בדיקת חשבון הגז יכולה לחסוך מאות שקלים: משרד האנרגיה יוצא בקמפיין להגברת התחרות
משרד האנרגיה והתשתיות משיק קמפיין חדש שקורא לצרכנים להשוות מחירי גז ביתי ולבחון מעבר ספק. במשרד אומרים כי נמצאו פערים של מאות ולעיתים אלפי שקלים בשנה בין חברות שונות. במקביל מקודמת תוכנית שתקל על המעבר בין ספקים, תחייב שקיפות גדולה יותר ותנסה לצמצם
את כוחן של החברות הגדולות בבניינים משותפים
חשבון הגז הביתי הוא אחת ההוצאות שרבים מהצרכנים כמעט אינם בודקים. רוב משקי הבית נשארים עם אותה חברת גז שנים ארוכות, לעיתים מאז שהבניין אוכלס, גם כאשר ספק אחר מציע מחיר נמוך יותר. משרד האנרגיה והתשתיות מנסה לשנות את המצב הזה באמצעות קמפיין הסברה חדש, שיקרא לציבור להשוות מחירים ולבדוק אם ניתן להפחית את העלות השנתית. במשרד מציינים כי בדיקות שביצע מינהל הדלק והגז העלו פערים של מאות שקלים בשנה בין ספקים שונים, ולעיתים פערים גבוהים יותר.
הקמפיין יכלול תשדירי רדיו, פרסום בעיתונות, פעילות ברשתות החברתיות ובפלטפורמות דיגיטליות, לצד שיתוף פעולה עם משפיענים. המטרה היא להביא יותר צרכנים אל מחשבון השוואת מחירי הגז של המשרד, שמציג את המחירים הממוצעים של הספקים לפי אזור מגורים וסוג התשתית. המהלך מגיע על רקע נתונים שממחישים את הקושי בשוק הגז הביתי.
בישראל פועלים כ-60 ספקי גז מורשים, מהם כ-50 שפועלים בשיווק למגזר הביתי. למרות מספר הספקים, ארבע החברות הגדולות - פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז - עדיין מחזיקות בחלק גדול מהשוק, בעיקר בבניינים עם מערכת גז מרכזית.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמר כי הקמפיין הוא חלק מתוכנית רחבה שנועדה להסיר חסמים, להגדיל שקיפות ולהקל על צרכנים לעבור בין ספקים. לדבריו, המשרד מבקש להפוך את ההשוואה בין החברות ואת המעבר ביניהן לתהליך מהיר ופשוט יותר.
הפערים גדולים במיוחד בבניינים משותפים
בבניינים עם מערכת גז מרכזית, מעבר בין חברות גז מורכב יותר מאשר בבית פרטי עם בלונים. בבניין משותף נדרשת החלטה של בעלי הדירות או של הדיירים המחוברים לאותה מערכת, ולעיתים מדובר במספר בניינים שמחוברים לאותה מרכזיית גז. הצורך לגייס רוב, להתמודד עם תשתיות קיימות ולוודא רציפות אספקה גורם לדיירים רבים לוותר מראש על בדיקת חלופות.
לפי ניתוח משרד האנרגיה ומשרד האוצר, כ-55% מהצרכנים הביתיים מקבלים גז באמצעות מערכת מרכזית עם מונה, והיתר משתמשים בעיקר במכלים מיטלטלים. בשוק של המכלים הפרטיים התחרות חזקה יותר, משום שכל צרכן יכול לבחור ספק ולהחליף אותו בעצמו. בבניינים משותפים, לעומת זאת, שיעורי המעבר בין חברות נותרים נמוכים. במרכזיות עם מכל נייח, שיעור המעבר השנתי בין ספקים עומד על פחות מ-5% מכלל משקי הבית. במערכות המבוססות על צבר מכלים, שיעור המעבר נמוך אף יותר ועומד על פחות מ-2% בשנה.
במשרד מציינים כי יותר מ-80% מלקוחות החברות הגדולות לא החליפו ספק מאז הקמת הבניין, ובקרב לקוחות ותיקים במיוחד השיעור גבוה עוד יותר. הקושי במעבר משפיע גם על המחיר. במסמך המדיניות של משרד האנרגיה ומשרד האוצר נמצא כי במערכות מרכזיות עם מכל נייח, המחירים שגובים ספקים גדולים היו בשנת 2024 גבוהים בכ-41% בממוצע ממחירי ספקים קטנים. הפער הזה אינו אומר שכל צרכן ישיג הנחה כזו, אבל הוא מדגיש עד כמה המחיר תלוי בזהות הספק, באזור ובנכונות הדיירים לבחון הצעות מתחרות.
המחשבון החדש: השוואה לפי אזור וסוג מערכת הגז
במרכז הקמפיין עומד מחשבון השוואת מחירי הגז של משרד האנרגיה והתשתיות. הצרכן מזין מספר פרטים בסיסיים, ובהם אזור המגורים וסוג מערכת הגז, ומקבל תמונה של המחירים הממוצעים שמציעים הספקים הפעילים באזור. המחשבון הותאם לשימוש בטלפון נייד, כך שאפשר לבדוק את הנתונים גם בזמן קבלת חשבון הגז או לפני פנייה לחברה אחרת.
המידע מבוסס על דיווחי המחירים שחברות הגז מחויבות להעביר למשרד, והוא נועד לאפשר השוואה בין ספקים במקום להסתמך רק על המחיר ששילם הצרכן בעבר. המשרד מפרסם גם מדד מחירים תקופתי לפי ערים ורשויות מקומיות, במטרה להראות כיצד אותו שירות יכול להיות מתומחר בצורה שונה מאוד בין חברות ובין אזורים.
- עמק המימן בנגב יוצא לדרך: שתי תחנות תדלוק ומשאיות מימן בהשקעה של 12.5 מיליון שקל
- דור האנרגיה הבא: תוכנית "סוויץ'" של משרד האנרגיה יוצאת לדרך ב-23 רשויות
בחלק מהמקרים הפער נובע מסוג התשתית או מהיקף הצריכה, אך בחלק אחר הוא קשור לרמת התחרות המקומית וליכולת של דיירים להתארגן ולדרוש הצעות מחיר. מחיר הגפ"מ בשער בתי הזיקוק מפוקח, אך המחיר שמשלם הצרכן בבית אינו נקבע רק לפי עלות הגז הגולמי. הוא כולל גם הובלה, אחזקה, שירות, תפעול, ציוד ומרווח שיווק של החברה. לכן המחיר הסופי יכול להשתנות בין ספקים, גם כאשר כולם רוכשים את הגז מאותו שוק בסיסי.
מעבר פשוט יותר בין ספקים - והגנה מפני העלאות מחיר
לצד הקמפיין, משרד האנרגיה מקדם צעדים רגולטוריים שנועדו להקל על המעבר בין חברות גז. אחת הבעיות המרכזיות בבניינים משותפים היא התשתית: כאשר דיירים מבקשים לעבור לחברה אחרת, לעיתים נדרשת החלפת ציוד, דבר שמייקר את המעבר ומאריך אותו. במסגרת המהלך, המשרד מקדם מנגנון שלפיו ספק גז יוצא יידרש למכור לספק הנכנס ציוד חיוני, ובהם מונים ווסתים, במחיר מפוקח. המטרה היא לאפשר מעבר בלי לפרק את כל המערכת ובלי לפגוע ברציפות אספקת הגז לדיירים. צעד נוסף נוגע למחיר עצמו.
משרד האנרגיה מקדם חובת הודעה מוקדמת של 60 יום לפני שינוי מחיר, לצד קביעת מחיר לתקופה של שנה לפחות. הכוונה היא למנוע מצב שבו בניין מצליח להשיג הנחה במסגרת משא ומתן, אך המחיר עולה זמן קצר לאחר מכן. התוכנית כוללת גם חיזוק השקיפות מול דיירים בבניינים חדשים.
המשרד מבקש לקדם הליך תחרותי בין ספקים כבר בשלב שבו הקבלן בוחר חברת גז לפרויקט. כך, הדיירים לא יקבלו עם כניסתם לבניין ספק שכבר מחזיק בתשתית ובקשר ארוך טווח עם הבניין, אלא יוכלו ליהנות מתחרות עוד לפני האכלוס. המבחן של הקמפיין יהיה בשטח.
השוואת מחירים אינה מבטיחה שכל דייר או בניין יוכלו לעבור ספק במהירות, בעיקר כשנדרשת הסכמה של רוב הדיירים. אבל ככל שיותר צרכנים יבדקו את חשבון הגז ויבקשו הצעות מחברות נוספות, יהיה קשה יותר לחברות לשמור על מחירים גבוהים רק משום שהלקוחות אינם בודקים חלופות.
