איזה מניות לקנות כשהאג"ח ב-5%?

אג"ח ממשלת ארה"ב חזרה להיות מתחרה אמיתית של שוק המניות. התשואה ל-10 שנים חצתה את ה-5%, שיא של 19 שנה, ונעה כעת סביב 5%. מבחינת המשקיע, המשמעות פשוטה: הוא כבר לא חייב לקחת סיכון במניה כדי לקבל תשואה שנתית משמעותית בדולרים.

זה משנה בעיקר את המחיר שהשוק מוכן לשלם על צמיחה עתידית. כששיעור ההיוון עולה, דולר שחברה צפויה להרוויח בעוד חמש או עשר שנים שווה פחות היום. לכן חברות שנסחרות במכפילים גבוהים ונשענות על רווחים רחוקים נפגעות יותר, בעוד חברות שמייצרות רווח ותזרים מזומנים כבר עכשיו הופכות יחסית לאטרקטיביות יותר.

אבל זה לא שהכל כרגע הוא "אג"ח מול מניות". גם בתוך שוק המניות המכפילים כבר התחילו להתכווץ. מכפיל הרווח החזוי של ה-S&P 500 ירד לאחרונה לכ-19.1, לעומת כ-21.3 בתחילת יוני, בזמן שתחזיות הרווח דווקא המשיכו לעלות. תשואת הרווח של המדד - ההופכי של המכפיל - עלתה לכ-5.2%. במילים אחרות, הפער בין תשואת הרווח של החברות לבין התשואה שמציעה אג"ח ממשלתית כמעט נעלם.

זה לא אומר שהאג"ח והמניות הפכו לאותו מוצר. באג"ח המשקיע מקבל קופון והחזר קרן, בעוד שבמניה הרווח יכול לצמוח לאורך זמן. וזה בדיוק מה שמחזיק כרגע את וול סטריט: רווחי החברות עדיין חזקים. FactSet דיווח בתחילת ספטמבר כי האנליסטים אפילו העלו ב-1.2% את תחזיות הרווח לרבעון השלישי במהלך יולי ואוגוסט - בניגוד לדפוס הרגיל שבו התחזיות יורדות ככל שהרבעון מתקדם.

לכן השאלה כרגע אינה אם מניות או אג"ח "עדיפות", אלא איזה סוג של מניה מסוגל להתמודד עם ריבית ארוכה של 5%.

הפיננסים חוזרים למרכז

הפיננסים הם אחת הקבוצות שמקבלות יותר תשומת לב בסביבה הזאת. בנקים כמו ג'יי.פי מורגן וגולדמן זאקס יכולים ליהנות מריבית גבוהה ומהמשך פעילות כלכלית חזקה, לצד הכנסות ממסחר ובנקאות השקעות. אסטרטג DataTrek ניקולס קולאס מצביע כיום על פיננסים, לצד אנרגיה ותוכנה, כאזורים שבהם תחזיות הרווח ממשיכות לתמוך במניות למרות עליית התשואות.

עם זאת, ריבית גבוהה אינה רווח אוטומטי לכל בנק. עלות הפיקדונות עולה גם היא, ביקוש לאשראי עלול להיחלש ואם הריבית הגבוהה מתחילה לפגוע בכלכלה, גם הפסדי האשראי יכולים לעלות. לכן היתרון נמצא בעיקר אצל בנקים בעלי בסיס פיקדונות חזק, איכות אשראי גבוהה ופעילות מגוונת שאינה תלויה רק במרווח הריבית.

חברות הביטוח נהנות מדינמיקה דומה מזווית אחרת. הן מחזיקות תיקי השקעות גדולים, וככל שאג"ח ישנות מגיעות לפדיון הן יכולות להשקיע את הכסף מחדש בתשואות גבוהות יותר. לאורך זמן זה עשוי לשפר את ההכנסה מהשקעות, אם כי גם כאן אינפלציה גבוהה יכולה להגדיל את עלויות התביעות.

אנרגיה: לא רק סיפור של ריבית

בתחום האנרגיה החיבור אפילו ישיר יותר. כשהנפט מעל 100 דולר, חברות הפקה גדולות מייצרות יותר מזומן בדיוק בתקופה שבה שוק ההון דורש מזומן עכשיו ולא הבטחות לעתיד. ביום המסחר האחרון היה האנרגיה הסקטור הבולט ב-S&P 500, עם עלייה של כ-2.4%, בזמן שרוב השוק ירד. מתחילת השנה הסקטור כבר עלה ביותר מ-40%, על רקע הזינוק במחירי הנפט והחשש מפגיעה באספקה.

• בסנט מגיע לקונגרס כשהאג"ח ב-5%: עכשיו הוא צריך להסביר איך אמריקה תוריד את מחיר הכסף
• התשואות בארה"ב שוב עולות - וזה מתחיל להכביד על וול סטריט

גם מבנה ההון חשוב. רבות מחברות האנרגיה הגדולות אינן תלויות בגיוסים כדי לממן את הפעילות השוטפת, ובשנים האחרונות חלק גדול מהתזרים הוחזר למשקיעים בדיבידנדים וברכישה עצמית של מניות. בסביבה שבה מחיר הכסף עולה, היכולת לממן השקעות מתוך הפעילות הופכת ליתרון משמעותי.

מצד שני, זה גם אחד הסקטורים שכבר רשמו מהלך גדול. אם מחיר הנפט יירד במהירות, חלק מהתמיכה ברווחים יכולה להיעלם. כלומר, אנרגיה מתמודדת טוב עם תשואות גבוהות כרגע, אבל הסיפור תלוי לא פחות במחיר החבית.

בריאות: רווחים שפחות תלויים במחזור

גם סקטור הבריאות מקבל מחדש את התפקיד ההגנתי המסורתי שלו. הביקוש לתרופות, טיפולים ושירותים רפואיים תלוי פחות במחזור הכלכלי מאשר רכישת רכב, חופשה או שיפוץ בית, וחלק מהחברות בענף מייצרות תזרים גדול ויציב.

הסקטור כבר בולט בביצועים: קרן ה-XLV שעוקבת אחרי מניות הבריאות הגדולות עלתה בכ-13% בשלושת החודשים האחרונים, לעומת כ-1.8% בלבד ב-S&P 500. מעבר להגנתיות, השוק מקבל השנה גם צמיחה מתרופות GLP-1, טיפולים אונקולוגיים ופעילות מיזוגים ורכישות בביוטכנולוגיה.

כאן כדאי להפריד בין חברות בריאות רווחיות לבין ביוטכנולוגיה צעירה. חברת תרופות שמייצרת מיליארדי דולרים בתזרים יכולה להתמודד עם ריבית גבוהה בצורה שונה מאוד מחברת ביוטק שעדיין מממנת ניסויים באמצעות גיוסי הון. האחרונה היא בדיוק מסוג החברות שנפגעות כשהכסף מתייקר.

• הבורסה באיסטנבול באדום בוהק: מה מפיל אותה היום בעד 6%?
• הקרן הריבונית שהובילה את העולם בתשואה חותכת את הציפיות שלה מוול סטריט

ומה עם צריכה בסיסית?

באופן מסורתי, חברות מזון ומוצרי צריכה בסיסיים נחשבות מקום מסתור בתקופות של אי-ודאות. חברות מסוג קונאגרה מוכרות מוצרים שהצרכן ממשיך לקנות גם כשהכלכלה נחלשת, ולעיתים הן נסחרות במכפילים נמוכים יותר ממניות צמיחה.

אבל כשהאג"ח נותנת 5%, גם כאן החשבון משתנה. מניית צריכה שמחלקת דיבידנד של 3% וצומחת בקצב איטי כבר לא נראית בהכרח אטרקטיבית רק משום שהיא "הגנתית". המשקיע יכול לקבל תשואה גבוהה יותר באג"ח ממשלתית, ולכן גם בחברות האלה נדרשים תמחור נמוך, צמיחה מסוימת ברווח או יכולת להעלות מחירים.

אפילו התוכנה יכולה שוב להיות מעניינת

אולי הנקודה המעניינת ביותר היא שריבית של 5% אינה בהכרח אומרת שצריך לברוח מכל הטכנולוגיה. DataTrek דווקא מצביע כיום על מניות תוכנה שנמכרו חזק כאחד האזורים המעניינים בשוק, לצד אנרגיה ופיננסים.

ההבדל הוא בין חברת תוכנה רווחית שמייצרת תזרים חופשי לבין חברה שהשווי שלה מבוסס כמעט כולו על מה שהיא אולי תרוויח בעתיד. אחרי ירידה במכפילים, חברה שעדיין מציגה צמיחה, שולי רווח גבוהים ומאזן עם הרבה מזומן יכולה להפוך למעניינת גם כשהתשואות גבוהות.

לעומת זאת, חברות AI קטנות, פרויקטי דאטה סנטר ממונפים, חברות תוכנה מפסידות וביוטכנולוגיה ללא הכנסות מרגישים את 5% הרבה יותר. הן משלמות יותר על חוב, מתקשות יותר לגייס הון וכל דולר של רווח עתידי מקבל שווי נמוך יותר בחישוב של היום.

גם נדל"ן ובוני בתים נמצאים בצד הפחות נוח של המשוואה. מניות כמו לנאר, D.R. Horton ו-PulteGroup נחלשו ככל שהתשואות עלו, משום שתשואה גבוהה על האג"ח מתגלגלת לריבית משכנתאות גבוהה יותר ולירידה בכוח הקנייה של רוכשי הדירות.

בסופו של דבר, 5% באג"ח לא הופכים את שוק המניות ללא כדאי, אבל הם מעלים את הרף. במשך שנים השאלה המרכזית הייתה כמה מהר חברה יכולה לצמוח. עכשיו יש עוד שאלות: כמה מזומן היא מייצרת היום, כמה חוב יש לה, האם היא צריכה את שוק ההון כדי לממן את הצמיחה ומה המחיר שהמשקיע משלם על כל דולר של רווח.