אחד מכל 70 לקוחות מחליף בנק בשנה: מה עובר איתו לבד, מה נשאר בבנק הישן ומי בכלל רשאי לבקש
0.6% מהלקוחות החליפו בנק בשנה ממוצעת לפני הרפורמה, ו-1.4% אחריה - כך מצא מחקר של חטיבת המחקר בבנק ישראל שפורסם ב-2026. השיעור יותר מהוכפל, ועדיין הוא רחוק מהממוצע העולמי של כ-2.3%, וברוב המוחלט של כ-8 מיליון חשבונות העו"ש בישראל השם על הדלת נשאר אותו שם. בשלוש השנים הראשונות של המערכת הוגשו 318,600 בקשות ניוד ו-223,200 מעברים הושלמו, לפי סיכום שלוש השנים הראשונות של הרפורמה.
סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) והוראה 448 של המפקח על הבנקים קובעים את הכללים: הבנק החדש מנהל את כל התהליך מול הבנק הישן, המעבר מסתיים בתוך שבעה ימי עסקים, והלקוח רשאי לבחור מועד מאוחר יותר, עד 30 ימי עסקים מהבקשה. חרטה אפשרית עד סוף יום העסקים השישי. שני הבנקים מנועים מלגבות עמלה על הניוד עצמו או על ניתוב הפעולות שאחריו. מי שמחפש את לוח הזמנים המלא, יום אחר יום, כולל חסימת הכרטיס הבנקאי הישן כבר ביום השני, ימצא אותו במדריך נפרד.
יתרת העו"ש, בזכות ובחובה, בשקלים ובמט"ח, עוברת ראשונה, כשיתרת חובה עוברת בכפוף להסכמת הבנק החדש לקלוט אותה. איתה נודדות הוראות הקבע וההרשאות לחיוב חשבון, ההרשאות לחיוב של כרטיסי האשראי הבנקאיים והחוץ-בנקאיים, שיקים מפנקסים ישנים שיוצגו אחרי המעבר ושיקים דחויים שהופקדו, וניירות ערך שהוגדרו ניידים. המשכורת, קצבאות הביטוח הלאומי והחזרי המס מגיעים לחשבון החדש דרך מנגנון "עקוב אחריי", גם כשהמעסיק טרם עדכן את פרטי החשבון. הכלל הוא "הכל או כלום": כל קטגוריה עוברת במלואה, ובחירה של הוראת קבע אחת מתוך הרשימה יוצאת מהמשחק.
הלוואות ומסגרות אשראי מכל סוג, ובראשן המשכנתא, נשארות בבנק הישן. הלווה ממשיך לשלם אותן משם, או מסדיר הוראת קבע מהחשבון החדש, ובנק שרוצה את הלקוח מציע לעיתים הלוואה חלופית שסוגרת את הישנה. פיקדונות ותוכניות חיסכון סגורים מחכים למועד הפירעון, ואז הבנק הישן מעביר את הכסף לחשבון החדש, אלא אם הלקוח הורה אחרת. כספות, ניירות ערך בלתי ניידים ומוצרים משועבדים כבטוחה לאשראי נשארים גם הם מאחור, וכך גם העברות מט"ח נכנסות: "עקוב אחריי" מנתב שקלים בלבד, ומי שמקבל תשלומים במטבע זר מעדכן את המשלם בעצמו. הטיפול בכל מוצר כזה, מפיקדון נזיל שאפשר לשבור לפני המעבר ועד כרטיס חוץ-בנקאי שממשיך לעבוד כרגיל, מפורט במדריך על המשכנתא, הפיקדונות והכרטיסים בניוד.
מנגנון "עקוב אחריי" נולד עם תוקף של שנתיים, הוארך לשלוש שנים, ובקיץ 2026 הציע הפיקוח על הבנקים להאריך אותו בשלוש שנים נוספות, עד אוקטובר 2029, לכל מי שהשלים מעבר עד ספטמבר 2026. הנימוק שנמסר: גם אחרי שלוש שנים עדיין זורמות דרך המנגנון פעולות בהיקף משמעותי. נכון לעכשיו מדובר בהצעה של הפיקוח, והתוקף המחייב הוא עדיין שלוש שנים. בשלוש השנים הראשונות נותבו דרכו כ-10 מיליון פעולות, 3.8 מיליון זיכויים, 5.7 מיליון חיובים ו-300 אלף שיקים, והלקוח מקבל דוח חצי-שנתי על מה שעדיין מגיע לכתובת הישנה.
הזכאות לניוד ניתנת לחשבונות עו"ש של יחידים ושל עסקים קטנים. חשבון משותף עובר בהסכמת כל השותפים, וכולם חייבים להופיע גם בחשבון החדש, כך שהניוד מעביר את החשבון כמות שהוא, ופירוק שותפות נעשה בדרך אחרת. מחוץ למסלול נשארים חשבון מעוקל או מוקפא, חשבון נאמנות, חשבון בניהול אפוטרופוס או מנהל עיזבון, חשבון שאחד מבעליו נפטר, חשבונו של פושט רגל וחלק מחשבונות תושבי החוץ.
הבנק החדש רשאי לדחות בקשה בחמישה מצבים: יתרת חובה שהוא מסרב לקלוט, יתרה שחורגת ממגבלות הסכום שלו כלפי מעלה או מטה, פחות משלושה חודשים מהמעבר הקודם, הליך סגירה שכבר החל בבנק הישן, ואי עמידה בכללי הציות שלו. המינוס הוא הסיבה השכיחה, ולכן מי שחי בתוך מסגרת אשראי מסדיר אותה מול הבנק החדש לפני שהוא מגיש את הבקשה.
החשבון הישן נסגר מעצמו כשכל הפעילות עברה. כשנשארו בו משכנתא או פיקדון, הוא ממשיך להתקיים במתכונת מצומצמת, לצורך המוצר שנשאר בלבד, ודמי הניהול עליו הם שאלה ששווה לברר לפני המעבר. חלק מהלקוחות מגלים בשלב הזה שהסיבה למעבר, עמלה או ריבית, ניתנת לפתרון גם בשיחה אחת: רשימת העמלות שאפשר להוריד בשיחה עם הבנק ארוכה למדי, והשאלה מתי המעבר באמת משתלם נענית לפי גודל הפער בשקלים.
צעירים עוברים בנק בשיעור גבוה מהממוצע, לפי אותו מחקר, והרפורמה גם הקטינה את מרווחי ריבית המינוס בשנה שאחרי 2021. מניין הפיקוח נכון לקיץ 2026: מעל 200 אלף מעברים מקוונים שהושלמו.
