כמה אפשר לחסוך בחשבון הגז? המחשבון שיגלה אם אתם משלמים יותר מדי

כמה כסף אפשר לחסוך בחשבון הגז בלי לצמצם את הצריכה? משרד האנרגיה והתשתיות מוסיף למחשבון מחירי הגז הביתי אפשרות שמתרגמת את פערי המחירים לסכום שנתי אישי. במקום להסתפק ברשימת ספקים ומחירים ממוצעים, הצרכן מזין את החשבון האחרון ומקבל אומדן לכמה היה משלם אצל ספק זול יותר באזור. הפוטנציאל אינו זניח: בדיקות קודמות של המשרד מצאו פערים של מאות שקלים בשנה בין ספקים, ובחלק מהמקרים אף יותר מכך.

מינהל הדלק והגז במשרד השיק במסגרת השדרוג כלי בשם "החיסכון האישי שלי". הצרכן מזין את חברת הגז הנוכחית, את הצריכה הדו-חודשית במ"ק ואת הסכום ששילם בחשבון האחרון. לקוחות המשתמשים במכלי גז מזינים את מחיר המכל.

המחשבון משווה את המחיר בפועל לנתוני המחירים שעליהם מדווחים הספקים באזור ומציג אומדן לחיסכון השנתי האפשרי במעבר לספק זול יותר, לצד שם הספק. כך הופכת השוואת המחירים מנתון שקשה לעיתים לתרגם לכיס לסכום שנתי שאפשר לשקול מול הטרחה הכרוכה במעבר.

הפערים בשוק מצדיקים בדיקה. בסקר מחירים שפרסם משרד האנרגיה בתל אביב, למשל, נמצא פער של עד 126 שקל בחשבון דו-חודשי במרכזיות מכלים, סכום שמצטבר לכ-760 שקל בשנה. בבדיקות אחרות נמצאו פערים שונים בהתאם לעיר, לספק ולסוג מערכת הגז.

כבר אצל הספק הזול? גם שם אפשר לשלם יותר

אחד החידושים במחשבון רלוונטי דווקא לצרכנים שמגלים שהם כבר מחוברים לספק הזול באזור. גם במקרה כזה ייתכן שהחשבון שלהם גבוה מהמחיר שמשלמים לקוחות אחרים של אותה חברה.

אם המחיר בפועל גבוה מהמחיר הממוצע שעליו מדווח הספק למשרד האנרגיה, המחשבון יציג את הפער ואת החיסכון האפשרי. המשמעות היא שזהות הספק לבדה אינה מספיקה כדי לדעת אם העסקה שקיבלתם טובה. שני לקוחות של אותה חברת גז עשויים לשלם מחירים שונים.

עבור הצרכן, הנתון יכול לשמש בסיס למשא ומתן. במקום להתחיל בהליך מעבר, אפשר לפנות לחברת הגז, להציג את הפער מול המחיר הממוצע של לקוחותיה ולבקש הצעה חדשה.

האפשרות הזאת מקבלת משמעות בשוק שבו צרכנים רבים אינם נוהגים להשוות מחירים בתדירות גבוהה. משרד האנרגיה כבר יצא בקמפיין שנועד לעודד צרכנים לבדוק את חשבונות הגז, על רקע פערי המחירים ושיעורי המעבר הנמוכים בין ספקים.

הפער בחשבון בודד לא תמיד נראה משמעותי, אך חשבון הגז מתקבל לאורך כל השנה. לדוגמה, פער של 50 שקל בחשבון דו-חודשי מצטבר לכ-300 שקל בשנה, עוד לפני שינוי בצריכה או במחירים.

בבניינים משותפים התמונה מורכבת יותר. במערכת גז מרכזית לא יכול בדרך כלל כל משק בית להחליף ספק באופן עצמאי, והחלפת החברה דורשת התארגנות של הדיירים בהתאם לכללים החלים על מערכת משותפת.

לשם כך השדרוג כולל גם מידע שנועד לסייע לצרכנים לזהות בניינים נוספים שמחוברים לאותה מערכת גז מרכזית. המידע מתקבל באמצעות הפניה לאתר הספק או לפרטים בחשבונית, והמטרה היא להקל על דיירים שרוצים להתארגן לקראת מעבר משותף.

למחשבון נוספו גם מדריכים להחלפת ספק בבית פרטי ובמערכת גז מרכזית. הם מפרטים את הפעולות הנדרשות בדרך לקבלת הצעה אחרת ולהשלמת המעבר.

מאות שקלים בשנה הופכים את ההשוואה לכדאית

השדרוג הוא חלק מהניסיון של משרד האנרגיה להגביר את התחרות בשוק הגז הביתי באמצעות שקיפות והקלה על מעבר בין ספקים. באפריל הציג המשרד תוכנית רחבה יותר לענף, שכללה פרסום מדדי מחירים, הסרת חסמים ושדרוג של המחשבון. כבר אז הודיע המשרד כי בכוונתו להוסיף אפשרות לאומדן חיסכון אישי.

בדיקת משרד האנרגיה שפורסמה עם השקת התוכנית המחישה את גודל הפערים. בירושלים, לדוגמה, המחיר הממוצע לחשבון דו-חודשי במרכזיית מכלים נע בין 74 שקל אצל הספק הזול ל-164 שקל אצל היקר, פער שהמשרד תרגם לפוטנציאל חיסכון של כ-550 שקל בשנה.

הקושי של השוק אינו רק לחשוף את המחירים אלא לגרום לצרכן לפעול. מחיר למ"ק או מחיר ממוצע לחשבונית דורשים מהלקוח לבצע חישוב ולהבין אם המעבר מצדיק את ההתעסקות. הצגת החיסכון האפשרי בשקלים לשנה מקצרת את הדרך להחלטה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן מסר כי השדרוג הוא חלק מתוכנית הכוללת הסרת חסמים ושינויים במשק הגז שנועדו להגביר את התחרות ולהוריד מחירים, לצד הפיכת המעבר בין הספקים לפשוט ומהיר יותר.

עבור משק הבית, נקודת הפתיחה היא החשבון האחרון. אחרי הזנת הספק, הצריכה והסכום ששולם, אפשר לראות אם קיימת חלופה זולה יותר. אם הפער משמעותי, האפשרויות אינן מסתכמות במעבר חברה: הנתון יכול לשמש גם כדי לדרוש מהספק הנוכחי מחיר קרוב יותר לזה שהוא כבר מעניק ללקוחות אחרים.