומיטשטש

האגף לאסדרת עיסוקים במשרד הכלכלה כתב ב-2020 שמקצוע הקוסמטיקה אינו נחשב מקצוע רפואי, שלא נדרש רישיון לעסוק בו ושהוא אינו מפוקח בידי משרד הבריאות. הוא הוסיף שאין חלוקה מוגדרת ובהירה בין הטיפולים שקוסמטיקאיות רשאיות לבצע לבין אלה הנחשבים עיסוק ברפואה, ושהגבולות בין סוגי הטיפולים הולכים ומיטשטשים.

השתלת שיער יושבת בדיוק באזור הזה: הליך שנמכר כרפואי, מתומחר כניתוח, ואינו מופיע במסמך שמסדיר מי מבצע ניתוחים אסתטיים בישראל.