האקרים הם גורמים - יחידים, קבוצות פשיעה מאורגנות או שלוחות של מדינות - הפורצים למערכות מחשב, לרשתות ולחשבונות דיגיטליים. חלקם פועלים ממניעים פליליים כמו סחיטת כופר וגניבת מידע, אחרים ממניעים אידאולוגיים או מדינתיים, ולצדם פועלים גם ״האקרים לבנים״ -
חוקרי אבטחה המאתרים חולשות כדי לסייע בתיקונן. מתקפות כופר, הונאות דיוג וגניבת נתונים הפכו בעשור האחרון לאחד האיומים המרכזיים על חברות, ממשלות ותשתיות קריטיות, והנזק הכלכלי העולמי שלהן נאמד בטריליוני דולרים בשנה.
לישראל מקום ייחודי בזירה הזו משני צדדים.
מצד אחד, המשק הישראלי הוא יעד מועדף לתקיפות - בנקים, בתי חולים, חברות ביטוח ואתרים ממשלתיים חוו אירועי פריצה מתוקשרים, ובהם דליפות מידע רגיש של מיליוני אזרחים. מצד שני, ישראל היא מעצמת סייבר עולמית:
מאות חברות אבטחת מידע מקומיות, ובהן צ'ק פוינט, סייברארק וסנטינל וואן, צמחו מתוך יחידות הטכנולוגיה של צה״ל והפכו את התחום לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של ההייטק הישראלי.
למשקיעים, פעילות האקרים היא חרב פיפיות: תקיפה מוצלחת עלולה למחוק שווי של חברה שנפגעה
- דרך תביעות, קנסות ופגיעה במוניטין - אך היא גם מגדילה את הביקוש לפתרונות הגנה ומזרימה הון לחברות הסייבר הנסחרות בוול סטריט ובתל אביב. גם עליית הבינה
מלאכותית משנה את כללי המשחק - היא משמשת את התוקפים לשכלול הונאות, ובמקביל את המגינים לזיהוי מוקדם של חדירות. השילוב הזה הופך את אבטחת המידע לאחד מסקטורי הטכנולוגיה הצומחים בעולם.
גל תקלות במיקרוסופט, בבנקים ובמערכות ממשלתיות בארה"ב מעלה חשש שהמרוץ לתיקון חולשות תוכנה באמצעות AI יוצר סיכונים חדשים; בכירים אמריקאים מעריכים שהתקנת עדכוני אבטחה במהירות עלולה לשבש מערכות מורכבות, אך מדגישים כי טרם הוכח קשר בין האירועים וכי אין אינדיקציה
למתקפת סייבר מתואמת
האקרים הפעילו 11 ערוצי גיימינג שצברו מאות אלפי מנויים ומיליוני צפיות, פרסמו מדריכים אמיתיים והפנו את הצופים להורדת קבצים זדוניים. חלק מהנוזקות אפשרו גישה מרחוק למחשב ושינו את תוצאות החיפוש בכרום
הווירוס הראשון נכתב ב-1971 ורק הציג הודעה מצחיקה על המסך, וכותבי הווירוס הראשון למחשב אישי הטמיעו בו את מספר הטלפון שלהם כדי לעזור לנדבקים. מהתולעת שהשביתה עשירית מהאינטרנט ב-1988, דרך הפטנט של צ'ק פוינט, ועד לעדכון תוכנה פגום שהשבית מיליוני מחשבים בלי
שאף תוקף היה מעורב
אותם אנשים, לפעמים אותו בניין, ושני עסקים שאין ביניהם דמיון: אחד מוכר הכנסות חוזרות לעשרות אלפי ארגונים, השני מוכר יכולת חדירה למספר קטן של לקוחות ממשלתיים ברישיון. על שוק פרצות האפס-ימים, הצוותים בצבעים, ולמה ההגנה תמיד תעלה יותר מההתקפה
המילה מתארת גם וירוס במחשב הביתי, גם מדינה שמשביתה תחנת כוח, וגם תעשייה של מאות מיליארדי דולרים. פירקנו אותה לחלקים: על מה בדיוק מגנים, מי תוקף ולמה, איך מתקפה נראית מבפנים, ולמה אחרי שלושים שנה של השקעה המשימה נעשתה קשה יותר ולא קלה יותר
שרת חשוף של קבוצת הכופרה Aur0ra חשף 28 שיחות עם סוכן ה־AI בין אפריל למאי; לפי חברת הסייבר הישראלית Gambit, הכלי קיצר את עבודת התוקפים בעד 50%, אך היקף הנזק בכל יעד עדיין אינו ידוע
החברה הטילה מכסה ותקופת המתנה של 30 יום על הגשת דיווחי אבטחה, לאחר שמודלים גנרטיביים הגדילו גם את מספר הממצאים האמיתיים וגם את היקף ההתראות השגויות. החשש הוא שהעומס יעכב טיפול בפרצות חמורות, ובהן חולשה שאפשרה לכאורה השתלטות רחבה על מחשבי מק
שיעור הארגונים שדיווחו על בין חדירת אבטחה אחת לתשע במהלך השנה עלה מ-47% ל-71%. במקביל, חלה ירידה חדה במספר המקרים שבהם גם מערכות ה-IT וגם המערכות התפעוליות נפגעו