נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

הנחושת שוברת שיאים - וגל ההשקעות ב-AI רק מגביר את הלחץ

המחיר בניו יורק טיפס ל-6.78 דולר לפאונד ובלונדון לכמעט 14,800 דולר לטונה, על רקע ירידה בתפוקת המכרות, חשש ממכסים בארה"ב וביקוש גובר מדאטה סנטרים, רשתות חשמל ורכב חשמלי; מניות הכרייה מזנקות, בעוד עלויות התשתיות ממשיכות לעלות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

מחיר הנחושת טיפס לשיא חדש, כשהשוק מתמודד במקביל עם ביקוש גובר מתשתיות AI וחשש למחסור בצד ההיצע. החוזים בניו יורק עלו בכ-2.8% ל-6.78 דולר לפאונד, בעוד בלונדון המחיר לשלושה חודשים הגיע לכ-14,779 דולר לטונה במהלך המסחר. העלייה בנחושת נבנתה לאורך החודשים האחרונים, אבל כעת מצטברים כמה גורמים שמחזקים זה את זה: השקעות בדאטה סנטרים, הרחבת רשתות חשמל, רכב חשמלי, פרויקטים של אנרגיה מתחדשת והמשך בניית תשתיות שנדרשות להפעלת מערכות AI.

הביקוש עולה - וההיצע מתקשה להגיב

נחושת היא אחד מחומרי הגלם המרכזיים כמעט בכל תשתית חשמלית. ככל שמוקמים יותר מרכזי נתונים ונדרשים יותר חיבורים לרשת, כבלים, שנאים ומערכות קירור, הביקוש למתכת גדל. במקביל, צד ההיצע לא מצליח להתרחב באותו קצב. לפי נתונים ראשוניים של International Copper Study Group, תפוקת מכרות הנחושת בעולם ירדה בכ-1.1% במחצית הראשונה של 2026.

הירידה נרשמה בין היתר במדינות יצרניות מרכזיות כמו צ'ילה, אינדונזיה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מעבר לכך, חלק גדול מהמכרות הפעילים בעולם ותיקים, ועלויות ההפקה בהם עולות ככל שאיכות העפרה יורדת.

המשמעות היא שגם כשמחיר הנחושת עולה, לא ניתן להוסיף במהירות היצע חדש. פתיחת מכרה חדש יכולה להימשך שנים, ודורשת היתרים, השקעות הון ותשתיות משלימות.

החשש ממכסים בארה"ב מעוות את זרימת הסחורה

ללחץ המבני הזה מצטרף גורם נוסף: החשש שממשל טראמפ יטיל מכסים גם על נחושת מזוקקת. בשנה שעברה הוטל מכס של 50% על חלק ממוצרי הנחושת המעובדים, בעוד נחושת מזוקקת קיבלה פטור זמני. משרד המסחר האמריקאי נדרש לבדוק האם לכלול גם נחושת מזוקקת במגבלות, אבל עד כה לא פורסמה החלטה סופית של הבית הלבן. חוסר הוודאות הזה גורם לסוחרים להזרים כמויות גדולות של נחושת לארה"ב עוד לפני שינוי אפשרי במדיניות.

כתוצאה מכך, מלאים שנמצאים מחוץ לארה"ב מצטמצמים, כולל מלאים במחסנים שמנוטרים על ידי הבורסה למתכות בלונדון. במקביל, המחירים בארה"ב נסחרים בפרמיה לעומת שווקים אחרים. המצב הזה מוסיף לחץ לשוק שגם כך סובל מהיצע מוגבל, ומעלה את החשש שמחירים גבוהים יישארו לאורך זמן אם המכסים ייכנסו לתוקף.

מניות הכרייה נהנות

העלייה במחירי הנחושת כבר באה לידי ביטוי במניות חברות הכרייה. פריפורט-מקמורן זינקה בכ-7% במהלך המסחר והיא כבר עלתה ביותר מ-50% מתחילת 2026. גם מניות של Vale, Antofagasta, Glencore ו-Anglo American עלו, כשהמשקיעים מתמחרים שיפור אפשרי ברווחיות של חברות שמפיקות נחושת במחיר גבוה יותר.

עבור החברות האלה, עליית המחיר משפיעה ישירות על תזרים המזומנים, במיוחד כאשר עלויות ההפקה אינן עולות באותו קצב. לכן כל עלייה משמעותית במחיר הנחושת יכולה לייצר מינוף תפעולי גבוה.

מהצד השני, מי שעלול להיפגע הם דווקא המשתמשים הגדולים במתכת - חברות AI, מפעילות רשתות חשמל, יצרניות רכב חשמלי וחברות תעשייה. ככל שהנחושת מתייקרת, כך גם עלות הקמת דאטה סנטרים, תחנות כוח, קווי חשמל ומערכות טעינה עולה.

המצב יוצר פרדוקס מסוים: גל ההשקעות ב-AI הוא אחד הגורמים שמעלה את מחיר הנחושת, אבל מחיר הנחושת עצמו עלול להפוך לחלק מהבעיה ולייקר את הקמת התשתיות שנדרשות להמשך אותו גל השקעות.

לא בטוח שזה השיא האחרון

אנליסטים ב-Sucden Financial מעריכים שהמחיר עדיין יכול להמשיך לעלות אם יישאר מעל 14,400 דולר לטונה, אבל מזהירים שהעלייה המהירה מגדילה גם את הסיכון למימושים.

אם הדולר יתחזק בעקבות נתוני אינפלציה בארה"ב, שוק הסחורות עלול לספוג לחץ בטווח הקצר. עם זאת, כל עוד הביקוש ממשיך לעלות וההיצע מתקשה להגיב, הנחושת נשארת אחת מנקודות הלחץ המרכזיות של ההשקעות בתשתיות AI והחשמל.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה