ישראל יולדת פי שניים מהמערב. זה קונה לה שלושים שנה, ולא פתרון
שיעור הפריון בישראל עמד ב-2025 על 2.88 ילדים לאישה, עם 183,678 לידות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 1.41. ישראל יולדת יותר מפי שניים מהמדינות המפותחות, והיא היחידה בארגון שנמצאת מעל רף התחלופה של 2.1 ילדים לאישה.
המגמה בתוך ישראל מעניינת בפני עצמה. בין 2015 ל-2018 עמד השיעור על כ-3.10, ומשם ירד ל-2.89 ב-2022 ול-2.84 ב-2023. בשנתיים האחרונות הוא עלה במקצת, ל-2.87 ואז ל-2.88. הירידה שנמשכה עשור נעצרה, וישראל של היום נמצאת מעט מעל המקום שבו הייתה לפני עשרים שנה.
במקומות אחרים המספרים נראים אחרת לגמרי. בדרום קוריאה שיעור הפריון עומד על 0.73, ביפן ובאיטליה על 1.21, בספרד על 1.22 ובסין על 1.01. מדינה שיולדת 0.73 ילדים לאישה מכווצת כל דור בכשני שלישים, ועושה זאת בתוך חיים של אדם אחד.
התרגום הכלכלי של המספרים האלה יושב ביחס בין מי שעובד למי שכבר פרש. לפי ה-OECD, על כל מאה בני 20 עד 64 היו ב-2024 כ-32.6 בני 65 ומעלה בממוצע הארגון, ובשנת 2054 המספר יגיע ל-55.2. בישראל היחס עולה מ-24.1 ל-30.0 בלבד, העלייה המתונה ביותר בארגון כולו. בדרום קוריאה הוא מזנק מ-29.3 ל-84.5.
שלושים שנה של מרווח הן נכס אמיתי, והן גם מה שהילודה קונה. מערכת פנסיה, מערכת בריאות ושוק עבודה מתוכננים סביב היחס הזה, ומדינה שהיחס שלה זז לאט יכולה להתאים את עצמה בהדרגה במקום בחירום. אבל מרווח הוא זמן, ולא פתרון.
איך זה נראה כשהיחס נשבר
ביפן עומדים היום תשעה מיליון בתים ריקים, 13.8% ממלאי הדיור כולו, לפי סקר ממשלתי מ-2023. השיעור הזה הוכפל מאז 1993. בית ריק הוא נכס שהשוק שלו נעלם, והוא גורר עלויות תחזוקה, שחיקת ערך לנכסים סביבו ונטל על הרשות המקומית.
בדרום קוריאה התוצאה מתבטאת אחרת. הבורסה בסיאול רשמה שיא היסטורי, ובמקביל כמעט 40% מהקשישים במדינה חיים בעוני. שוק הון שמתפקד היטב מתקיים לצד מערכת פנסיה שמגיעה לחלק קטן ממי שהגיע לגיל. להרחבה: בסיאול חוגגים שיא היסטורי בבורסה - וכמעט 40% מהקשישים חיים בעוני
בישראל, גם עם היחס הנוח יחסית, כבר מסומנים שלושה תאריכים. ב-2024 נכנס המוסד לביטוח לאומי לגירעון שוטף לראשונה. לפי אגף התקציבים באוצר, סביב 2029 ההכנסות יחד עם הכספים שחוזרים מהקרן יפסיקו לכסות את התשלומים. והדוח האקטוארי המלא, שהוכן בסוף 2025 ונחשף בדוח מבקר המדינה, מעמיד את איפוס הקרן על 2035.
הרצף הזה נוסח בדיון במועצת הביטוח הלאומי בצורה פשוטה: קודם נאכלים פירות הקרן, כלומר הריבית, ואחר כך הקרן עצמה. הזכאות לקצבאות קבועה בחוק, ולכן השאלה המעשית היא מי מממן אותן מאותו יום ואילך, ובאיזה שיעור מס.
כמה מהר זה זז אפשר לראות ברפורמת הסיעוד. ההוצאה עליה קפצה מ-7 מיליארד שקל ל-21.1 מיליארד, בזמן שאומדן אגף התקציבים ערב הרפורמה דיבר על תוספת של 1.3 מיליארד. הרפורמה הזו לבדה הקדימה את מועד איפוס הקרן ב-6.3 שנים. שינוי מדיניות אחד בלע יותר משליש מהמרווח הדמוגרפי שהילודה קנתה.
האקטואר של המוסד הציג ב-2024 את המחיר של איזון: העלאה של 31% בדמי הביטוח שמשלמים מעסיקים ועצמאים. החלטת ממשלה מחייבת לדון בנושא אחת לשלוש שנים, ומאז שהתקבלה התקיים דיון אחד, ב-2018, שנותר ברמת הדיון. להרחבה: שילמתם לביטוח הלאומי 40 שנה - כמה תקבלו מהמדינה בגיל הפרישה?
מי שמקווה להזיז את הילודה עצמה נתקל בשורה של ניסיונות יקרים. דרום קוריאה הוציאה כ-380 טריליון וון מאז 2006, ושיעור הפריון שלה ירד בכל אחת מהשנים האלה. הונגריה מקצה לכך כ-5% מהתוצר, והשיעור שלה ירד מ-1.61 ב-2020 ל-1.39 ב-2024. גם צרפת, שנחשבה סיפור ההצלחה של אירופה, ירדה ב-2025 ל-1.56, הנמוך ביותר מאז 1918.
ההסברים המקובלים לירידה כוללים השכלה גבוהה ותעסוקת נשים, עלות דיור, ביטחון תעסוקתי וגיל נישואים עולה. מחקר חדש של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארצות הברית מוסיף גורם אחר: הוא מנצל את הבלעדיות שהייתה לחברת AT&T על האייפון בין 2007 ל-2011 כניסוי טבעי, וטוען שבין שליש למחצית מהירידה בפריון האמריקאי מוסברת בהתפשטות הסמארטפון. הטענה שנויה במחלוקת, בין השאר משום שהירידה החלה עוד קודם, והתקופה הנבדקת חופפת את המשבר הכלכלי של 2008.
גם התחזיות חלוקות. האו"ם צופה שאוכלוסיית העולם תגיע לשיא ב-2084 בכ-10.3 מיליארד בני אדם, ומחקר אחר מעמיד את השיא כבר ב-2064 ברמה של 9.7 מיליארד. ההיסטוריה שלהן מלמדת זהירות: מהדורת 1994 של האו"ם חזתה שיעור פריון עולמי של 2.01 לשנת 2025, והמהדורה האחרונה מעמידה אותו על 1.46. הטיית היתר שיטתית. להרחבה: הפצצה הדמוגרפית של אירופה: האוכלוסייה מצטמצמת - וגם הכלכלה נפגעת
בינתיים מצטבר בישראל חשבון אחר, שקשור פחות לכמה נולדים ויותר למי מחזיק במה. 855 אלף דירות רשומות היום על שם מחזיק בן 65 ומעלה, מתוך 2.96 מיליון יחידות דיור. כמעט שליש ממלאי הדיור בישראל נמצא בידי הדור שכבר פרש.
