ג'יימס מיד - מכס, שער חליפין ותעסוקה באותו מודל

ג'יימס אדוארד מיד נולד ב-23 ביוני 1907 בסוואנג' שבדורסט, וגדל בעיר באט'. למד בבית הספר מאלברן ואחר כך באוריאל קולג' באוקספורד, תחילה קלאסיקה ואחר כך את המסלול החדש של פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה, עם הצטיינות ב-1928. ב-1930-1931 בילה שנת השתלמות בטריניטי קולג' בקיימברידג', בדיוק כשקיינס ישב על "מסה על הכסף" והקרקס של קיימברידג' פירק והרכיב את הטיעון. מיד השתתף בדיונים האלה, לצד ריצ'רד קאהן ואחרים, ושם נטמע בו החיבור בין ביקוש לתעסוקה. עוד לפני שהתיאוריה הכללית יצאה לדפוס לימד באוקספורד מבוא שהציג את המכפיל לסטודנטים, והרגיל אותם לראות תעסוקה כשאלה של ביקוש. ב-1930 נבחר לעמית בהרטפורד קולג' באוקספורד, ולימד כלכלה באוקספורד עד 1937.

בשנות השלושים ייעץ בארגון הכלכלי של חבר הלאומים. במלחמת העולם השנייה שובץ במדור הכלכלי של מזכירות קבינט המלחמה, ועסק בין השאר בחשבונאות לאומית בריטית יחד עם ריצ'רד סטון. ב-1946-1947 עמד בראש המדור והיה הכלכלן הבכיר בממשלת הלייבור. אחר כך עבר לבית הספר לכלכלה בלונדון, 1947-1957, ללמד כלכלה בין-לאומית. שם כתב את שני הכרכים שהביאו לו את הפרס. ב-1957 עבר לקתדרה לכלכלה מדינית בקיימברידג', כיהן עד 1967, והמשיך כעמית מחקר בקרייסטס קולג'. ב-1977 חלק את פרס נובל לכלכלה עם ברטיל אולין, על תרומה פורצת דרך לתורת הסחר הבין-לאומי ולתנועות הון. מת ב-22 בדצמבר 1995 בקיימברידג', בגיל 88.

הפרויקט הגדול היה "תורת המדיניות הכלכלית הבין-לאומית". כרך ראשון, "מאזן התשלומים", יצא ב-1951. כרך שני, "סחר ורווחה", יצא ב-1955, עם נספחים מתמטיים. הראשון חיבר משק קייןסיאני פתוח למדיניות תקציבית, מוניטרית ולשער חליפין. השני בחן מתי סחר חופשי מרים רווחה ומתי מכס, מכסה או איחוד מכס משנים את החלוקה בין מדינות.

יעד בפנים ויעד בחוץ, שני כלים בכיס

התיאוריה אומרת בכיס של שר אוצר דבר תפעולי. למשק פתוח יש יעד פנימי, תעסוקה ומחירים, ויעד חיצוני, מאזן תשלומים. כלי אחד, למשל רק ריבית, מזיז את שניהם יחד ולכן מחטיא אחד מהם. ריבית גבוהה מצננת ביקוש מקומי וגם מושכת הון מחוץ, כך שהאבטלה והמטבע זזים בו-זמנית. לכן נדרשים שני כלים: מדיניות תקציבית לתעסוקה, ומדיניות מוניטרית או שער לחשבון החוץ, או להפך, לפי המשטר. בכיס של יצואן שער חזק מייקר את הסחורה בחו"ל. בכיס של יבואן אותו שער מוזיל רכיבים. בכיס של עובד במפעל מקומי מכס על יבוא עשוי לשמור משרה בטווח הקצר ולגבות מחיר מהצרכן בקופה. מיד פרט את הצירופים האלה בשיטתיות, בלי להשאיר את הסחר מחוץ למאקרו כלכלה.

בכרך הרווחה שאל מתי הפחתת מכס משפרת את מצב המדינה גם בלי פיצוי בפועל למפסידים, ומתי נדרש תנאי נוסף. הוא ניתח איגודי מכס: ביטול מכס בין חברות האיחוד יוצר סחר חדש וגם מסיט סחר ממדינה זולה מחוץ לאיחוד. בכיס זה ההבדל בין קניית פלדה מגרמניה במקום מאנגליה, לבין קניית פלדה יקרה יותר מבלגיה במקום משוודיה זולה. הוא גם חיבר בין תנועות הון לחשבון השוטף: הלוואה מחו"ל מממנת גירעון יבוא היום, ודורשת יצוא מחר. הבנק המרכזי והריבית נכנסים לכאן ככלי שער וליציבות מחירים, לא ככלי בודד לכל הבעיות.

הייחוד היה המפה המלאה. עד אז סחר היה לעיתים תורת מחירים יחסית בלבד, ומאקרו היה משק סגור. מיד שם מכס, שער, תקציב ותעסוקה במסגרת אחת. שני הכרכים מ-1951 ומ-1955 הם הספר. אחר כך כתב על שכר, על מסים ועל חלוקה, ובראש ועדת מיד לרפורמת מס בבריטניה בשנות השבעים. ההשפעה נכנסה לקרן המטבע, לאיחודים אזוריים ולספרי לימוד של כלכלה בין-לאומית. כלל הכלים והיעדים, שטינברגן ניסח בצורה חדה, מופיע אצלו כבר בכרך מאזן התשלומים. בכיס של מדינה קטנה ופתוחה, כמו ישראל, השאלה נשארת שלו: איך שומרים על משרות בלי לפוצץ את החשבון מול חו"ל, ועם איזה כלי נוסף מעבר לריבית. בשנות השבעים עמד בראש ועדה לרפורמת מס בבריטניה, וחיבר בין תורת רווחה לטופס ניכויים. יחד עם סטון בנה חשבונאות לאומית שעדיין עומדת מאחורי תוצר ומאזן תשלומים. הוא נהג לומר שהלב משמאל והמוח מימין: שוק פתוח עם רשת ביטחון. בכיס של יצואן ישראלי שער החליפין והמכס בחו"ל הם אותה מפה שמיד שרטט ב-1951, רק עם נתונים מעודכנים.