עוד 14.7 מיליארד שקל לביטחון - והסכום עשוי להגיע ל-25 מיליארד שקל נוספים
ועדת הכספים צפויה לאשר העברה של 14.7 מיליארד שקל למערכת הביטחון, בעיקר עבור הפעילות השוטפת ומימון המילואים; תקציב הביטחון כבר גדל משמעותית השנה, ובמקביל נותרה על השולחן דרישה לתוספת של עד 25 מיליארד שקל - סכום שעשוי לדחוף את הגירעון לכיוון 5.5% מהתוצר
משרד הביטחון עוד כסף בדרך למערכת הביטחון. ועדת הכספים צפויה להתכנס בשבוע הקרוב כדי לאשר העברה של 14.748 מיליארד שקל, בין היתר עבור הפעילות הביטחונית השוטפת וההוצאות על עשרות אלפי חיילי מילואים. מתוך הסכום, כ-11.5 מיליארד שקל כבר הועברו בעבר לאישור הכנסת, ובימים האחרונים נוספו יותר מ-3 מיליארד שקל.
ההעברה מגיעה כשמערכת הביטחון כבר מחזיקה באחד התקציבים הגדולים בתולדות המדינה. תקציב משרד הביטחון שאושר בתחילת השנה עמד על יותר מ-142 מיליארד שקל, אחרי תוספת של יותר מ-30 מיליארד שקל במסגרת עדכון תקציב 2026. מאז בוצעו העברות נוספות, ובנתוני התקציב המעודכנים הסעיף כבר מגיע לכ-145 מיליארד שקל.
הגידול בתקציב מצטרף לעלות הרחבה של המלחמה. לפי הערכות, המחיר של שלוש שנות הלחימה כבר הגיע לכ-230 מיליארד שקל, סכום השווה לכ-79 אלף שקל לכל משפחה בישראל. התוספות שנדונות כעת עשויות להגדיל את החשבון עוד יותר.
תקציב הביטחון: 145 מיליארד שקל, ומה בדיוק בתוכם
גם העברת 14.748 מיליארד השקלים עשויה להיות רחוקה מסוף החשבון. בממשלה ובמערכת הביטחון ממשיכים לדון בדרישה להגדלה נוספת של עד 25 מיליארד שקל. המתווה שהוצג בקיץ כלל העברה של כ-12 מיליארד שקל באופן מיידי, עוד כ-3 מיליארד שקל עד סוף השנה ובחינה של תוספת נוספת של עד 25 מיליארד שקל, בהתאם להתפתחויות הביטחוניות ולמקורות התקציביים שיעמדו לרשות הממשלה.
מאיפה יגיע הכסף?
השאלה המרכזית כבר אינה רק כמה כסף תקבל מערכת הביטחון, אלא מאיפה הוא יגיע. כל תוספת משמעותית יכולה להיות ממומנת באמצעות הרזרבות שכבר נמצאות בתקציב, קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה, הכנסות גבוהות יותר ממסים או הגדלת הגירעון והחוב. ככל שהדרישה גדלה, כך קשה יותר לממן אותה רק מהסכומים שכבר נמצאים בקופה.
בנק ישראל הציג ביולי תרחיש שבו תוספת של עד 25 מיליארד שקל מעבר למסגרת הקיימת עשויה להביא את תקציב הביטחון לכ-183 מיליארד שקל. בתרחיש כזה הגירעון עשוי להגיע לכ-5.5% מהתוצר, לעומת תחזית של 4.9% בתרחיש הבסיס.
בבנק העריכו כי ההוצאה הנוספת עשויה להוסיף כ-0.3 נקודת אחוז לאינפלציה בשנה הקרובה. ההשפעה תלויה בסוג ההוצאה וביכולת של המשק לספק את כוח האדם, הציוד והמוצרים הנדרשים, בזמן שהביקוש מצד הממשלה גדל.
הכללים הפיסקליים: מגבלת ההוצאה, תקרת הגירעון ויחס החוב לתוצר
- תקציב הביטחון: 145 מיליארד שקל, ומה בדיוק בתוכם
- עסקת ענק לישראל: יוון רוכשת מערך הגנה אווירית ב-3 מיליארד אירו
היקף הסכומים בולט גם בהשוואה לתקציב המדינה כולו. התקציב המשמש לחישוב מגבלת ההוצאה עומד השנה על כ-699 מיליארד שקל. תוספת של 25 מיליארד שקל שווה ליותר מ-3.5% מכל מסגרת ההוצאה השנתית. במקביל, תשלומי החוב כבר מגיעים לכ-151 מיליארד שקל לפי התקציב שאושר בכנסת. אם ההוצאה הנוספת תמומן באמצעות הגדלת החוב, המדינה תצטרך לשלם בשנים הבאות גם יותר ריבית. המשמעות היא שחלק גדול יותר מתקציבי העתיד עלול להיות מופנה להחזרי חוב במקום לשירותים כמו בריאות, חינוך, תחבורה ורווחה.
עם זאת, מצב הקופה טוב יותר מכפי שנראה בתחילת השנה. ביולי עמד הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים על כ-3.3% מהתוצר, לעומת תקרת גירעון של 4.9%. הפער נוצר בעיקר בזכות גביית מסים חזקה, לאחר שהכנסות המדינה מתחילת השנה גדלו בעשרות מיליארדי שקלים בהשוואה לתקופה המקבילה. הנתונים האלה נותנים לאוצר מרחב מסוים לממן את ההוצאות הנוספות, אך תוספת מלאה של 25 מיליארד שקל כבר תהיה קשה יותר לספיגה.
הפתעת המסים: ישראל עשויה לסיים את השנה עם גירעון נמוך מהיעד
לצד הכסף למערכת הביטחון, ועדת הכספים צפויה לדון גם בשורה של העברות נוספות. אלה כוללות 72 מיליון שקל למשרד לביטחון לאומי, 164 מיליון שקל לביטוח הלאומי עבור קצבאות ומענקים למפונים, עשרות מיליוני שקלים למיגון בנייה ותיקה בצפון ו-46 מיליון שקל למשרד ירושלים ומסורת.
בנוסף, צפויה העברה של 800 מיליון שקל למשרד האוצר, שמתוכה כ-630 מיליון שקל מיועדים לאיזון קרן הפיצויים. הקרן משמשת לתשלום פיצויים על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו בעקבות המצב הביטחוני, וגם במקרה שלה היקף ההוצאות עשוי להמשיך לגדול בהתאם להתפתחויות.
