בריטניה בדרך להלאים עוד יצרנית פלדה - בשם ה"ביטחון הלאומי"

תעשיית הפלדה הבריטית נמצאת כבר יותר משנה בתהליך של התכווצות, קשיים פיננסיים והתערבות הולכת וגוברת של הממשלה. ביולי האחרון בריטניה כבר העבירה את British Steel לבעלות המדינה, אחרי שהגיעה למסקנה שסגירת המפעלים תפגע ביכולת המקומית לייצר פלדה לתשתיות, לתעשייה ולמערכת הביטחון. עכשיו היא עושה צעד נוסף באותו כיוון. הממשלה הודיעה כי היא מתקדמת לרכישת Speciality Steel UK, יצרנית פלדות מיוחדות שנמצאת בהליכי פירוק מאז אוגוסט 2025 ומעסיקה יותר מ-1,300 עובדים.

בחודשים האחרונים נעשה ניסיון למצוא לחברה רוכש פרטי, אבל לאחר שהממשלה קבעה שההצעה שהוגשה אינה מספקת יציבות ארוכת טווח, היא החליטה לבחון רכישה ישירה של החברה מידי המפרק. המשמעות רחבה יותר מעוד חילוץ של מפעל. Speciality Steel מייצרת פלדות שמשמשות בין היתר בתעופה, טילים, תחמושת וציוד הנדסי, ולכן בלונדון רואים ביכולת הייצור שלה נכס אסטרטגי. אחרי שנים שבהן תעשיית הפלדה המקומית איבדה נתח לטובת יבוא זול, בריטניה מתחילה להתייחס אליה מחדש כחלק משרשרת אספקה שהיא לא רוצה להיות תלויה בה לחלוטין במדינות אחרות.

שר העסקים הבריטי ג'ונתן ריינולדס ניסח זאת בצורה די מפורשת: "אנחנו לא מתערבים בחברות פרטיות בקלות. אבל אנחנו גם לא יכולים פשוט לעמוד מנגד ולאפשר לעתיד החברה וליותר מ-1,300 משרות להיקבע כברירת מחדל". לדבריו, מעבר לבעלות ציבורית ישאיר לממשלה את האפשרות להחליט בהמשך אם להמשיך בייצור פלדה מיוחדת, לפתח פעילות תעשייתית אחרת או להכניס שוב הון פרטי.

זו כבר לא הלאמה חד-פעמית

ביולי האחרון העבירה בריטניה את British Steel לבעלות המדינה, לאחר יותר משנה שבה הממשלה כבר התערבה בפעילות המפעל בסקנת'ורפ כדי למנוע סגירה של תנורי ההתכה. הממשלה הסבירה אז שהמשך הפעילות נדרש כדי לשמור על שרשראות אספקה, פרויקטי תשתית וביטחון לאומי. British Steel מעסיקה אלפי עובדים, והממשלה הזרימה לה מאז ההתערבות באפריל 2025 מאות מיליוני ליש"ט של הון חוזר.

גם במקרה של Speciality Steel המדינה כבר נמצאת עמוק בתוך הסיפור עוד לפני הרכישה. החברה נכנסה לפירוק באוגוסט 2025 לאחר שנים של קשיים פיננסיים, שהחריפו אחרי קריסת המממן המרכזי שלה Greensill Capital ב-2021. מאז מממנת הממשלה את פעילות המפרק, את בטיחות האתרים ואת שכר העובדים. לפי הפייננשל טיימס, העלות עומדת על כ-3.5 מיליון ליש"ט בחודש בזמן שחלק גדול מפעילות הייצור עצמה מושבת.

הממשלה ניסתה תחילה להימנע מכניסה ישירה כבעלים. באפריל נבחרה Blastr Green Steel הנורבגית כמתמודדת המועדפת לרכישת החברה, לאחר שהתעניינות הגיעה מכמה גורמים. Blastr, חברת פלדה ירוקה צעירה, נכנסה לתקופת בלעדיות בניסיון לסגור את העסקה. אבל המהלך לא הבשיל. לאחר בדיקת נאותות ושיחות ממושכות קבעה הממשלה כי ההצעה הפרטית אינה מעניקה מספיק יציבות, ודחתה למעשה את פתרון השוק לטובת הכנת הצעה לרכישה ציבורית. המשמעות היא שהמדינה הופכת בפועל לקונה של מוצא אחרון בנכסי פלדה שהיא אינה מוכנה לראות נסגרים.

מ-30% ל-50% פלדה מקומית

את המהלך צריך לראות גם בתוך אסטרטגיית הפלדה החדשה שפרסמה בריטניה במרץ. הממשלה מעריכה שרק כ-30% מהפלדה הנצרכת במדינה יוצרה מקומית ב-2024, והיא מכוונת להחזיר את השיעור לכ-40%-50%. במקביל היא מציעה עד 2.5 מיליארד ליש"ט לתמיכה, שיקום ומודרניזציה של הענף.

הבעיה שמנסה בריטניה לפתור אינה ייחודית לה. קיבולת ייצור הפלדה העולמית ממשיכה לגדול מהר יותר מהביקוש, בעיקר על רקע הרחבת הייצור באסיה וסבסוד ממשלתי בחלק מהשווקים. הממשלה הבריטית מצטטת תחזית של ה-OECD שלפיה הפער בין כושר הייצור לביקוש העולמי עשוי להגיע ל-721 מיליון טונות עד 2027. עבור יצרן בריטי שסובל גם מעלויות אנרגיה גבוהות, התחרות במחירים האלה הופכת קשה במיוחד.

במקום לקבל את המשמעות הכלכלית של עודף הקיבולת ולתת למפעלים מקומיים להיסגר, בריטניה בוחרת להתערב בשני הצדדים. מצד אחד היא רוכשת או תומכת ישירות ביצרנים. מצד שני, החל מיולי היא הקטינה ב-51% את מכסות יבוא הפלדה הפטורות ממכס, והטילה מכס של 50% על יבוא מעל המכסות במוצרים שגם התעשייה המקומית יכולה לייצר.

• הבריטים מפסיקים לגייס: 145 אלף שכירים נגרעו בשנה - ומה זה אומר על הריבית?
• עוד מכה לחשבון החופשה: אנגליה פותחת את הדלת למס תיירות ללא תקרה

זה שינוי משמעותי לעומת התפיסה ששלטה במשך שנים, שלפיה השוק יקבע היכן משתלם לייצר פלדה ומאיפה לקנות אותה. בעולם שבו ממשלות מגדילות תקציבי ביטחון וחוששות יותר משיבושים בשרשראות אספקה, גם מפעל שאינו נראה אטרקטיבי במיוחד בדוח רווח והפסד יכול לקבל ערך אחר כשהוא אחד הבודדים שמסוגלים לייצר רכיב קריטי בתוך המדינה.

בריטניה כבר עשתה מהלך דומה עוד ב-2021, כאשר משרד ההגנה רכש את Sheffield Forgemasters כדי לשמור במדינה יכולת ייחודית לייצור רכיבי פלדה גדולים ואיכותיים עבור תוכניות ביטחוניות. מאז התחייבה הממשלה להשקעה של יותר מ-1.3 מיליארד ליש"ט באתר, בין היתר עבור יכולות הנדרשות לתוכנית הצוללות AUKUS.

ההבדל הוא שכעת ההתערבות הופכת רחבה יותר. British Steel כבר בבעלות הממשלה, Speciality Steel UK עשויה להצטרף אליה, ובמקביל המדינה מקימה סביב הענף חומות סחר ומזרימה מיליארדי ליש"ט להשקעות.

הסיכון כמובן עובר למשלם המסים. Speciality Steel UK נמצאת בפירוק, פעילות הייצור שלה מוגבלת והעלות הסופית של רכישתה והשבתה לפעילות עדיין אינה ידועה. הממשלה עצמה מדגישה שכל הוצאה עתידית תהיה כפופה לבדיקת נאותות. גם המטרה הסופית אינה בהכרח להשאיר את החברה בבעלות ציבורית לצמיתות - אחת האפשרויות שהממשלה משאירה פתוחה היא להכניס בעתיד מחדש משקיעים פרטיים.

עצם הנכונות לקחת את הסיכון הזה היא הסיפור. אחרי עשורים שבהם פלדה אירופית נתפסה בעיקר כתעשייה כבדה שמתמודדת עם עלויות גבוהות ותחרות אסייתית, בריטניה חוזרת להתייחס אליה כאל חלק מתשתית הביטחון הלאומי. ואם המפעל הפרטי לא מצליח לשרוד בתנאי השוק, הממשלה מאותתת שהיא מוכנה, לפחות בחלק מהמקרים, להפוך לבעלת המפעל בעצמה.

• בשם ה-AI: טראמפ מפרק את מגבלות הפחמן של ביידן - והפחם עושה קאמבק
• הדאו מוביל את הירידות; ספייסX נחלשת 1.3%, אנבידיה מוסיפה 1.1%