זהותו נגנבה, קיבל שומה של חצי מיליון ש' - וביהמ"ש לא עזר לו

על פי כתב התביעה, קרופיק הציע למנצור לעבוד עמו בענף הדלק. אלא שבמקום שותפות לגיטימית, קרופיק פתח תיק עוסק מורשה במע"מ תחת שם העסק ד.מ שיווק והפצה של דלקים ושמנים, עם מספר תעודת הזהות של מנצור. מנצור טוען שלא נתן הסכמתו ולא ידע על כך דבר. קרופיק אף הוציא חשבוניות מס בשמו של מנצור תחת אותו עסק. 

בביקורת שנערכה על ידי רשויות מע"מ עבור 2019-2017, נמצא לכאורה כי קרופיק "הוציא באישורך חשבוניות מס עבור מכירת סולר ולא דיווחת עליהן למע"מ", כפי שנכתב בנימוקי השומה. בדצמבר 2019 הוצאה למנצור שומת עסקות על סכום של 519,992 שקל קרן מס. מנצור, שלטענתו פנה להגיש תלונה במשטרה וזו הפנתה אותו בחזרה לרשויות מע"מ, גם זומן לחקירה במשרד מע"מ, וכך גם קרופיק.

• הנאשם התעקש שהתחזו לו, למרות הראיות הברורות
• פרטי לקוח דלפו מחברת התעופה - האם הוא יפוצה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שנתיים בתאילנד, שומה בוואטסאפ

הפרשה הסתבכה עוד יותר בתקופת הקורונה. מנצור טוען שבין ינואר 2020 למאי 2022 הוא שהה בתאילנד. במרץ 2020, בזמן שהיה מחוץ לישראל, הודיע לו אחיו שהגיעה שומה נוספת מרשות המסים, הפעם על סכום של 525,196 שקל. האח שלח לו עותק מהשומה בוואטסאפ. מנצור פנה לקרופיק, שהבטיח כי "הוא יטפל בכל העניינים מול מע"מ", אך בדיעבד, כך לדברי מנצור, הוא לא עשה דבר. 

בינתיים סירבה רשות המסים לתת ארכה להגשת השגה על השומה, והניסיונות של עורך דינו להגיע להסדר מול מנהל מע"מ עלו בתוהו. ב-5 לספטמבר 2023 הודיעו שלטונות מע"מ כי תיק החקירה הפלילית נגד מנצור נסגר, אך השומה לא בוטלה. מנצור, שלטענתו נפגע ממעשה הונאה וזהותו נגנבה, לא היה יכול לעשות דבר.

לאחר שלטענתו "נסגרה בפניו הדלת" ברשות המסים, הגיש מנצור בספטמבר 2025 תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הוא ביקש לבטל את השומה, לבטל את עיקוליו ואת הצו לעיכוב יציאתו מהארץ, להחזיר כספים שנגבו ממנו, ולקבל פיצוי של 300 אלף שקל בגין פגיעה בחופש העיסוק ואובדן הכנסות במשך כארבע שנים. רשות המיסים ביקשה לסלק את התביעה על הסף, וטענה כי מנצור מנסה לעקוף את "המסלול הייחודי" הקבוע בחוק מס ערך מוסף, כלומר הגשת השגה ולאחריה ערעור לבית המשפט.

• קנו דירה ב-5 מיליון, וקיבלו בלאגן: גינדי תפצה במאות אלפים
• החוב קוצץ מ-375 אלף ל-100 אלף שקל, והנושים ננזפו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אב הוריש את כל האדמות לבן - האחות תבעה אחרי 47 שנה

השופטת רחל ברקאי, סגנית הנשיא של בית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבלה את עמדת הרשות וקבעה בפסק דינה באחרונה כי, "בית המשפט נעדר סמכות לדון בסעד המבוקש, אשר מקומו להתברר בפני מנהל במס ערך מוסף". התביעה נדחתה על הסף.

הכלל: אסור לעקוף את הליך ההשגה

השופטת ברקאי הסבירה בפסק דינה כי הדין הרלוונטי במקרה כזה הוא חוק מס ערך מוסף, שקובע דרכים ייחודיות להשגה וערעור על החלטות מנהל מע"מ. לפי סעיף 82 לחוק, ניתן להגיש השגה למנהל, ואחריה ערעור לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 83. הפסיקה קובעת מזה שנים כי "כאשר המחוקק קבע דרך ייחודית לתקיפת החלטות של רשות מנהלית... יש ללכת בדרך זו ואין לאפשר עקיפה של ההליך הקבוע בחוק".

לטענת מנצור, מכיוון שזהותו נגנבה ולכן השומה הוצאה שלא כדין, מדובר בשומה בטלה שדיני ההתיישנות לא חלים עליה. השופטת דחתה גם את הטענה הזו וקבעה כי, "טיעון זה אין בו כדי לפטור אותו מתקיפת השומה במסגרת ההליכים הקבועים בחוק מס ערך מוסף - השגה וערעור".

למרות הדחייה, השופטת הותירה פתח קטן. היא ציינה, מעבר לנדרש, כי חוק מע"מ מאפשר להאריך את המועד להגשת השגה מ"טעמים מיוחדים", וכי "ייתכן וניתן לשקול מתן ארכה להגשת השגה" אם תוגש בקשה מתאימה. הדבר נתון לשיקול דעתו של מנהל מע"מ. בנסיבות המיוחדות של העניין, קבעה השופטת שלא להטיל הוצאות משפט על מנצור.