רו"ח אפי סנדרוב. קרדיט: טל שחר
רו"ח אפי סנדרוב. קרדיט: טל שחר

תביעת ענק נגד בכירי סלייס: 950 מיליון שקל על קריסת חיסכון הפנסיה של אלפי עמיתים

המנהל המורשה של סלייס גמל מגיש כתב תביעה חריג בהיקפו נגד בעלי השליטה, הדירקטורים ונושאי המשרה לשעבר, בטענה לניהול כושל, הפרת חובות אמון והיעלמות מאות מיליוני שקלים שהופקדו בקופות גמל בניהול אישי

רן קידר |
נושאים בכתבה סלייס גמל

פרשת סלייס גמל עולה שלב. לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במחלקה הכלכלית, הוגש כתב תביעה בהיקף חסר תקדים של כ-950 מיליון שקל נגד בעלי השליטה, דירקטורים ונושאי משרה לשעבר בחברת סלייס גמל בע"מ. את התביעה מגיש המנהל המורשה של החברה, רו"ח אפי סנדרוב, שמונה על ידי רשות שוק ההון, והיא מוגשת לטובת אלפי העמיתים ובשמם, מכוח מעמדה של סלייס כחברה מנהלת ונאמן על כספי החוסכים.

על פי כתב התביעה, מדובר באחת הפרשות החמורות שידע ענף החיסכון הפנסיוני בישראל מאז ומעולם. אלפי חוסכים, חלקם קשישים וחלקם בעלי יכולת כלכלית מוגבלת, איבדו שליטה על כספי חיסכון שנועדו לשמש אותם לעת זקנה. לפי הטענות, יותר מ-850 מיליון שקל הועברו בשנים האחרונות להשקעות כושלות ומפוקפקות, וכספים בהיקפים אדירים נעלמו או אינם ניתנים לאיתור עד היום.

הפרסונות המובילות בפרשה

בין הנתבעים המרכזיים בתביעה נמנים אסף גולדברג, מנכ"ל סלייס לשעבר ובעל מניות מרכזי, אביו שמעון גולדברג, שכיהן כדירקטור ובעל שליטה, ואחיו שי גולדברג, ששימש אף הוא כדירקטור. לצידם נתבעים דירקטורים נוספים לשעבר, בהם יו"ר הדירקטוריון לשעבר ענת טאוב, וכן ניר שהם, מיכאל ססלר, רון אייכל ותמר צ'חנובר. יחד עימם נתבעים גם רו"ח זאב לוינגר, מנהל הכספים לשעבר, רו"ח ירון ברהום, רואה החשבון המבקר לשעבר של החברה ועו"ד יוסף פורת, היועץ המשפטי וקצין הציות לשעבר.

לטענת התביעה, כל אחד מהנתבעים נשא באחריות ישירה או עקיפה להתנהלות שהובילה לקריסת מערך קופות הגמל בניהול אישי של סלייס. האחריות, כך נטען, אינה מתמצה בכשל נקודתי אלא משקפת כישלון מערכתי עמוק של הנהלה, דירקטוריון ושומרי סף, שפעלו באדישות, ברשלנות ולעיתים תוך עצימת עיניים מול סימני אזהרה בוהקים.

על פי המנהל המורשה, הגשת התביעה היא לטובת העמיתים ובשמם, כנאמן של העמיתים, ומטרתה אחת: להשיב לחוסכים את כספם, ולוודא שכל מי שמטפל בכספי ציבור, ובוודאי בחיסכון פנסיוני, יעשה כן בחרדת קודש, שאחרת יידרש לשאת בעצמו בעול הנזקים.

קופות בניהול אישי והדרך לאסון

בלב הפרשה עומדות קופות גמל בניהול אישי, מכשיר חיסכון ייחודי המאפשר לעמיתים לנהל בעצמם את השקעותיהם, בכפוף למגבלות מחמירות שנקבעו בדין. לפי כתב התביעה, סלייס אפשרה, ואף עודדה בפועל, ניוד של כספי פנסיה וקרנות השתלמות בהיקפים עצומים למסלולים אלה, גם כאשר החוסכים לא עמדו בקריטריונים הנדרשים לכך.

הכספים, כך נטען, נותבו לקרנות זרות עלומות, חלקן פיקטיביות, נטולות ניסיון, ללא נאמן, ללא אדמיניסטרטור וללא דיווחים ושערוכים סדירים. בחלק מהמקרים לא נמצאו כלל הוראות השקעה חתומות מצד העמיתים, ובמקרים אחרים הועברו הכספים לקרנות שונות מאלו שעליהן הורה החוסך. למרות זאת, הזרמת הכספים נמשכה ואף התגברה עם הזמן.

קיראו עוד ב"ביטוח"

כאוס ניהולי ותפעולי

כתב התביעה מצייר תמונה קשה של כאוס ניהולי ותפעולי. לטענת המנהל המורשה, לחלק ניכר מהעמיתים כלל לא נפתחו חשבונות קסטודיאן אישיים, בניגוד להסכמים ולדרישות הדין. בהיעדר חשבונות אישיים, לא בוצעה הפרדה בין כספי החוסכים, והשליטה עליהם נותרה ריכוזית בידי הנהלת החברה.

עוד נטען כי העברות כספים בהיקף של מאות מיליוני שקלים נוהלו באמצעות קבצי אקסל ידניים, שהופעלו על ידי המנכ"ל לבדו, ללא מערכות בקרה, ללא התאמות בנקים סדירות וללא יכולת אמיתית לעקוב אחר הכספים. כאשר חוסכים ביקשו למשוך או לנייד את כספם, שולם להם לעיתים כסף שמקורו בחוסכים אחרים, בעוד כספיהם שלהם טרם התקבלו מהקרנות, מצב שיצר "בור" של עשרות מיליוני שקלים.

דיווחים כוזבים

אחת הטענות החמורות בתביעה נוגעת לדיווחים שנמסרו לרשות שוק ההון. על פי הנטען, כספים שהועברו לקרנות הזרות ונעלמו, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, דווחו בדוחות התקופתיים כנכסים המוחזקים במזומן בקופות, מצג שלטענת המנהל המורשה הוא כוזב ושקרי. אם טענות אלו יתבררו כנכונות, הן עשויות להשליך לא רק על האחריות האזרחית של הנתבעים אלא גם על מישורים רגולטוריים ואחרים.

המאבק על השבת הכספים

רו"ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה, מסר כי הגשת התביעה היא תוצאה של עבודה מקצועית ומורכבת שנמשכה חודשים ארוכים. לדבריו, מדובר בפרשה חסרת תקדים, שהטיפול בה אורך זמן בשל היקף הכשלים והאנדרלמוסיה שהתגלו עם כניסתו לתפקיד.

במקביל לתביעה זו, נמסר כי נמצאת בהכנה תביעה נוספת נגד גורמים נוספים, בהם מבקרי הפנים וחברת הביטוח שהנפיקה את פוליסת האחריות המקצועית של סלייס. בכך מאותת המנהל המורשה כי המאבק המשפטי רחוק מסיום, וכי האחריות לפרשה תיבחן בכל זירה אפשרית.

מעבר למשמעות האישית והכלכלית עבור אלפי העמיתים, פרשת סלייס מעוררת שאלות קשות על הפיקוח, הממשל התאגידי והאיזונים והבלמים בגופים המנהלים את כספי הציבור בישראל. התביעה מבקשת להעביר מסר חד: מי שמנהל כספי חיסכון פנסיוני מחויב לסטנדרט הגבוה ביותר של זהירות, שקיפות ונאמנות, ומי שייכשל בכך, יידרש לשאת באחריות אישית כבדה.

התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין ברק טל, ניר רוזנר ומעיין מלכה ממשרד ארנון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic
ראיון

הקשר בין תעשיית הביטוח למהפכת הטכנולוגיה: ״בלי ביטוח אין UBER ואין AI״

מומחי ביטוח מגלים מדוע ישראל הפכה ליעד השקעה חם לענקיות הביטוח הבינלאומיות, איך הצבא יוצר את דור היזמים הטכנולוגיים, ומדוע בלי תעשיית הביטוח – כל החדשנות הטכנולוגית שאנחנו מכירים פשוט לא הייתה קיימת

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI

בעולם שבו חדשנות טכנולוגית נעה בקצב מהיר מאי-פעם, יש תעשייה אחת שנמצאת כמעט תמיד מאחורי הקלעים, אבל בלעדיה רוב הפיתוחים הגדולים פשוט לא היו יוצאים לפועל. "בעולמות הביטוח של היום חדשנות היא המפתח", מסביר עו"ד פרד קרלינסקי שותף ויו״ר הקבוצה הגלובלית של רגולציית ביטוח ועסקאות ביטוח של גרינברג טראוריג.: "אנחנו רואים המון תנועה, במיוחד ב-AI. גם הרגולטורים וגם חברות הביטוח מנסים להבין איך להשתמש בבינה מלאכותית כדי להפוך את הביטוח ליעיל יותר - הן מנקודת המבט של הלקוח והן בחקירות הונאה. העתיד בתחום הזה מצוין״.

הקשר בין ביטוח לבין טכנולוגיה אינו אינטואיטיבי כמו באזורים כמו סטארט אפ או בינה מלאכותית, אבל מתברר שהוא עמוק מאוד. קרלינסקי מחדד: "אם חושבים על זה באמת - שום דבר לא קורה בעולם הזה בלי ביטוח. רכב, בריאות, כל דבר שזז. הביטוח הוא זה שמאפשר לדברים לקרות״. לדבריו, החדשנות שמגיעה כיום מתוך התעשייה הזו ״מדהימה״, ומאפשרת לשחקנים חדשים להיווצר: ״בלי ביטוח ייעודי, Airbnb לא הייתה קיימת. גם Uber לא הייתה יכולה לפעול. אלה רק דוגמאות, אבל הן מבהירות איך החדשנות בביטוח הפכה את החיים שלנו לפשוטים יותר". 


עו״ד פרד קרלינסקי. קרדיט: גרינברג טראוריג

אחת הזירות המרכזיות שמניעות את השינוי היא בינה מלאכותית. לטענת קרלינסקי, הביטוח נמצא בעיצומה של מהפכה: ״יש הרבה תנועה והרבה התרגשות בתחום. AI יהפוך את הביטוח לנגיש יותר לאנשים ולחברות, וכל הצד של הסייבר - ישראל כבר מובילה עולמית שם״. תחום הסייבר, לדוגמה, הפך לאחד ממנועי החדשנות החשובים בענף. הגידול באיומי סייבר גלובליים, יחד עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות AI, מייצר דרישה לפתרונות ביטוח מורכבים - וישראל ניצבת במרכז. ההסבר נמצא במפגש בין כוח אדם טכנולוגי איכותי לבין צורך ביטוחי גובר. הוא מוסיף כי חברות זרות ״מגיעות לישראל כי הן מחפשות הזדמנויות. הן רוצות לשתף פעולה עם חברות ישראליות שיכולות לתת להן יתרון טכנולוגי. כאן אתה מקבל את הערך של חדשנות״.

החדשנות לא מתרחשת רק ברמת הטכנולוגיה: עו"ד ג'ואי שבות, שותף מנהל של המשרד בתל אביב בפירמת גרינברג טראוריג (GT), רואה אותה דווקא בפתרון בעיות עסקיות: ״יש גם סוג אחר של חדשנות, איך משתמשים בטכנולוגיות כדי לפתור בעיות שלא מקבלות מענה בדרך כלל. לדוגמה, חברות החלו להשתמש ב-AI לתהליכי מיזוגים ורכישות״. אך לא מדובר רק בתהליכים פיננסיים. אחד השינויים המעניינים שג'ואי מצביע עליו נמצא דווקא במבנה המוצרים הביטוחיים: ״אנחנו רואים מוצרים חדשים בתחום הקצאת סיכונים. חברות הביטוח יוצאות לשוק עם מוצרים שמאפשרים לנהל סיכון טוב יותר. וגם בתחום הנדל״ן - נכסים יכולים להיות מבוטחים לפי ערכם. זה מעניק למשקיעים ביטחון: גם אם הפסידו כסף, הם יודעים שלא יפסידו מעבר לסכום מסוים״. נראה כי מדובר על פתרונות שמאפשרים לעולם ההשקעות להתנהל בצורה יציבה יותר. נדל"ן, שנחשב לתחום עם לא מעט סיכונים - מקבל כיום מעטפת ביטוחית שמגינה על משקיעים ופותחת את השוק לשחקנים רחבים יותר.