מנוי שנתי לחדר כושר ומעבר דירה אחרי ארבעה חודשים: כמה עולה לצאת, ומה החוק מתיר לגבות
חוק הגנת הצרכן מגביל את דמי הביטול ל-25% מהתמורה בשליש הראשון של המנוי, 20% בשני ו-17% בשלישי, והביטול נכנס לתוקף חודש אחרי ההודעה בכתב. שלושת הסעיפים שעולים כסף: בסיס החישוב של דמי הביטול, סיום תקופת המבצע והקפאה שנאמרה בעל פה.
ארבעה חודשים אחרי החתימה על מנוי שנתי, מתאמן שעובר דירה לעיר אחרת מגיע לדלפק ושומע שהיציאה עולה את יתרת השנה. חוק הגנת הצרכן אומר משהו אחר: הודעת ביטול נמסרת בכתב, בדואר רשום, במייל או בפקס, המנוי מסתיים בתום חודש ממסירתה, והמכון רשאי לגבות דמי ביטול שנגזרים ממועד היציאה. בשליש הראשון של תקופת המנוי התקרה היא 25% מהתמורה הכוללת, בשליש השני 20% ובשלישי 17%, ובכל מקרה עד גובה מה שנותר לשלם. אחרי ארבעה חודשים מתוך שנים עשר המתאמן נמצא בשליש השני, כלומר עד 20% מהתמורה ועוד חודש ההודעה.
מחירון מלא בנספח ומחיר מבצע בעמוד הראשון הם צירוף שכיח בחוזי מנוי, ואם דמי הביטול נגזרים מהמחירון, ההנחה כולה נמחקת ברגע היציאה. הדרישה הפשוטה לפני החתימה היא שורה בכתב שקובעת שהאחוזים מחושבים מהסכום ששולם בפועל. הסעיף השני הוא סיום תקופת המבצע: מנוי לתקופה קצובה מסתיים במועד שנקבע, החוק מחייב את המכון להודיע 30 עד 60 יום לפני הסיום, ותנאי שממשיך את ההתקשרות מעצמו אחרי המועד הזה חסר תוקף. מי שרוצה מחיר קבוע גם בשנה השנייה מבקש אותו בכתב, לפני שהמחיר קופץ למחירון.
תקנות ביטול עסקה מונות חברות במועדון כושר או ספא בין השירותים שאפשר לבטל בתוך 14 יום מיום העסקה או מיום מסירת החוזה בכתב, לפי המאוחר, גם אם האימונים כבר התחילו, תמורת דמי ביטול של 5% או 100 שקל ותשלום יחסי על הימים שנוצלו. בשבועיים הראשונים היציאה זולה מכל מדרגה אחרת בחוזה, ולכן מי שמגלה שהמכון רחוק מדי או עמוס מדי מרוויח מהחלטה מהירה. עסקה מתמשכת רגילה מסתיימת בתוך שלושה ימי עסקים מההודעה, וכך פסק בית משפט במקרה של מתאמנת שביטלה עסקת ליווי אישי בתזונה ובכושר אחרי שלושה ימים: סעיף "אין החזר" בחוזה נמצא חסר תוקף, והיא קיבלה 4,000 שקל מתוך 4,974 ששילמה. פסק הדין בעסקת הליווי האישי מבחין בין מנוי במכון, שיש לו כללים משלו, לבין שירות אישי מתמשך. אותם שלושה ימי עסקים חלים גם על מנוי סלולר.
18 חודשי חיוב על מנוי שהוקפא בעל פה הגיעו לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. מתאמן שיצא למילואים ביקש בדלפק להקפיא את המנוי, והמכון המשיך לחייב את הכרטיס עד שהחיוב נמשך כמעט שנתיים, ובסוף ההליך הוחזרו לו 1,200 שקל, על שישה חודשים בלבד. החוק שותק בעניין הקפאה, ולכן משך ההקפאה, מספר הפעמים ומי מאשר אותה נקבעים בחוזה עצמו. הקפאה שאושרה במייל עם תאריך התחלה ותאריך סיום היא הראיה היחידה שעובדת אחר כך: המכתב כולל את מספר המנוי, את התאריכים ואת הבקשה לאישור חוזר, ונשלח לכתובת שמופיעה בחוזה.
הוראת קבע פתוחה בכרטיס אשראי ממשיכה לרוץ עד שהמכון מפסיק אותה, ולכן חוזה שמאפשר תשלום מראש לתקופה, או חיוב חודשי שהמתאמן יכול לבטל מול חברת האשראי, שווה יותר מהנחה של כמה עשרות שקלים. איך מעבירים חיובים קבועים מכרטיס לפני שמבטלים אותו הוא הצד של חברת האשראי בסיפור הזה. תשעה מנויים ממוצעים עולים 765 שקל בחודש, יותר מ-9,000 שקל בשנה, ומנוי הכושר הוא אחד מהם.
מנוי חודשי מסתיים בהודעה של חודש, ומדרגות דמי הביטול נעלמות מהמשוואה, ולכן למי שמתלבט הוא כנראה הבחירה הזולה יותר גם אם המחיר לחודש גבוה יותר. מי שמעדיף שנתי בגלל המחיר בודק לפני החתימה אם המכון מציע מסלול תשלום חודשי לאותו מנוי, ומה ההפרש בין השניים לאורך שנה. מי שכבר חתם על שנתי יכול להחזיר חלק מהעלות דרך הביטוח המשלים של קופת החולים: לפי מחירוני הקופות, ההחזר על אימון אישי בבית עומד על 25 שקל לאימון. ההפרש בין שני המסלולים לאורך שנה הוא המחיר של הזכות לצאת בהודעה של חודש, ומי שעבר דירה, החליף עבודה או נפצע במהלך השנה מגלה כמה הזכות הזאת שווה.
