אירווינג פישר - כמות הכסף, המחירים וחוב שמתנפח בדפלציה
מייל לניו הייבן: משוואת החליפין, אשליית הכסף, וחוב-דפלציה שאחרי 1929
אירווינג פישר נולד ב-27 בפברואר 1867 בסוגרטיז, עמק ההדסון בניו יורק. האב היה מורה וכומר קונגרגציונלי, ומת משחפת בשנות הלימודים של הבן ביל. פישר סיים תואר ראשון ב-1888 ודוקטורט ב-1891, שניהם ביל, עם עבודה מתמטית על ערך ומחירים. הוא לימד מתמטיקה ואחר כך כלכלה, ונשאר באוניברסיטה עד 1935. ב-1893 נישא למרגרט הזארד. ב-1898 חלה בשחפת בעצמו, בילה כשלוש שנים בקולורדו, וחזר כפעיל בריאות: תזונה, תנועה, המאבק באלכוהול.
הוא היה ממציא. מערכת כרטיסיות שפיתח נמכרה לחברה שהפכה לחלק מאימפריית משרדים, והעושר אפשר לו להשקיע בשוק. ב-1906 יצא "טבע ההון וההכנסה", ב-1907 "שער הריבית", וב-1911 "כוח הקנייה של הכסף" - הספר שגיבש את משוואת החליפין. באוקטובר 1929 אמר שמחירי המניות הגיעו לרמה גבוהה שנראית יציבה לאורך זמן. הבורסה נפלה, והוא איבד חלק גדול מהונו. מתוך השבר כתב ב-1932 על גאות ושפל, וב-1933 את תזת חוב-דפלציה. מת ב-29 באפריל 1947 בבית חולים בניו יורק, בן 80, תושב ניו הייבן.
המשוואה שלו פשוטה למראה: כמות הכסף כפול מהירות המחזור שווה לרמת המחירים כפול כמות העסקאות. אם הכסף גדל מהר יותר מהעסקאות, המחירים עולים. אם המהירות קורסת כי כולם מחזיקים מזומן, המחירים יורדים גם בלי שהבנק המרכזי יכווץ את הבסיס. לידה עומדת אשליית הכסף: אנשים מגיבים לשכר הנומינלי ושוכחים את כוח הקנייה.
משוואת חליפין, ריבית וחוב שמתנפח בירידת מחירים
בכיס זה אומר שמחיר החלב, השכירות והמניה קשורים לכמה שטרות ופיקדונות רצים מול כמה סחורות נסחרות. ריבית נומינלית, לפי פישר, היא ריבית ממשית פלוס אינפלציה צפויה. מי שלווה ב-5% כשהמחירים עולים ב-3% משלם בערך 2% במונחי כוח קנייה. כשהמחירים יורדים, הריבית הממשית מזנקת גם אם הבנק הוריד מעט את הנומינלית. כאן נכנסת תזת 1933: אחרי גאות אשראי נשאר חוב כבד. הדפלציה מגדילה את נטל החוב האמיתי, החייבים מוכרים נכסים, המחירים יורדים עוד, והפשיטות רגל מאכילות את עצמן. משרות נחתכות כי הפירמות משרתות חוב שגדל במונחי סחורה. סחר נפגע כי מחירי היצוא קורסים והחוב במטבע חזק נשאר.
לכן יציבות מחירים הייתה אצלו יעד עליון. הוא הציע "דולר מפוצה" - יחידה שמתכווננת לפי מדד סחורות, כדי שכוח הקנייה יישאר קבוע. מדדי מחירים היו לו כלי, לא קישוט: בלי מספר לסל, אי אפשר לדבר על אינפלציה. מי שקורא את מאקרו כלכלה פוגש את MV=PT כשער כניסה. מי שעוקב אחרי הבנק המרכזי והריבית רואה את משוואת פישר בכל החלטת ריבית שמפרקת נומינלי לממשי ולציפיות.
הייחוד היה בחיבור מתמטיקה, נתונים ומדיניות. הוא בנה מכונות להמחשת שיווי משקל, חישב מדדים, וכתב לציבור הרחב כמו לאקדמיה. הטעות של 1929 האפילה על המוניטין לשנים, אבל תזת החוב-דפלציה חזרה אחרי 2008, כשחוב משכנתאות פגש ירידת מחירי בתים. מילטון פרידמן ראה בו סב מוניטרי. ג'יימס טובין כינה אותו הכלכלן האמריקאי הגדול של דורו.
"כוח הקנייה של הכסף" מ-1911 נתן לכמותנות ניסוח מודרני, עם דיון במהירות ובפיקדונות בנקאיים, לא רק במטבע מתכת. "תורת הריבית" מ-1930 ליטש את הקשר בין זמן, השקעה וציפיות מחירים. פישר נשאר דמות כפולה: המדען שמדד כוח קנייה, והמשקיע ששילם על ביטחון יתר בבורסה. השיעור שנשאר בשוק הוא כפול: כסף רב מדי מרים מחירים, וחוב כבד במדרון מחירים הופך ירידה למפולת.
המסלול של אירווינג פישר יצא מארה"ב והגיע אל הקתדרה ואל הדף. הספר או המאמר המרכזי, The Purchasing Power of Money, 1911, הוא הרגע שבו הרעיון הפסיק להיות שיחה בחדר והפך לשפה שמשתמשים בה בשוק. התיאוריה עצמה - משוואת חליפין, חוב-דפלציה - נשמעת מופשטת, אבל בכיס היא שאלה יומיומית: כמה עולה זמן, כמה שווה סיכון, ומי נושא את המחיר כשהמחיר בשוק מפספס משהו. הייחוד שלו: כמות הכסף, מחירים, וחוב שמכביד בירידה. השפעתו עברה בספרים, בהרצאות ובמודלים הרבה לפני שסימנו פרסים. מי שמסתכל היום על המדריך הגדול לקרנות נאמנות וקרנות סל רואה את העקבות בתוצר, בריבית, בסחר או במחיר של נכס, לפי הנושא שבו עסק.
השחפת עיצבה אותו פעמיים: מות האב, ואחר כך המחלה שלו עצמו בקולורדו. הוא חזר ליל כפעיל בריאות וכממציא. מערכת הכרטיסיות נמכרה לחברה מסחרית והניבה הון שהושקע במניות. באוקטובר 1929 הביטחון הזה נשבר, והוא המשיך לכתוב מתוך חשבון אישי של חוב שגדל במונחי סחורה כשהמחירים נפלו. השרשרת שתיאר ב-1933 ברורה: גאות אשראי, מינוף, ירידת מחירים, מכירת חיסול, עוד ירידה, פיטורים. אחרי 2008 אותה שרשרת חזרה בחוב משכנתאות מול מחירי בתים. הוא בנה גם מכונות להמחשת שיווי משקל בכיתה, ודחף למדד מחירים רשמי כי בלי סל אי אפשר לדבר על כוח קנייה. משוואת הריבית - נומינלי שווה ממשי פלוס אינפלציה צפויה - יושבת מאז בכל החלטת ריבית שמפרקת את התשלום החודשי למה שעולה בסופר.
