מתי כדאי לעבור בנק?

כאשר הפער בריבית, בעמלות או בשירות הופך משמעותי.

נניח שבנק חדש מציע 0.5% יותר על פיקדון של 300 אלף שקל וחוסך עוד 500 שקל בעמלות. החיסכון השנתי יכול להגיע לכ-2,000 שקל.

הפער בין ההצעה הנמוכה לגבוהה בפיקדון שקלי לשנה עומד היום על 0.75 נקודה, בין 2% ל-2.75%, כלומר 2,250 שקל בשנה על אותם 300 אלף שקל. גודל ההפקדה כמעט אינו משפר את התעריפון: בבנק הפועלים אותה ריבית של 1.99% חלה על הפקדה של 1,000 שקל ועל הפקדה של מיליון. מה שמזיז את המחט הוא ההיקף הכולל של הפעילות בחשבון.

לפני מעבר כדאי לתת לבנק הקיים הזדמנות להשוות תנאים.

צריך לבדוק גם מסגרות אשראי, הלוואות, כרטיסים ושירות.

הלוואה או משכנתה שנשארות בבנק הישן מחייבות להשאיר את החשבון פתוח, וחשבון פתוח ממשיך לגבות דמי ניהול גם כשאין בו פעילות. כך נוצר מצב של שני חשבונות ושתי מערכות עמלות במקביל, ומכאן גם עולה השאלה כמה כרטיסי אשראי באמת צריך אחרי מעבר.

העברת חשבון בין בנקים נעשית בשירות מעבר בנק בקליק: הבנק החדש מבצע את ההעברה, ההוראות הקבועות והרשאות החיוב עוברות אליו, וזיכויים שנשלחים לחשבון הישן מנותבים אוטומטית לתקופת מעבר. הלוואות ומשכנתה נשארות בבנק הישן, ולכן הן החסם האמיתי ולא ההוראות הקבועות.

הדרך הטובה היא לחשב עלות בנקאית כוללת: כמה משלמים בעמלות ובריבית וכמה מקבלים על הכסף.

כרטיס אשראי בנקאי מונפק מול החשבון ונסגר איתו, ואילו כרטיס אשראי חוץ בנקאי ממשיך לפעול ורק ההרשאה לחיוב חשבון מוסבת לחשבון החדש. הבדיקה לפני מעבר: רשימת ההוראות הקבועות וההרשאות לחיוב חשבון בשלושת החודשים האחרונים, מול רשימת החיובים שהבנק החדש מתחייב להעביר, ובנפרד דמי הניהול שימשיכו להיגבות בחשבון הישן כל עוד ההלוואה פתוחה.