שומה של 520 אלף שקל על עוסק שנפתח בזהות גנובה: עשרת הצעדים לפני שהגניבה הופכת לחוב
מסמכי זהות, כתובות והיסטוריית עסקאות של לקוחות רבולוט הגיעו בספטמבר 2026 לידי נוכלים שהתחזו לרשות ממשלתית, והחברה עצמה היא שמסרה להם את החומר. הכסף בחשבונות נשאר במקומו, ומה שיצא החוצה הוא בדיוק החומר שמאפשר לפתוח הלוואה, חשבון בנק או תיק עוסק על שמו של אדם אחר: צילום תעודה, כתובת מגורים ותבנית ההוצאות החודשית.
יובל מנצור גילה מה קורה כשהזהות הגנובה כבר עובדת. דוד קרופיק פתח בתעודת הזהות שלו תיק עוסק מורשה במע"מ לעסק של דלקים ושמנים, ורשות המסים הוציאה על שמו של מנצור שומה של כ-520 אלף שקל ב-2019 ועוד אחת של כ-525 אלף שקל ב-2020. מנצור שהה בתאילנד כשנתיים, החקירה שנפתחה נסגרה, ואחרי ארבע שנים הוא הגיש תביעה אזרחית במחוזי בתל אביב. השופטת רחל ברקאי דחתה את התביעה על הסף: הדרך לתקוף שומה היא השגה וערעור מול מנהל מע"מ, במועדים שהחוק קובע, והחוב ממשיך לעמוד עד שמישהו הולך בדרך הזאת.
חיוב שנעשה בכרטיס או בחשבון קיים שלא בהסכמת הלקוח הוא שימוש לרעה לפי חוק שירותי תשלום: ההשתתפות העצמית מוגבלת ל-75 שקל ועוד 30 שקל לכל יום עד ההודעה, לכל היותר 450 שקל כשההודעה נמסרת תוך 30 יום, והבנק מחזיר את היתרה תוך 8 ימי עסקים. לקוח שגילה חיוב זר ביום החמישי והודיע מיד משלם לכל היותר 225 שקל, 75 ועוד 150. מרגע ההודעה האחריות של הלקוח יורדת לאפס, ולכן ההודעה לבנק ולחברת הכרטיסים היא הצעד הראשון גם לפני שברור מה בדיוק נגנב (הפירוט המלא של ההסדר: מה הבנק חייב להחזיר אחרי הונאה). הלוואה חדשה או חשבון חדש שנפתחו בזהות גנובה נמצאים מחוץ להסדר הזה: הבירור שם מתנהל מול הגוף שהעניק את האשראי, בכתב, עם אישור התלונה במשטרה, ובתיקים מורכבים עם ייעוץ משפטי.
תלונה מקוונת במשטרה מוגשת דרך אתר הממשלה אחרי הזדהות, והבקשה הופכת לתלונה רשמית כשחוקר משלים את הטיפול בה. מספר האישור שמתקבל הוא המסמך שרשות המסים, הביטוח הלאומי, הבנק וחברת הביטוח מבקשים כולם. כסף שכבר יצא בהעברה נמצא במסלול אחר: מוקד ההונאות של הבנק יכול לפנות לבנק המקבל בבקשת השבה, הסיכוי סביר בעיקר באותו יום, והבנק המקבל רשאי לסרב. זו בקשה, וזכות להקפאה כזאת חסרה בחוק הישראלי.
דוח ריכוז נתונים ממאגר נתוני האשראי של בנק ישראל הוא הכלי שחושף הלוואות וחשבונות זרים, והוא ניתן בחינם פעם בשנה לפי סעיף 38(ד) לחוק נתוני אשראי, דרך מערכת ההזדהות הממשלתית או במוקד הטלפוני של המאגר. הדוח מציג גם מי ביקש מידע על האדם, כלומר איזה גוף בדק אותו לקראת מתן אשראי, וזה הסימן המוקדם ביותר לניסיון לפתוח הלוואה בשמו. הלוואה זרה שמופיעה שם מדווחת לבנק ישראל, שמעביר את הבירור למקור המידע, ובמחלוקת רשאי לרשום הערה במאגר לצד הנתון.
קו סלולרי שמפסיק לעבוד פתאום הוא לפעמים השלב הראשון של הפריצה. בפרשה שנחשפה באפריל 2026 השתלטו 11 חשודים על קווים של כ-70 קשישים כדי לעקוף את קודי האימות, ורוקנו מהחשבונות כמיליון שקל. חברת הסלולר היא הכתובת המיידית לחסימה ולהחזרת המספר, ובמקביל מחליפים סיסמאות לדואר האלקטרוני ולאפליקציית הבנק ומפעילים אימות דו-שלבי בכל מקום שמאפשר אותו. הצוות הבין-מגזרי של הפיקוח על הבנקים והמשטרה קבע באפריל 2026 שניוד קו יחייב אישור מפורש של הלקוח, ושמספרים שנוידו לאחרונה יירשמו בשרת מרכזי שהבנקים יבדקו מולו לפני העברה.
עוסק שנפתח בשם של אדם אחר מטופל מול רשות המסים במסלול הקבוע בחוק: השגה על השומה בתוך המועד, ואחריה ערעור. זה הלקח מהתיק של מנצור, שהמתין ארבע שנים ואיבד את המסלול הקצר. דליפה מגוף פיננסי או ממאגר מדווחת לרשות להגנת הפרטיות, אתר או הודעה מתחזים מדווחים למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי, וכל פנייה נרשמת בתיק אחד עם שעה, שם נציג ואסמכתא.
איגוד הבנקים העריך בכנסת ב-2025 שהנזק מהונאות ב-2024 הגיע לכ-100 מיליון שקל, לצד 1-1.2 מיליארד שקל שהבנקים עצרו בזמן. רוב המחלוקות על פישינג נסגרות בפשרה חלקית מול הבנק, ומי שפונה ליחידה לפניות הציבור בבנק זכאי לתשובה תוך 30 יום. אחריה הדרך פתוחה לפיקוח על הבנקים, שדורש מכל בנק מדיניות אחידה לפיצוי לקוחות שנפלו קורבן להונאה, ושהשיב ב-2025 33 מיליון שקל לכ-300 אלף לקוחות, חלקם במקרים שבהם הבנק סירב לפצות לקוח שמסר קוד למתחזה.
