ניכה 18 מיליון שקלים כאיש קש - ויישב 20 חודשים בכלא

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המדינה על קולת עונשו של אברהם ביטון, שהורשע בניכוי מס תשומות בסך 18 מיליון שקלים, וקבע כי במקום תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות יישא 20 חודשי מאסר בפועל. הקנס שהוטל עליו בערכאה הראשונה הוכפל מ-200 אלף שקלים ל-400 אלף שקלים, או 18 חודשי מאסר תמורתו. ההרכב כלל את השופט דניאל בן טולילה, אב"ד, השופטת טל לחיאני שהם והשופט יואב עטר. פסק הדין ניתן ב-19 ביולי 2026 במעמד הצדדים.

על פי כתב האישום המתוקן שבו הודה ביטון והורשע בדצמבר 2024, הוא נרשם כעוסק מורשה בענף פעילויות ספורט, ובתקופה שבין ספטמבר 2013 לאוגוסט 2014 ניכה מס תשומות בסך 18 מיליון שקלים בשישה דוחות תקופתיים שהוגשו בשם העוסק הרשום על שמו, מבלי שהיו בידיו מסמכים כנדרש בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף. הוא הורשע בשש עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך ובשש עבירות של מסירת ידיעה כוזבת, כולן בנסיבות מחמירות. כתב האישום המקורי הוגש נגדו בדצמבר 2022, בית משפט השלום באילת גזר את דינו בפברואר 2026, והמדינה ערערה על קולת העונש.

למה נקבע בערכאה הראשונה עונש של עבודות שירות?  בית משפט השלום באילת, מפי סגן הנשיא השופט ש' ברגר, קבע מתחם עונש הולם הנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל, וחרג ממנו כלפי מטה בשל שיהוי, חלוף זמן, הליך שיקומי שעבר הנאשם, מצבו הרפואי וגילו. המדינה טענה כי המתחם עצמו נמוך משמעותית מן המקובל בסכומי מחדל דומים, וכי קיים פער בין הרטוריקה המחמירה של בית משפט קמא לבין התוצאה העונשית. באי כוחו של ביטון, עורכי הדין יגור וקופרמן, ביקשו שלא להתערב, וטענו כי "גם אין תיק שהנסיבות הנוגעות למשיב ולדרך הילוכה של המערערת, הן כה מיוחדות וחריגות כפי תיק זה".

האם "איש קש" זכאי להקלה בעונש? התיק הוא חלק מפרשה רחבה שכונתה "כוכב נולד", שבמסגרתה הוגשו שישה כתבי אישום נגד עשרה נאשמים. ההגנה טענה כי ביטון הופעל בידי אחר, סגר את העסק מיוזמתו במחצית 2014, וכי בעקבות כך התגלע סכסוך שהוביל לאירוע אלים ב-2016 שבו נדקר, נפגע לו עצב ראשי והוא הוכר כנכה בשיעור 65%.

בן טולילה קיבל את ההנחה שביטון לא היה היוזם ולא המבצע העיקרי, אך דחה את המסקנה המשפטית: "אין באמור ללמד שמעשיו נעדרים חומרה יתרה, שכן המשיב בהיותו 'קוף' או 'איש קש' מילא תפקיד משמעותי בעשייה העבריינית שהובילה לפגיעה הקשה בקופה הציבורית". לדבריו, "בכך שהמשיב פעל כ'קוף' הוא אפשר לעבריינים מרכזיים לפעול בקלות יתרה, תוך צמצום הסיכון שייחשפו, יועמדו לדין וישלמו את מחיר מעשיהם".

אילו תקדימים הציגה המדינה כדי לבסס את ההחמרה? סקירת הפסיקה שערך בית המשפט מלמדת, לשיטתו, כי גם במקרים של מרמה בהיקף כספי נמוך משמעותית נקבעו מתחמים מחמירים בהרבה מזה של בית משפט קמא. ברע"פ 4261/13 נימני נגד מדינת ישראל דובר בנאשם שהודה בשימוש בחשבוניות כוזבות בסכום מס כולל של 11 מיליון שקלים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, קבע מתחם של חמש עד שבע שנות מאסר, וגזר 5.5 שנות מאסר בפועל לצד קנס של 500 אלף שקלים. בקשת רשות הערעור נדחתה.

ברע"פ 8445/14 עזרן נגד מדינת ישראל הודה הנאשם בהפצת חשבוניות כוזבות שסכום המס שנגרע מהן עמד על תשעה מיליון שקלים. נגזרו עליו חמש שנות מאסר בפועל וקנס של מיליון שקלים.

ברע"פ 7487/18 אטיאס נגד מדינת ישראל עמד סכום המחדל על כ-8.75 מיליון שקלים. בית משפט השלום קבע מתחם של ארבע עד שש שנות מאסר וגזר 50 חודשי מאסר בפועל וקנס של 750 אלף שקלים. המחוזי הפחית ל-42 חודשים והשאיר את יתר הרכיבים על כנם - זאת אף שחלפו 16 שנה מתום ביצוע המעשים ועד הכרעת הדין, נתון שרלוונטי במישרין לטענת השיהוי של ביטון.

ברע"פ 8410/22 בוכובזה נגד מדינת ישראל הסתכמה הגריעה מקופת המדינה ב-3.1 מיליון שקלים. בית משפט השלום קבע מתחם של 30 עד 50 חודשי מאסר וחרג ממנו מטה לשנת מאסר אחת, והמחוזי אישר את המתחם והחמיר ל-24 חודשי מאסר בפועל.

• בנקאית בכירה נעצרה בחשד שגבתה כ-800 אלף שקל מלקוחות שביקשו הלוואות
• החשד: עו"ד דרש הקלת מס לנכים של 450 אלף שקל - על ביתו

לצד אלה הפנה ההרכב לרע"פ 4791/08 נפתלי כהן נגד מדינת ישראל, שם נקבע כי "אדם המאפשר במודע כי יעשה בו שימוש כ'איש קש', היינו עומד בחזית העבירה על מנת שאליו תפנה האצבע המאשימה מה לו כי ילין על ש'תוכניתו' התגשמה", ולעפ"ג 51807-12-15 רשות המיסים נגד יוסי לטין. בן טולילה סיכם את הסקירה: "התקשנו למצוא פסיקה בנסיבות דומות שתתיישב עם מתחם העונש ההולם שקבע בית משפט קמא, כמו גם עם העונש שבסופם של דברים גזר עליו".

מה משקלו של חלוף הזמן בעבירות מס? בית המשפט דחה את טענת השיהוי. החקירה הסמויה הפכה לגלויה ב-2018, כתב האישום הוגש ב-2022 והכרעת הדין ניתנה בסוף 2024. "בנסיבות העניין אין לדבר על שיהוי או חלוף זמן משמעותיים, בוודאי לא כאלה המצדיקים חריגה מטה ממתחם העונש ההולם", נכתב. עוד צוין כי המדינה הצהירה בעת הצגת ההסדר שהיא שקללה את חלוף הזמן, את העובדה שביטון ריצה מאסר בתקופת החקירה ואת נסיבותיו האישיות בעת שהגבילה עצמה ל-25 חודשי מאסר.

שירות המבחן ציין בתסקירו האחרון כי רצונו של ביטון להשתלב בקבוצה טיפולית מבוסס על מוטיבציה חיצונית בלבד, ושהוא לא נמצא מתאים למסגרת ייעודית לעבירות מרמה. הרושם, נכתב בתסקיר, הוא "שהסיכון בעינו עומד". ההרכב הוסיף כי עצם הרשעתו הקודמת בעבירות סמים חמורות, שבגינן ריצה 6.5 שנות מאסר, הייתה אמורה להביא להחמרה ולא להקלה.

ביטון לא השיב לקופה הציבורית שקל אחד מתוך 18 מיליון השקלים שנגרעו ממנה. "בכך לימד על עצמו כי נטילת האחריות שלו על מעשיו הנה חלקית בלבד", כתב בן טולילה. בית המשפט ציין כי היה מקום לגזור את מלוא 25 החודשים שביקשה המדינה, ונמנע מכך רק משום שאין דרכה של ערכאת ערעור למצות את הדין.

הרקע הרחב לפסיקה מוכר: בפברואר האחרון פורסם כי 55 חודשי מאסר נגזרו על נאשם מרכזי בפרשת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 160 מיליון שקל, ובמרץ נקבע כי מפיץ חשבוניות פיקטיביות חויב במס בסך 15 מיליון שקל לצד 7.5 שנות המאסר שכבר ריצה. יתר רכיבי גזר הדין, ובהם המאסר המותנה וההתחייבות להימנע מעבירה, נותרו על כנם.

• היעד הבא - הבורסה: גיא ברלב מונה למנכ"ל התעשייה האווירית
• 195 מיליון ש': מוקדי מו"פ חדשים יוקמו בחבל תקומה