האקר ופישינג  (דאלי)האקר ופישינג (דאלי)
פישינג

מי אחראי להונאת פישינג – הבנק או הלקוח?

נפלתם במלכודת מתוחכמת - רוקנו לכם את חשבון הבנק - האם אתם אחראים? לכאורה היו כל הסימנים שמדובר בהודעה של הבנק, מצד שני - הבנק יטען שלא הייתם צריכים לתת פרטים ושהתרשלתם? מה קורה בפועל, האם אתם סופגים את כל ההפסד?   

אדיר בן עמי | (3)
נושאים בכתבה פישינג האקרים

מי אחראי להונאת פישינג – הבנק או הלקוח? החוק בישראל בנושא הזה אינו חד־משמעי, והתשובה תלויה בשאלה אחת מרכזית: האם הלקוח פעל ברשלנות. ברוב המקרים, האחריות מתחלקת בין הבנק ללקוח לפי נסיבות המקרה, אך ככל שהלקוח הזין מרצונו פרטים מזהים (כמו קוד אימות), הבנק ייטה לטעון כי מדובר באחריותו של הלקוח – ולא יפצה.

הבנק טוען לרוב שהוא אינו אחראי על פעולות שבוצעו באמצעות אמצעים דיגיטליים אם הלקוח הזין את הפרטים בעצמו – גם אם עשה זאת מתוך הטעיה. מנגד, אם הייתה פריצה טכנית למערכת הבנקאית, או שימוש בפרטי כרטיס ללא אישור – הבנק יישא באחריות.


קריאה קשורה: הפישינג שעלה ללקוחה ב-52 אלף שקל

מה קובע בנק ישראל?

הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים לקבוע מדיניות להתמודדות עם הונאות, לזהות פעולות חריגות וליצור מנגנוני התרעה. עם זאת, בנק ישראל לא מחייב את הבנקים לפצות את הלקוח אם הלקוח עצמו הזין מידע מרצונו באתר מזויף.

לפי נהלי הפיקוח: אם הלקוח לא דיווח מיידית, הוא עלול לשאת באחריות חלקית או מלאה. אם הלקוח פנה בזמן, יתבצע בירור פרטני, ולעיתים מוצעת פשרה – כלומר, החזר חלקי של הסכום. רוב המקרים נסגרים בפשרה בעיקר כי הבנק לא רוצה לסבול מתדמית שלילית ככזה שהאקרים מצליחים לפתות לקוחות שלו.  


האם יש ביטוח על הונאות כאלה?

רוב לקוחות הבנקים לא מבוטחים באופן ייעודי להונאות דיגיטליות מהסוג הזה. ביטוח סייבר אישי קיים, אך הוא נדיר מאוד במגזר הפרטי ונפוץ בעיקר בעסקים. ישנן פוליסות מעטות שמכסות הונאה פיננסית (למשל, בביטוחי דירה או זהב) – אך הן מוגבלות בתנאים.

מה כן קיים? חברות כרטיסי אשראי מכסות במקרים של שימוש לא מאושר בכרטיס (למשל, גניבה, שכפול).

האם כדאי לתבוע את הבנקים?

לקוחות רבים שפנו לערכאות משפטיות זכו לפיצוי חלקי או מלא – בעיקר אם הצליחו להוכיח שלא הבינו את טיב הפעולה או פעלו במהירות סבירה. עם זאת, תביעה משפטית אורכת זמן, דורשת ייעוץ משפטי ולעיתים כרוכה בעלויות גבוהות – ולכן לא תמיד משתלמת ביחס לסכום שנגנב.

קיראו עוד ב"BizTech"

מה עושים כשיש פיישינג?

בכל מקרה של הונאה – יש לדווח מיידית לבנק ולחברת האשראי ולתעד את כל מהלך ההונאה. בקשו החזר, גם אם נדחיתם בהתחלה – במקרים רבים מוצעת פשרה.

בדקו עם סוכן הביטוח שלכם האם יש כיסוי להונאה דיגיטלית בפוליסה קיימת. אם הסכום משמעותי – שקלו פנייה לייעוץ משפטי או תלונה לנציב תלונות הציבור בבנק ישראל.



תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 10/06/2025 08:50
    הגב לתגובה זו
    תודה ותוסיף כתבות בנושא
  • 2.
    נושא חשוב וטוב שהוא עולה למודעות כאן (ל"ת)
    אנונימי 09/06/2025 21:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בנק ישראל עובד אצל הבנקים ולא מגן בכלל על הציבור (ל"ת)
    אנונימי 09/06/2025 21:39
    הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

ננו בננהננו בננה

הכירו את ננו בננה - עורך התמונות החכם של גוגל

ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash, בעזרתו, כל אחד יכול לערוך תמונות באופן מהיר, פשוט ויצירתי, בלי צורך בכישורי עריכה מסובכים

בן פלמון |
נושאים בכתבה AI Gemini


מה זה בעצם ננו בננה?

כלי של גוגל מאפשר לערוך תמונות בעזרת הוראות טקסט פשוטות. אפשר להעלות תמונה קיימת או להתחיל מדף חלק ולבקש מהמערכת לבצע שינויים כמו החלפת רקע, הוספת חפצים, שינוי צבעים או שינוי תאורה. פשוט כותבים מה רוצים והבינה המלאכותית מבצעת את העריכה בשבילכם.



מה מבדיל את ננו בננה משאר הפלטפורמות?

יש המון פלטפורמות של AI שמייצרות תמונות ודמויות שונות- midjourney ,leonardo ai, chatgpt, adobe firefly, Runway, Kling ועוד אינספור פלטפורמות שמייצרות תמונות ע"י כתיבת פרומט.
כמעט כל מי שהתנסה בפלטפורמות האלו מכיר את הבעיה- נותנים הוראה, מקבלים תוצאה יפה וכשמנסים לשחזר או ליצור גרסה נוספת, זה יוצא שונה והדמות לא נראית אותו דבר, הפנים משתנות, הצבעים אחרים. כאן בדיוק נכנס ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash. היתרון הגדול שלו הוא שהוא מצליח לשמור על עקביות כמעט מושלמת. אם יצרת דמות מסוימת ואז ביקשת לשנות את הרקע שלה, להוסיף בגד או לשנות תאורה, הדמות תישאר זהה לחלוטין. זה נראה כמו אותה תמונה מקורית שעברה עריכה טבעית.
התהליך גם הרבה יותר מהיר: בזמן שכלים אחרים לוקחים חצי דקה או יותר כדי לעבד את הבקשה, ננו בננה מחזיר תוצאה בתוך כמה שניות.

מעבר לכך, השפה של ההוראות הרבה יותר פשוטה. לא צריך להכיר מונחים מקצועיים או לנסח משפטים מורכבים. מספיק לכתוב משפט יומיומי כמו "תעשה את הרקע ים בשקיעה" או "תשנה את הצבע של החולצה לאדום", והמערכת מבינה מיד את הבקשה. התוצאה לא נראית מודבקת אלא משתלבת היטב עם התאורה, הצבעים ושאר התמונה.


אז איך ננו בננה עובדת בפועל?

השימוש בכלי הזה הוא פשוט ואינטואיטיבי, אתם פשוט נותנים לכלי הוראות טקסט פשוטות, והוא עושה את העבודה בשבילכם.

 שלב 1- אתם יכולים להתחיל מיצירת תמונה חדשה לגמרי על ידי תיאור טקסט (למשל,אישה צעירה עומדת בכיכר עיר אירופאית עתיקה, לובשת שמלה לבנה ארוכה, מצלמה בזווית רחבה, תאורה רכה טבעית --ar 16:9), או לערוך תמונה קיימת שכבר העליתם.