100 מיליון שקל: התביעה החדשה בפרשת סלייס נגד מארגני "הקרנות האדומות"
המנהל המורשה מגיש תביעה של כ-100 מיליון שקל נגד אשכול אנה חיימוב, במקביל להסדר עם קרן שיינה להחזרת כספים עד סוף 2026, וברקע המעקב אחר הקרנות האדומות והכסף שזרם לקרנות זרות
פרשת סלייס מתרחבת לכמה חזיתות משפטיות, כשהמטרה המרכזית היא לעקוב אחר מסלול הכסף ולהחזיר כספים לעמיתי הגמל וההשתלמות שנפגעו מהעברות למסלולים בעייתיים. רו"ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה של כ-100 מיליון שקל נגד גורמים הקשורים לאשכול אנה חיימוב, בראשם אנה חיימוב וליעם ישראל ומעורבים נוספים.
מבחינתו זו לא רק תביעה נגד שמות, אלא ניסיון לשים אצבע על כל מי שהיה בשרשרת, מי שהקים את המסלולים, מי שדחף אותם לשוק ומי שאפשר את ההעברות בפועל. כי הקרב האמיתי מתחיל מהרגע שהכסף יצא ממוצר מפוקח ועבר דרך שכבות תיווך, ולעיתים גם דרך ישויות מחוץ לישראל. משם ההשבה כבר תלויה בכמה מהר מצליחים להשיג מידע ולהקפיא נכסים לפני שהכסף ממשיך הלאה.
תביעה ענקית לצד הסדר פשרה
במקביל להגשת התביעה, הושג הסדר נפרד עם קרן שיינה להחזרת כספי עמיתי סלייס עד סוף 2026. זה לא פרט טכני, זה איתות לשוק מה נחשב כרגע בר השגה ומה לא. כשגוף מסכים ללוח זמנים ולמסגרת החזר, הוא בעצם אומר שיש לו יכולת להזיז כסף בלי להיגרר להליך ארוך, והוא גם מצמצם חשיפה לסיכון של הקפאות וניהול הליכים שיכולים לשתק פעילות.
באותו זמן, ההסדר מחדד את ההבחנה בין מי שמוכן לשים כסף על השולחן לבין מי שמושך זמן או מתמקח על אחריות. זה מאפשר למנהל המורשה לייצר תוצאה ראשונה לעמיתים ולבנות מומנטום מול גורמים אחרים, כי פתאום יש סטנדרט. אם אפשר להגיע להסדר עם חלק מהגורמים, קשה יותר להסביר למה אצל אחרים הכל תקוע. הדד ליין של סוף 2026 גם מבהיר שההחזר, גם כשהוא מוסכם, נמרח על זמן.
- תביעת ענק נגד בכירי סלייס: 950 מיליון שקל על קריסת חיסכון הפנסיה של אלפי עמיתים
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עקבות הכסף מובילות לקרנות זרות
התביעה החדשה מתמקדת בגורמים שהיו מעורבים בהקמת הקרנות האדומות, מסלולי השקעה בעייתיים שאליהם הועברו עשרות מיליוני דולרים מכספי העמיתים. כשמכוונים אל מי שבנה את המוצר ומי שדחף אותו לשוק, נוגעים בשאלה שמעניינת גם את הרגולטור וגם את בתי המשפט, האם מדובר בכשל נקודתי או במנגנון שעבד לאורך זמן והרוויח מעצם הזרימה.
המנהל המורשה עוקב אחר שרשרת ההפצה ומנסה לאתר את הכספים שזרמו דרך קרנות זרות וגופים שונים, כדי להשיבם לבעליהם החוקיים. כאן החסם הוא לא רק משפטי אלא גם מבני. ברגע שהכסף יוצא מהמסגרת המקומית ועובר דרך ישויות זרות, המידע מתפזר בין תחומי שיפוט, מסמכים וחובות דיווח שונות, ומה שנראה כמו פעולה פיננסית אחת הופך למסלול שקשה לשחזר במהירות.
לכן ההליך הזה לא נבחן רק בשאלה אם תהיה קביעה מי אשם, אלא אם יצליח לייצר נקודות אחיזה מעשיות, לחבר בין החוליות ולתרגם את הסיפור חזרה לשורה התחתונה של העמיתים.
