
יובל שטייניץ - תקציב דו-שנתי אחרי משבר 2008
מרמת השרון ב-1958: פילוסוף שהפך לשר אוצר ב-2009-2013, וקבע מסגרת לשנתיים מראש
יובל שטייניץ נולד ב-10 באפריל 1958 ברמת השרון, דוקטור לפילוסופיה, חבר כנסת מהליכוד. ב-31 במרץ 2009 עד 18 במרץ 2013 שר האוצר בממשלת נתניהו, אחרי בר-און ולפני לפיד. אחר כך שר האנרגיה.
המשק ב-2009 היה אחרי הלם 2008, בדרך להתאוששות. נתניהו רצה מסגרת וצמיחה. שטייניץ הביא תקציב דו-שנתי: מספרים לשנתיים, פחות מלחמות כל שנה. בכיס זה אומר משרד שיודע מראש כמה יש, ופחות סחר-מכר שנתי. הביקורת הייתה שזה מקשיח, ושמספרים לשנתיים מתרחקים מהמציאות.
הגאות חזרה. היי-טק, גז שהתחיל להופיע באופק, ונדל"ן שמחירו טיפס. בכיס זה אומר משכנתא כבדה יותר, ובורסה שמתאוששת. שטייניץ ישב על גירעון שהצטמצם ואז שוב לחץ. זו הייתה מאקרו כלכלה של אחרי משבר: לא להרחיב יותר מדי, לא לחנוק את החזרה.
שנתיים מראש, ומחאה בקיץ
ב-2011 יצאו לרחוב על יוקר המחיה. דיור, קוטג', מעונות. האוצר נתפס כמי שלא רואה את המדף. בכיס זה אומר שכר דירה שאוכל משכורת, בזמן שהמקרו נראה טוב בטבלה. שטייניץ ועדת טרכטנברג ברקע: ניסיון לענות בלי לשבור מסגרת.
ב-2013 לפיד נכנס עם יש עתיד. מע"מ ומס יסף החליפו את הכותרת. שטייניץ עבר לאנרגיה, שם גז וששינסקי הפכו לתיק שלו בהמשך.
הייחוד היה הלוח. מי שמחפש את הגבול במה זו כלכלה מוצא אצלו ניסיון לקנות שקט תקציבי בזמן. הבנק המרכזי והריבית תחת פישר ואחר כך פלוג קבעו את מחיר הכסף; האוצר קבע כמה המדינה מוציאה לשנתיים.
מה שנשאר בכיס הוא הרעיון שתקציב יכול להיות רב-שנתי, והזיכרון של 2011 כשצמיחה לא הרגישה כמו רווחה. משק בית ששכר דירה בתל אביב לא התנחם בדו-שנתי. משק בית שחיפש עבודה ב-2010 כן התנחם בהתאוששות.
פילוסוף באוצר זה נדיר. הוא דיבר על היגיון ועל משמעת. בכיס של 2009 זה היה יציאה ממשבר; בכיס של 2011 זה היה אוהל ברוטשילד. שני הכיסים נפתחו באותה קדנציה. ב-2013 התיק עבר למי שדיבר יוקר מחיה מפורשות. שטייניץ נשאר האיש של המסגרת, לא של המדף. הגז שהגיע אחר כך שייך לפרק הבא שלו, לא לאוצר.
תקציב דו-שנתי קונה שקט למשרדים ולוקח גמישות מהמציאות. ב-2009 השקט עזר לצאת ממשבר. ב-2011 הגמישות חסרה מול אוהל ברוטשילד. הטבלה אמרה צמיחה; השכירות אמרה יוקר. שטייניץ היה איש הטבלה. לפיד אחריו דיבר מדף. שניהם צדקו בחלק מהכיס.
- הימין הקיצוני מזנק בגרמניה - זו הכלכלה, טמבל
- K, C או E? האותיות שמסבירות למה אנשים יכולים לחיות באותה כלכלה ולהרגיש שהם במדינות שונות
פילוסוף באוצר מדבר היגיון. ההיגיון של מסגרת לא מרגיע זוג ששוכר דירה. ועדת טרכטנברג הייתה ניסיון לתרגם היגיון לרחוב. חלק תורגם, חלק לא. ב-2013 התיק עבר. הגז עבר איתו לאנרגיה. האוצר נשאר עם הלקח: מאקרו טוב לא מבטל שכר דירה.
בכיס של השנים האלה יובל שטייניץ פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 2009-2013 הוא הציר. תקציב דו-שנתי נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר אוצר אחרי המשבר. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה יובל שטייניץ פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 2009-2013 הוא הציר. תקציב דו-שנתי נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר אוצר אחרי המשבר. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה יובל שטייניץ פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 2009-2013 הוא הציר. תקציב דו-שנתי נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר אוצר אחרי המשבר. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה יובל שטייניץ פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 2009-2013 הוא הציר. תקציב דו-שנתי נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר אוצר אחרי המשבר. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.