ביהמ"ש אישר את ההסדר לפיצוי חלקי של נפגעי פרשת סלייס גמל
חלק מהעמיתים יצטרכו להמתין זמן רב לקבלת פיצוי שלא יהיה מלא. השופטת יעקובי: נקל להבין מדוע שתיקתם של גורמי אכיפת החוק, רועמת באוזניהם של נפגעי הפרשה
סלייס גמל שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, סיגל יעקובי, אישרה את תוכנית ההסדר לחברת סלייס גמל, אותה הגיש המנהל המורשה, רו"ח אפי סנדרוב. מטרת התוכנית היא להחזיר לרבבות הלקוחות לפחות חלק ממיליארדי השקלים שאבדו, במה שמוגדר כהונאת ההשקעות הגדולה ביותר בתולדות המדינה. בשולי ההחלטה, יעקובי מותחת ביקורת על העדר הליכים פליליים בפרשה ומעבירה את החלטתה להתייחסות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה, עמית איסמן.
סלייס נמצאת בבעלות משפחות גולדברג (51%) וטוקטלי (49%) ועד 2023 נוהלה בידי אסף גולדברג. היא ניהלה למעלה מ-4 מיליארד שקל של 92,000 עמיתים, מתוכם 3 מיליארד שקל בקופות גמל לניהול אישי, והיתרה בקופות גמל רגילות ובקרנות השתלמות. רשות שוק ההון מינתה את סנדרוב בשל ביקורת שהעלתה ממצאים חמורים וחשש כבד לגורל כספם של המשקיעים, כולל חשד לתרמית פונזי. סנדרוב מצא, כי האי-סדרים נוגעים לכספי עמיתים במאות מיליוני שקלים.
קופות לבנות וקופות אדומות
יעקובי מתארת את מורכבות ההליך: "חלק ניכר מהעמיתים ניהולו באמצעות סלייס קופות גמל 'מסורתיות' או 'מסלוליות', במסגרתן ועדת ההשקעות של סלייס ניהלה את השקעות העמיתים עבורם, והנכסים היו בעלות הקופות ונוהלו בנאמנות עבור העמיתים.
"חלק אחר מהעמיתים ניהלו קופות גמל בניהול אישי, במסגרתם הם עצמם היו אמורים לנהל את השקעותיהם, כאשר חלק מהם השקיעו בקרנות השקעה מוכרות והחברה פתחה לכל עמית חשבון בנק ('קסטודיאן') נפרד כמקובל בישראל ('הקרנות הלבנות'). חלק נוסף מהעמיתים 'בחר' להשקיע בקרנות זרות לא מוכרות, תוך שהחברה ניהלה את כל חשבונות העמיתים במספר מצומצם של 'חשבונות מעבר' במקום באמצעות חשבון בנק נפרד לכל עמית ('הקרנות האדומות')". כספי הקרנות הלבנות הושקעו כדין, בעוד קשה להתחקות אחרי כספיהן של הקרנות האדומות.
"מדובר בתוכנית הסדר ייחודית, במסגרתה יהיו עמיתים שיזכו לקבל חלק משמעותי מכספים, בעוד אחרים יקבלו את חלקו, בין היתר כתלות בכספים שיתקבלו כתוצאה מהליכים משפטיים ו/או משאים ומתנים עם גורמים שונים. חלקם יקבלו את כספם בטווח זמן קרוב, ואחרים בתלות במועדים בהם יתקבלו הכספים מצדדים שלישיים". התוכנית אינה מסיימת את הפרשה, מוסיפה יעקובי, שכן יהיה צורך לתפעל אותה ולפעול למיצוי זכויות העמיתים.
קדימות לפי הגיל
ב"קרנות הלבנות" נותרו 1,800 עמיתים והשקעות של 1.8 מיליארד שקל. 700 מתוכם השקיעו בקרנות בלתי סחירות ולא ניתן לשחרר כעת את כספם; סנדרוב יבדוק דרכים לפתרון הבעיה. לגבי יתר העמיתים, היכולים למשוך את כספם (במגבלת הסכום שנותר): תחילה תינתן עדיפות לבני 60 ומעלה, לאחר מכן לבני 60-50, לאחר מכן לבני 50-40 וכן הלאה. לגבי כל עמית תיבדק מידת ההתאמה בין הזכויות לבין הנכסים, ואם לא תימצא כזאת - יבוצע טיוב נתונים. נכון לעכשיו ניתן יהיה לשחרר את כספם של שלושה עמיתים ביום, כך שבסך הכל יידרשו לכך חודשים רבים.
עמיתי "הקרנות האדומות" יחולקו לאשכולות בהתאם לגורמים שארגנו אותם כלקוחות סלייס. הם יקבלו את הסכום הנומינלי שהשקיעו, בניכוי הלוואות שהעניק להם סלייס. ראשונים יקבלו את כספם מי שלא נטלו הלוואות והעמיתים יוכלו לבחור לנייד את הכסף לקופת גמל אחרת. ההסדר כולל התחשבנות מורכבת כדי להבטיח את השוויון בין העמיתים. מימושו מצריך פיתוח מערכת מחשב ייחודית והסכמה עם רשות המיסים לגבי היבטי המס של המשיכות.
בחשבון המעבר נותרו למעלה מ-800 מיליון שקל, אשר בשלב ראשון יחולקו בין כל העמיתים שהפקידו כספים בחברה לאחר 6.9.23 (המועד בו הפסיקה לערבב את הכספים השונים). לאחר מכן יחולקו הכספים בין כל העמיתים, באופן יחסי ליתרת החוב של חשבון המעבר כלפיהם, תוך התחשבות בהלוואות שקיבלו חלק מהם.
מקורות ההסדר יהיו: כספים המצויים בחשבונות המעבר וכספים שייאספו מהקרנות האדומות; גביית דמי ניהול וזכויות כספיות אחרות מהעמיתים; מכירת זכויות הניהול בקופות; תביעות נגד צדדים שלישיים ובהם נושאי משרה בסלייס וחברות ביטוח; הלוואה מהמדינה; וערבות של משרד האוצר (אם תינתן). סנדרוב לא סיפק תחזית לגבי שיעור ההחזר לעמיתים השונים.
- סלייס מבקשת לאשר החזר של כ-3.1 מיליון דולר לעמיתים
- חוסכי פינברט לא יצביעו: ההסדר על 61 מיליון דולר נדחה
לידיעת בהרב-מיארה ואיסמן
יעקובי מציינת, כי בדיקותיו של סנדרוב העלו "חשש ממשי כי ברקע פרשת סלייס מהלך מתואם ומאורגן, שנועד להסיט השקעות של עמיתים ממכשירי השקעה מסורתיים וסולידיים ל'קרנות' השקעה אלטנרטיביות, המשקיעות באפיקים שאינם מותרים על פי הדין, במקרה הטוב ללא גילוי נאות של הסיכון הגלום בכך, של הקשרים בין הגורמים השונים ובעיקר של ייעוד הכספים והשימושים שייעשו בהם בפועל.
"הימנעותן של חלק מהקרנות מלמסור דיווח על אודות השימוש שנעשה בכספים ושוויה הנוכחי של ההשקעה, והמידע שהתקבל מקרנות אחרות אודות השימושים שנעשו בכספי המשקיעים מעלים חשש כבד כי השימוש שנעשה בכספים כלל לא נועד לשרת את העמיתים. בנסיבות אלה נקל להבין מדוע שתיקתם של גורמי אכיפת החוק, רועמת באוזניהם של נפגעי הפרשה.
"הגם שמטבע הדברים לא כל המידע הנוגע להתנהלות המשטרה ויתר גורמי אכיפת החוק הוא מידע פומבי ומשכך לא גלוי הוא לעמיתי המבקשת, אף לא לבית המשפט, הרי שנוכח חלוף הזמן מאז התפוצצה הפרשה ונוכח חומרתם הלכאורית של הדברים, והשלכותיהם על ציבור גדול של חוסכים ובהקשר הרחב יותר על החיסכון לטווח ארוך ובינוני במדינת ישראל, ראיתי להורות על העברת הנושא לידיעתם ובחינתם - על פי שיקול דעתם - של פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה".
