מכרתם דירה והתחרטתם תוך כמה ימים - האם אפשר לבטל את ההסכם? הנה התשובה של השופט רם וינוגרד

בני זוג בני 86 מכרו דירה, אבל אחרי חמישה ימים טענו שמצבם הרפואי לא מאפשר מעבר דירה; האם "מצוקת המוכרים" עולה על "מצוקת הרוכשים"? 
נתנאל אריאל | (3)

מכרתם דירה והתחרטתם. האם אפשר לבטל? לא פשוט כמובן. אם אין נסיבות ואירועים ששינו את מצב המוכרים, אין כנראה אפשרות לביטול. בני זוג בגיל 86 מכרו את דירתם והתחרטו. הם טענו שבמחשבה עמוקה מצבם הרפואי אינו מאפשר להם לפנות את הדירה.

השופט רם וינוגרד, קיבל את עמדת הרוכשים וקבע שחוזים יש לקיים. הוא הדגיש כי לא חל שינוי לרעה בחמישה הימים שעברו בין העסקה לבין הביטול, לא הוכח שמצבם הרפואי לא מאפשר פינוי של הדירה. השופט חייב את המוכרים בפיצוי של 217 אלף שקל שיופחת מסכום העסקה. 

הקביעה שחוזים יש לקיים היא חזקה מאוד בבתי משפט ולא רק בתחום הנדל"ני. בית המשפט יעשה הכל כדי לקיים את החוזה, אלא אם הוא נעשה שלא בתום לב, בהפרות בוטות ואין אפשרות כבר לקיימו. 

מחיר הדירה נקבע על 2.17 מיליון שקל כך שהפיצוי לרוכשים הוא 10%. הרוכשים אגב שילמו את מלוא הסכום ועוד לפני הודעת הביטול העבירו למוכרים חלק משמעותי מסכום העסקה. 

הרוכשים מכרו את הדירות שבבעלותם כדי לרכוש את הדירה האמורה, לא היו זקוקים למשכנתא ואף ביקשו להקדים את מועד המסירה, אך הסכימו בעת חתימת החוזה שהמוכרים יקבלו זמן כדי למצוא דירה והסכימו לדחות את המסירה בשמונה חודשים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופט רם וינוגרד בחן את מכתבי הרופאים על מצבם הרפואי של המוכרים וקבע כי המסמך שהוגש מטעם רופא המשפחה אינו מצביע על בעיות רפואיות החורגות מהסביר בהינתן גילם של המוכרים. וינוגרד ציין כי המוכרים התחרטו אחרי חמישה ימים לחתימה על ההסכם וזה לאחר פרק זמן ממושך של משא ומתן כשבזמן הזה לא נשמעה מפיהם טענה שלא יוכלו לעמוד במכירה בשל מצבם הרפואי.

"מצוקתם של המוכרים אינה נופלת ממצוקת הרוכשים"

השופט וינוגרד קבע כי "מצוקתם של המוכרים אינה נופלת ממצוקתם של הרוכשים". הרוכשים ניהלו זמן רב במשא ומתן, חתמו על הסכם ונשאו בעלויות המתווך ועורך הדין.  הם גרים בינתיים בדירה שכורה, הם נמצאים בחוסר וודאות וגם - אם יבקשו לרכוש דירה חדשה הם יידרשו לשלם מחיר גבוה יותר בשל עליית מחירי הנדל"ן.

קיראו עוד ב"משפט"

לסיכום, הפרה של הסכם כזה אפשרית רק במקרה של שינוי משמעותי בנסיבות. שינוי שהמפר לא יכול היה לצפות לו. כאן, הכל ידוע וברור היה לפני ההסכם, לרבות מצבם הרפואי של המוכרים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מוקו 23/07/2023 00:48
    הגב לתגובה זו
    והתירוץ הרפואי סתם תירוץ
  • 2.
    רון 22/07/2023 21:37
    הגב לתגובה זו
    המס אוכל את הכול!
  • 1.
    יקרוני 21/07/2023 20:04
    הגב לתגובה זו
    רק העיריות עשו הקלה לחניות לנכים פתאום רוב העם נעשו נכים וסגרו חניות בכבישים
בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

האם טענה שנאנסה והרתה, האב טוען שהיא בגדה

אב לילד בן 12 טען כי רק לאחר הגירושים נודע לו מהאם כי הבן אינו בנו הביולוגי, וביקש מבית המשפט לערוך בדיקה גנטית כדי לברר זאת, בטענה שניהלה רומן בזמן שעבד בחו"ל. האם סיפרה בתסקיר שנערך כי נאנסה לפני ההיריון, אך הסכימה עם האב בזמנו לשמור זאת בסוד. חרף הספקות, קבעה השופטת ורד ריקנטי-רוסהר כי בירור האבהות יפגע קשות ביציבות חייו של הקטין - ולכן דחתה את התביעה

עוזי גרסטמן |

לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה התגלגלה בחודשים האחרונים פרשה מורכבת במיוחד, שבה נפגשו טענות קשות, סוד משפחתי שנשמר במשך שנים והכרעה לא פשוטה בין חקר האמת לבין טובת ילד. מדובר בזוג נוצרים שנישאו בנישואים אזרחיים, עלו לישראל לאחר תקופה ארוכה של המתנה, ובמהלך חייהם המשותפים נולדו להם שלושה ילדים. כשיחסיהם עלו על שרטון והם התגרשו בהסכמה במרץ 2024, החל האב לטעון כי אחד מילדיהם, שכיום הוא בן 12, אינו בנו הביולוגי.

לדברי האב, בתקופת ההיריון הוא עבד בחו"ל והיה שב לביתו לעתים רחוקות בלבד - אחת לחודש ולעתים אחת לחצי שנה. לדבריו, לא עלה בדעתו ספק כלשהו עד שלטענתו, לאחר הגירושים, הטיחה בו האם כי הילד אינו בנו. מאותו רגע הוא לא היה רגוע, ודרש מבית המשפט לערוך בדיקה גנטית שתכריע בסוגיה.

האם מצדה, טענה בכתב ההגנה כי מדובר בתביעה חסרת תום לב, שהוגשה אך ורק על רקע הסכסוך בין הצדדים ולא מתוך דאגה לילד. היא ציינה כי לאורך השנים התובע הכיר בקטין כבנו לכל דבר ועניין, ואף הצהיר כך בפני הרשויות במסגרת הליכי העלייה - דבר שאפשר למשפחה לקבל זכויות וכספים עבור כלל התא המשפחתי. "הקטין אינו מכיר אב אחר ואין מקום לזעזע אותו ולטעת בו ספקות מיותרים", הדגישה האם.

האב טוען שהאונס הוא סיפור כיסוי

הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, שם מונתה עובדת סוציאלית לסדרי דין והוגשה גם עמדת אפוטרופוס לדין לקטין. הדברים שנחשפו בתסקיר העובדת הסוציאלית טלטלו את ההליך: האם סיפרה כי עוד לפני שנכנסה להיריון היא נאנסה, וכי כשהתברר לה שהיא בהריון היא שיתפה את האב, שהבטיח לה לשמור על הסוד ולקבל את הילד כאילו היה שלו. העובדה הזו, שהובאה לראשונה בפני בית המשפט, חיזקה את הספקות בלבו של האב, אלא שהוא דבק בגרסתו שמדובר בסיפור כיסוי שנועד להסתיר בגידה מצדה.

העובדת הסוציאלית לשירותים החברתיים התרשמה כי חשיפת הקטין לספקות סביב זהות אביו עלולה לפגוע קשות ביציבותו. בתסקיר נכתב כי, "חקר האמת ביחס לאבהותו של התובע עלולה לתלוש את הקטין מהשורשים הידועים והמוכרים וליצור טלטלה בחייו". היא הוסיפה כי מדובר בילד בן זקונים, שהוריו נפרדו זמן קצר לאחר עליית המשפחה לישראל, ילד שמתקשה בהסתגלות החברתית והתרבותית לחיים החדשים, וממילא חווה קשיים רגשיים, עצב והתפרצויות זעם.