מי אחראי להונאת פישינג – הבנק או הלקוח? החוק בישראל בנושא הזה אינו חד־משמעי, והתשובה תלויה בשאלה אחת מרכזית: האם הלקוח פעל ברשלנות. ברוב המקרים, האחריות מתחלקת בין הבנק ללקוח לפי נסיבות המקרה, אך ככל שהלקוח הזין מרצונו פרטים מזהים (כמו קוד אימות), הבנק ייטה לטעון כי מדובר באחריותו של הלקוח – ולא יפצה.

הבנק טוען לרוב שהוא אינו אחראי על פעולות שבוצעו באמצעות אמצעים דיגיטליים אם הלקוח הזין את הפרטים בעצמו – גם אם עשה זאת מתוך הטעיה. מנגד, אם הייתה פריצה טכנית למערכת הבנקאית, או שימוש בפרטי כרטיס ללא אישור – הבנק יישא באחריות.

קריאה קשורה: הפישינג שעלה ללקוחה ב-52 אלף שקל

מה קובע בנק ישראל?

הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים לקבוע מדיניות להתמודדות עם הונאות, לזהות פעולות חריגות וליצור מנגנוני התרעה. עם זאת, בנק ישראל לא מחייב את הבנקים לפצות את הלקוח אם הלקוח עצמו הזין מידע מרצונו באתר מזויף.

• הפישינג שעלה ללקוחה ב-52 אלף שקל
• פרטי לקוח דלפו מחברת התעופה - האם הוא יפוצה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפי נהלי הפיקוח: אם הלקוח לא דיווח מיידית, הוא עלול לשאת באחריות חלקית או מלאה. אם הלקוח פנה בזמן, יתבצע בירור פרטני, ולעיתים מוצעת פשרה – כלומר, החזר חלקי של הסכום. רוב המקרים נסגרים בפשרה בעיקר כי הבנק לא רוצה לסבול מתדמית שלילית ככזה שהאקרים מצליחים לפתות לקוחות שלו.  

האם יש ביטוח על הונאות כאלה?

רוב לקוחות הבנקים לא מבוטחים באופן ייעודי להונאות דיגיטליות מהסוג הזה. ביטוח סייבר אישי קיים, אך הוא נדיר מאוד במגזר הפרטי ונפוץ בעיקר בעסקים. ישנן פוליסות מעטות שמכסות הונאה פיננסית (למשל, בביטוחי דירה או זהב) – אך הן מוגבלות בתנאים.

מה כן קיים? חברות כרטיסי אשראי מכסות במקרים של שימוש לא מאושר בכרטיס (למשל, גניבה, שכפול).

האם כדאי לתבוע את הבנקים?

לקוחות רבים שפנו לערכאות משפטיות זכו לפיצוי חלקי או מלא – בעיקר אם הצליחו להוכיח שלא הבינו את טיב הפעולה או פעלו במהירות סבירה. עם זאת, תביעה משפטית אורכת זמן, דורשת ייעוץ משפטי ולעיתים כרוכה בעלויות גבוהות – ולכן לא תמיד משתלמת ביחס לסכום שנגנב.

• שנת המיזוגים והרכישות בהייטק: 74.3 מיליארד דולר בעסקאות ו-15.6 מיליארד דולר בהשקעות
• 40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר

מה עושים כשיש פיישינג?

בכל מקרה של הונאה – יש לדווח מיידית לבנק ולחברת האשראי ולתעד את כל מהלך ההונאה. בקשו החזר, גם אם נדחיתם בהתחלה – במקרים רבים מוצעת פשרה.

בדקו עם סוכן הביטוח שלכם האם יש כיסוי להונאה דיגיטלית בפוליסה קיימת. אם הסכום משמעותי – שקלו פנייה לייעוץ משפטי או תלונה לנציב תלונות הציבור בבנק ישראל.