"800 שקל ליום מהבית": המשרה שהופכת את העובד לחשבון פרד, ומה חוק איסור הלבנת הון אומר עליו
"דרושים לעבודה מהבית: 300 עד 800 שקל ליום, כמה משימות קלות מהטלפון, ניסיון קודם מיותר." המודעה מופיעה בפייסבוק, בטלגרם או בהודעה ישירה בוואטסאפ, ה"נציג" עובר לצ'אט פרטי בתוך דקות, ואתר החברה נראה מקצועי לגמרי. המשימה הראשונה גם משולמת באמת: כמה עשרות שקלים על סימון לייקים או דירוג מוצרים. משם ההונאה מתפצלת לשני מסלולים, ובאחד מהם הקורבן הוא זה שמגיע בסוף לחדר חקירות.
במסלול הראשון העובד משלם. אחרי כמה משימות מופיעה הדרישה להפקיד סכום כדי לעלות דרגה, ואז "מס" או "עמלה" כדי לשחרר את הרווחים שהצטברו על המסך, והשכר ישוחרר, כך מבטיחים, אחרי משימה אחת נוספת. במסלול השני הכסף דווקא נכנס לחשבון של העובד: ה"מעסיק" מפקיד סכומים, מבקש להעביר אותם הלאה לחשבון אחר, לארנק קריפטו או דרך אפליקציית תשלומים, ומשאיר לו עמלה של כמה אחוזים. הכסף הזה הוא בדרך כלל כספם של נפגעי הונאה אחרים: מי שהעביר ל"פלטפורמת השקעה" או מוכר ביד2 שאישר בקשת תשלום. המדריך שתיאר את חשבונות הפרד לצד דיפ-פייק קולי ותמיכה מרחוק מזויפת הסתיים במעצר. מה שקורה אחריו כתוב בחוק איסור הלבנת הון.
סעיף 3 לחוק קובע עד 10 שנות מאסר למי שעושה פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר את מקורו או את זהות בעליו, וסעיף 4 קובע עד 7 שנים למי שעושה פעולה ברכוש כזה בידיעה שהוא אסור. המילה שעליה עומד כל התיק היא ידיעה. לעניין סעיף 4 החוק מוציא מההגדרה עצימת עיניים, ולעניין סעיף 3 חלים הכללים הרגילים של חוק העונשין, שבהם מי שחשד ונמנע מלברר נחשב כמי שידע. עובד שקיבל 20 אלף שקל מגורם זר, העביר 19 אלף לחשבון שלישי ושמר אלף לעצמו, יידרש להסביר לחוקר מה חשב שהוא עושה, והתוצאה תלויה בנסיבות ובראיות של כל מקרה. הבנק, מצדו, מחויב לפי סעיף 7 לחוק לזהות פעילות חריגה ולדווח עליה לרשות לאיסור הלבנת הון, ורשאי להקפיא את החשבון או לסגור אותו, כולל כסף שהעובד הכניס בעצמו.
מה בית משפט עושה עם מי שהשאיל את שמו לאחרים נראה בתיק של אברהם ביטון, שניכה כאיש קש מס תשומות של 18 מיליון שקל בשש תקופות דיווח וקיבל תחילה תשעה חודשי עבודות שירות. המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המדינה ב-2026, הפך את העונש ל-20 חודשי מאסר בפועל והכפיל את הקנס ל-400 אלף שקל, בין השאר משום שלקופת המדינה הוחזר אפס. התיק עוסק בעבירות מס, אך העיקרון שבית המשפט הציב עשוי לעבור גם לחשבון פרד: מי שמשמש חוליה בשרשרת מפחית את הסיכון של מי שמפעיל אותה. לצד המסלול הפלילי פתוח גם המסלול האזרחי, ומי שכספו עבר בחשבון יכול לתבוע את בעל החשבון להשבה.
הקורבן שבצד השני של אותה העברה, זה ששילם "פיקדון" או "עמלת שחרור" כדי לקבל את השכר, ביצע העברה מורשית במו ידיו. חובת ההחזר בחוק שירותי תשלום, 450 שקל השתתפות עצמית והשבה תוך 8 ימי עסקים, חלה על שימוש לרעה, כלומר על חיוב שנעשה מאחורי גבו של הלקוח, והעברה שביצע בעצמו נשארת מחוץ להסדר (ההסדר המלא, המועדים ומסלול התלונה). מה שנותר הוא בקשת השבה שהבנק שלו מפנה לבנק המקבל, שרשאי לסרב, ותלונה מקוונת במשטרה. הצוות הבין-מגזרי של הפיקוח על הבנקים והמשטרה פתח באפריל 2026 ערוץ ייעודי לתלונות שמגיעות מהבנקים, והשאיר את ההעברה המורשית מחוץ להסדרי ההחזר.
תשלום מצד העובד הוא הסימן שעוצר הכל: משכורת נכנסת, ומי שמבקש מהעובד כסף, בכל ניסוח, מפעיל הונאה. הצעד הראשון של מי שכבר העביר כסף בשביל "המעסיק" הוא פנייה יזומה לבנק, בכתב, עם הסבר שהחשבון שימש אחרים. דיווח שמגיע מהלקוח לפני שהבנק פונה אליו הוא הראיה החזקה ביותר לתום לב. הצ'אטים בטלגרם ובוואטסאפ, המודעה המקורית ופרטי החשבונות שאליהם הועבר הכסף נשמרים כמו שהם, כי הם מה שמראה לחוקר מה העובד ידע. ה"מעסיק" שביקש בשלב הקליטה צילום תעודת זהות ופרטי חשבון מחזיק עכשיו גם בחומר לגניבת זהות, ועשרת הצעדים למקרה כזה מרוכזים במדריך נפרד. בבריטניה, לפי הנתונים שפורסמו על התופעה, 65% מבעלי חשבונות הפרד הם בני 30 ומטה, ובארצות הברית העונש הממוצע שנגזר עליהם עומד על 71 חודשי מאסר.
