הנוסחה שמחליפה את 60/40: בלאקרוק ממליצה על 20% בשווקים הפרטיים

בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, הציגה השבוע תמהיל חדש ללקוחות העושר שלה: 50% מניות, 30% אגרות חוב ו-20% שווקים פרטיים. החלוקה הזאת באה במקום נוסחת 60/40 הוותיקה, ששימשה עשורים כברירת מחדל בבניית תיקי השקעות, והיא הוצגה בכנס ההשקעות הפרטיות שנערך בפריז.

התשואה על אגרות החוב של ממשלת ארה"ב לעשר שנים נעה סביב 4.84%, הרמה הגבוהה מאז אוקטובר 2023. לפני שנה היא עמדה סביב 4%, והמעבר הזה שינה את מה שתיק מאוזן מספק לחוסך. אגרות החוב הארוכות אמורות היו לרכך ירידות במניות, ובפועל הן ספגו בעצמן ירידות מחיר בזמן שהתשואות טיפסו. התשואה על האג"ח האמריקאית לשלושים שנה ממחישה עד כמה הקצה הארוך של העקום התייקר.

הרעיון שמאחורי 60/40 נשען על הנחה אחת: כשהמניות יורדות, אגרות החוב עולות ומרככות את המכה. ההנחה עבדה יפה בעשורים של אינפלציה יורדת וריבית יורדת. בשנים האחרונות, עם זעזועי היצע ואינפלציה עיקשת, שני האפיקים נעו יחד באותו כיוון, והפיזור בין שניהם הצטמצם. התשואות ההיסטוריות של תמהילי 70/30 ו-60/40 ממחישות כמה נוחה הייתה החלוקה הזאת כל עוד שני הצדדים תרמו את חלקם.

לפי הערכת בלאקרוק, היקף הנכסים האלטרנטיביים בעולם יגדל מכ-20 טריליון דולר כיום לכ-30 טריליון דולר עד 2030, בדחיפה של גופים מוסדיים ושל לקוחות פרטיים אמידים כאחד. שווקים פרטיים כוללים קרנות שמשקיעות בחברות פרטיות, אשראי חוץ-בנקאי, תשתיות ונדל"ן מחוץ לבורסה.

בתיק של 500 אלף שקל, המעבר מ-60/40 לתמהיל החדש מזיז כ-50 אלף שקל מרכיב המניות וכ-50 אלף שקל מרכיב אגרות החוב, וסך של כ-100 אלף שקל עובר לאפיקים מחוץ לבורסה. אצל גוף מוסדי זו הקצאה שגרתית לגמרי, ואצל משקיע פרטי היא כרוכה בסכומי כניסה שתיקים בסדר גודל כזה מתקשים לעמוד בהם.

בבלאקרוק מחלקים את גל הבינה המלאכותית לשלושה שלבים: הקמת התשתית, שנמצאת בשלביה המוקדמים, אחריה שלב האימוץ בארגונים, ובעשור הקרוב שלב השינוי העסקי עצמו. חלק גדול מההשקעה בשלב הראשון זורם דרך עסקאות פרטיות, הרבה לפני שחברה כזאת מגיעה לבורסה. מרכזי נתונים, תחנות כוח וקווי הולכה הם נכסים שמתאימים למימון ארוך טווח מחוץ לשוק הסחיר, וזו הסיבה שקרנות התשתית נכנסות לתחום הזה בהיקפים גדלים.

מיסטרל הצרפתית גייסה 3 מיליארד אירו לפי שווי של יותר מ-21 מיליארד אירו אחרי הכסף, הגיוס ההוני הגדול ביותר שביצעה חברת טכנולוגיה אירופית, שלוש שנים אחרי הקמתה. סמסונג אלקטרוניקס הובילה את הסבב, ובלאקרוק נמנית עם המשקיעות בו. החברה פועלת ב-20 מדינות ומשרתת יותר מ-125 ארגונים גדולים, בהם איירבוס ו-HSBC.

קרנות הפנסיה וקופות הגמל בישראל מחזיקות זה שנים חלק מהכספים בנכסים מחוץ לבורסה, בהם אשראי, תשתיות ונדל"ן. המסלול הכללי של חוסך ישראלי ממוצע כבר קרוב יותר לתמהיל שבלאקרוק מתארת מאשר לחלוקה הקלאסית, גם אם החוסך עצמו שמע על כך מעט מאוד. ההבדל הוא שהמוסדיים מגיעים לעסקאות האלה בהיקפים שמקנים תנאים טובים יותר.

סכומי מינימום גבוהים ותקופות נעילה ארוכות מפרידים בין משקיע פרטי בישראל לבין גוף מוסדי בכל הנוגע לשווקים הפרטיים. הנזילות באפיקים האלה שונה מזו של קרן סל על מדד, והתמחור מתעדכן בתדירות נמוכה, כך שהתנודתיות המוצגת נראית מתונה יותר מזו שבשוק הסחיר. תמהיל התיק לפי גיל נשען בעיקר על רכיב אגרות החוב, וזה בדיוק הרכיב שבלאקרוק מציעה לצמצם.

דמי הניהול באפיקים הפרטיים גבוהים בדרך כלל מאלה של קרנות סל, והם נגבים לעיתים גם על הון שהמשקיע התחייב להעמיד עוד לפני שהוא מושקע בפועל. שערוך הנכסים מתבצע ברוב המקרים אחת לרבעון, כך שירידת שווי מופיעה בדוח באיחור. שתי התכונות האלה מסבירות חלק מהתנודתיות המתונה שמיוחסת לאפיק, ולכן ההשוואה למדד סחיר דורשת זהירות.

שלושה מנועים נוספים מסומנים בבלאקרוק לצד הבינה המלאכותית: מעבר האנרגיה, שינויים דמוגרפיים ועיור. הפער בין 20 טריליון דולר כיום ל-30 טריליון בסוף העשור מגלם תוספת של 10 טריליון דולר לשווקים הפרטיים בתוך ארבע שנים.