פרשת סלייס: התביעה נגד גיא שנצר תופחת ל-488 מיליון שקל
רואה החשבון אפי סנדרוב, שמונה לנהל את קופות הגמל שקרסו, מבקש להרחיב את התביעה בכ-52.5% ולצרף עשרה נתבעים חדשים, וגם לעכב את פירעון ההלוואות שנטלו העמיתים; ברקע, כ-7,000 חוסכים שכ-900 מיליון שקל מכספם זרמו לקרנות מעבר לים
חוסכים שהעבירו לסלייס גמל את קופות הפנסיה שברשותם וראו את הכסף מתאדה בקרנות זרות עלולים למצוא את עצמם בצד השני של המתרס, כמי שנדרשים להחזיר הלוואות שקיבלו באותה עסקה עצמה. רואה החשבון אפי סנדרוב, שמונה לנהל את החברה מטעם הרגולטור, ביקש מבית המשפט בתל אביב לחסום את דרישות הפירעון האלה.
באותה פנייה מבקש סנדרוב להרחיב את התביעה האזרחית נגד סוכן הביטוח גיא שנצר מ-320 מיליון שקל ל-488 מיליון, גידול של כ-52.5% ביחס לכתב התביעה שהוגש בסוף 2024. במקביל מתבקשת הערכאה לצרף עשרה נתבעים נוספים, ובהם אלעד תורג'מן, שניר דוד, יניב חדד ואלית מוטולה. רשימת הנתבעים בהליך מונה כבר 42 גורמים, ביניהם שבע קרנות שהתאגדו מחוץ לישראל ושאליהן זרמו כספי החוסכים.
שנצר מוכר בענף כמי שעומד מאחורי סוכנות כרמל ארגמן. לפי כתב התביעה המקורי, הסוכנות גייסה מעמיתי סלייס כ-100 מיליון דולר לטובת אותן קרנות, ומתוכם 25 מיליון דולר נותרו עלומים. עוד נטען שם כי כ-31 מיליון דולר הועמדו כהלוואה בלי בטוחות לחברה שנסגרה בהמשך, וכי כ-7.2 מיליון דולר הופנו לעסקה מול גורם גיאורגי. לטענת סנדרוב, גרסאותיו של שנצר השתנו לאורך ההליך. הטענות כולן טרם נבחנו לגופן בבית המשפט.
כשקופת הפנסיה הופכת למקור אשראי
סלייס התמחתה בקופות גמל וקרנות השתלמות בניהול אישי, מוצר המוכר בראשי התיבות IRA. במקום שבית השקעות יקבע לחוסך את תמהיל ההשקעות, החוסך עצמו מנהל את התיק ובוחר לאן הכסף זורם, תוך שמירה על הטבות המס של החיסכון הפנסיוני. מוצר כזה מיועד מטבעו לחוסכים מנוסים יחסית, ולכן נקבע לו סף כניסה: קצבה פנסיונית של כ-5,150 שקל בחודש או צבירה של 1.5 מיליון שקל.
המנגנון שעמד במרכז הפרשה חיבר בין חיסכון ארוך טווח לבין צורך מיידי במזומן. לפי הנטען בהליכים, סוכנים איתרו חוסכים שנזקקו לאשראי והציעו להם הלוואה בריבית אפסית או סמלית, ובתמורה עברו כספי הגמל וההשתלמות שלהם לחשבונות שנוהלו אישית תחת סלייס ומשם אל הקרנות שמעבר לים. היקף ההלוואות שניתנו באותן קרנות, שכונו בענף הקרנות האדומות, מוערך בכ-39 מיליון דולר.
החלוקה בין קבוצות המגייסים ממחישה את סדר הגודל: אשכול שנצר נקשר לכ-100 מיליון דולר, אשכול פינברט לכ-61 מיליון דולר, אשכול ישראלי לכ-34 מיליון דולר, ואשכולות קטנים יותר להיקפים צנועים בהרבה. בסך הכול הועברו אל מחוץ לישראל יותר מ-800 מיליון שקל.
סלייס עצמה היתה שחקנית של ממש בשוק החיסכון: בסוף 2023 היא ניהלה נכסים בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל עבור כ-94 אלף עמיתים. אחרי שהצטברו תלונות של חוסכים שהתקשו למשוך את כספם נערכה בחברה ביקורת חריגה מטעם רשות שוק ההון, ובעקבותיה מונה לה מנהל מורשה, צעד נדיר בשוק הפנסיוני שמשמעותו העברת השליטה בקופות לידי גורם חיצוני לצורך ייצוב הפעילות והשבת כספים. הסכומים שאבדו מוערכים בכ-900 מיליון שקל, ומאחוריהם עומדים כ-7,000 חוסכים.
ההליך מול שנצר הוא חוליה אחת בשרשרת ארוכה. סנדרוב הגיש תביעה אישית של כ-950 מיליון שקל נגד בעלי השליטה והמנהלים בחברה, ותביעה של כ-987 מיליון שקל הוגשה נגד משרד רואי החשבון דלויט ישראל. רישיונותיהם של סוכני ביטוח מסוכנות פינברט, שדרכה זרמו לקופות סלייס יותר מ-100 מיליון שקל, נשללו לצמיתות.
הרגולציה השתנתה בעקבות הפרשה. הרשות הידקה את הכללים בקופות המנוהלות אישית, הגבילה ל-25% מהתיק את חלקן של השקעות שמחוץ למסחר הבורסאי, והכפילה את סף הכניסה: קצבה חודשית של 10,300 שקל או צבירה של 3 מיליון שקל. ככל שהחוסך מתרחק ממכשירים סחירים ושקופים, כך גדל הפער האפשרי בין השווי שרשום בדוח לבין הסכום שאפשר לממש בפועל.
במקביל מתנהלת מלאכת ההשבה. עד קיץ 2025 הושבו לקופה כ-134 מיליון שקל, ובבקשה הנוכחית נמסר על משא ומתן מתקדם מול חברה גיאורגית ומול דייויד הררי להחזרת כספים נוספים. הערכות בענף מדברות על תחילת חלוקה לעמיתים במחצית השנייה של 2026.
השאלה הפתוחה נוגעת דווקא להלוואות. בית המשפט כבר הבהיר בעבר שאם הסכומים שיושבו יסתכמו בפחות מהיקף ההלוואות שנלקחו, יהיה קשה לפטור את מי שנטלו אותן מהחזר מלא. בקשת העיכוב שהוגשה כעת מציבה את ההכרעה על שולחן השופטת, ולצידה שאלה רחבה יותר: כמה עוד אפשר לגרוף בחזרה מקרנות שרשומות הרחק מכאן.
