זכות הביטול של צרכן מעוגנת בחוק הגנת הצרכן ובתקנות ביטול עסקה, והן מגדירות חלונות זמן שונים לפי סוג המוצר ואופן הרכישה. בעסקת מכר מרחוק, למשל קנייה באינטרנט או בטלפון, טווח הביטול רחב יותר מזה
שבחנות פיזית, ובעסקאות מסוימות כמו נופש, טיסות או שירותי מנוי חלים כללים ייחודיים. העוסק רשאי לגבות דמי ביטול מוגבלים בשיעורם, וחייב להשיב את התמורה בתוך פרק זמן קצוב, אחרת הוא חשוף לפיצוי לדוגמה ללא הוכחת נזק. בעולם העסקי הרחב
יותר ביטול עסקה מתייחס גם לחוזים מסחריים שנכשלו, ושם השאלה המרכזית היא הפרה יסודית וסעדי השבה. פסיקות בתחום משפיעות ישירות על מדיניות ההחזרות של רשתות קמעונאות גדולות.
חוק הגנת הצרכן מגביל את דמי הביטול ל-25% מהתמורה בשליש הראשון של המנוי, 20% בשני ו-17% בשלישי, והביטול נכנס לתוקף חודש אחרי ההודעה בכתב. שלושת הסעיפים שעולים כסף: בסיס החישוב של דמי הביטול, סיום תקופת המבצע והקפאה שנאמרה בעל פה.
אילון מאסק העביר לרשויות מכתב שני בנוגע לביטול את העסקה עם טוויטר. המכתב הראשון נשלח בחודש יולי, אז טען מאסק כי המידע שקיבל היה שגוי ומטעה - וכי יש ברשת החברתית יותר מדי חשבונות מזויפים
מכרתם דירה והתחרטתם תוך כמה ימים - האם אפשר לבטל את ההסכם? הנה התשובה של השופט רם וינוגרדבני זוג בני 86 מכרו דירה, אבל אחרי חמישה ימים טענו שמצבם הרפואי לא מאפשר מעבר דירה; האם "מצוקת המוכרים" עולה על "מצוקת הרוכשים"?