חדר כושר ספורט כושר
צילום: אזורים מוצא עילית

הקפיא מנוי עקב מילואים - חדר הכושר המשיך לחייב במשך שנתיים

חייל מילואים שגויס בתחילת מלחמת חרבות ברזל ביקש להקפיא את המנוי שלו, אבל החיובים חזרו בלי שאף אחד דיווח לו על כך. בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה חייב את חדר הכושר להשיב לו 1,200 שקל, אבל דחה את רוב התביעה

עוזי גרסטמן |

פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה חושף סיפור מוכר מדי: לקוח שחושב שהמנוי שלו מוקפא, וחדר כושר שממשיך לגבות ממנו חודש אחרי חודש - בלי ששום צד טורח לבדוק מה באמת קורה.

דניאל וולף, תושב האזור, עשה באוגוסט 2023 מנוי לחדר כושר של א.ל.ס. סער. לטענתו, מדובר היה במנוי לחצי שנה בלבד, שלא היה אמור להתחדש אוטומטית. הוא טען שלא חתם על מסמך שמתיר חידוש אוטומטי ולא ידע שמדובר בהוראת קבע מתמשכת.

בנובמבר 2023, כחודש אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל, גויס וולף לשירות מילואים. הוא פנה לחדר הכושר בוואטסאפ, ביקש להקפיא את המנוי ושלח אישור מילואים כפי שנדרש ממנו. בנובמבר הוא אכן לא חויב, ומכאן הסיק שהבקשה התקבלה.

אלא שמדצמבר 2023 ואילך, החיובים חזרו - ונמשכו עד ינואר 2026. וולף טען שהוא לא פנה להפשיר את המנוי, לא חזר להתאמן ולא נתן הסכמה לחידוש החיובים. לאחר שפנה לחדר הכושר, זיכתה אותו החברה עבור התקופה שבין מאי 2025 לינואר 2026, אבל הוא דרש את כל הכסף שנגבה ממנו, ולכן הוא הגיש תביעה קטנה על סכום של 4,000 שקל.

חדר הכושר: "הוא חתם על תקנון"

מנגד, א.ל.ס. סער טענה שוולף חתם על תקנון מפורש שקובע כי מדובר במנוי מתחדש עד לביטול, ושביטול המנוי מחייב הודעה בכתב על גבי טופס ביטול בדלפק. החברה הדגישה ששירות מילואים מזכה בהקפאת מנוי בלבד, לא בביטול, וכי וולף מעולם לא מסר הודעת ביטול כדין. לגבי הזיכוי? "מחווה שירותית בלבד ולפנים משורת הדין, ללא הודאה בחבות", טענה החברה.

הרשמת הבכירה נעמה טלמן-בולטין קיבלה את התביעה בחלקה. מצד אחד, היא קבעה כי טענת וולף שלא חתם על מנוי מתחדש "אינה מתיישבת עם התקנון שצורף לכתב ההגנה, הנושא את שמו ואת חתימתו", ושמדובר ב"ראיה כתובה ישירה הסותרת את הטענה הכללית שבכתב התביעה". כלומר המנוי היה מתחדש, והתובע ידע על כך. גם מבחינת הבקשה להקפאה, בית המשפט מצא שוולף ביקש הקפאה בלבד ולא ביטול. בהתכתבות מדצמבר 2023 הוא עצמו כתב במפורש: "ברור כי הקפאתי את המנוי בגלל המילואים".

אבל כאן הגיע הטוויסט. בית המשפט מצא סתירה משמעותית: נציגת חדר הכושר אמרה לוולף שהוא לא חויב בדצמבר 2023, אבל תדפיסי האשראי הוכיחו שבפועל כן בוצעו חיובים באותו החודש. הרשמת קבעה כי "סתירה זו מחזקת את המסקנה כי לא הוצג לתובע מנגנון ברור באשר למשך ההקפאה ולמועד חידוש החיוב".

קיראו עוד ב"משפט"

וולף סבר שהמנוי יישאר מוקפא

בית המשפט התייחס גם להקשר המיוחד: "מדובר בימים מורכבים וחריגים של ראשית מלחמת חרבות ברזל, וההקפאה נעשתה פחות מחודש לאחר פרוץ המלחמה, במהלכה גויסו אזרחים רבים בצווים דינמיים ומתחדשים וחדרי הכושר לא חזרו לעבוד באופן סדיר במהירות". בנסיבות כאלה, קבעה הרשמת, סביר שוולף סבר שהמנוי יישאר מוקפא עד להודעה אחרת.

אבל גם וולף לא חף מאחריות. בית המשפט ציין שהיה עליו לעקוב אחר חיובי כרטיס האשראי שלו, ושהוא לא יכול להניח שההקפאה תימשך שנים בלי לבדוק. לכן ההשבה הוגבלה לשישה חודשים בלבד - מדצמבר 2023, ולא עבור כל 18 החודשים שנתבעו.

התוצאה: בהתאם לחיוב חודשי של 200 שקל שלא נסתר, חדר הכושר חויב להשיב לוולף 1,200 שקל, בתוספת של 100 שקל הוצאות משפט.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה