מי המרוויחה הגדולה מהמלחמה בהורמוז?

תעלת סואץ חוזרת לחיים, ומי שהחזיר אותה הוא דווקא משבר אחר במזרח התיכון. כמעט שלוש שנים החות'ים הבריחו את רוב ספינות המכולות מים סוף ושלחו אותן להקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה. עכשיו הבלגן במצר הורמוז, השינוי בנתיבי הנפט של סעודיה והחזרה הזהירה של חברות הספנות לים סוף מסדרים מחדש את מפת הסחר.

מצרים, שהפסידה מיליארדי דולרים כשהתנועה בתעלה דעכה, מתחילה להרגיש את ההבדל. באפריל עברו בתעלה 1,182 ספינות, עלייה של כ-14% בתוך שנה. תנועת מכליות הנפט הגיעה ל-529 כלי שיט, זינוק של כ-28%. הכנסות התעלה באותו חודש עלו בכ-27% לכ-419 מיליון דולר, הרמה החודשית הגבוהה מאז תחילת 2024.

בארבעת החודשים הראשונים של השנה עברו בסואץ 4,506 ספינות, עלייה של כ-12%, כאשר מספר המכליות עלה בכ-25%. בשביל מצרים זה הרבה יותר מסטטיסטיקה ימית. תעלת סואץ היא אחד ממקורות המט"ח המרכזיים של המדינה, ובשנים שלפני משבר ים סוף הכניסה לה יותר מ-9 מיליארד דולר בשנה. הצניחה במספר המעברים תפסה את מצרים ברגע הכי גרוע שלה: מחסור בדולרים, אינפלציה גבוהה וחוב כבד.

הסיפור המעניין באמת הוא ספינות המכולות. מארסק והאפאג-לויד החזירו חלק מהשירותים לנתיב דרך סואץ, ומארסק כבר מפעילה באזור חלק משמעותי יותר מהפעילות הרגילה שלה בים סוף. ספינות הענק שחזרו למסלול מקצרות את הדרך בין אסיה לאירופה בכשבוע עד שבועיים לעומת ההקפה סביב אפריקה.

החיסכון הזה שווה הרבה כסף. הפלגה קצרה יותר צורכת פחות דלק, דורשת פחות ימי עבודה לצוות ומשחררת את האונייה מהר יותר להפלגה הבאה. ברגע שהרבה ספינות חוזרות לסואץ, יש פתאום יותר מקום להובלה בעולם, בלי שאף חברה הוסיפה אונייה אחת לצי.

במחצית הראשונה של השנה כבר נרשמת עלייה משמעותית בקיבולת שעברה דרך אזור באב אל-מנדב. ועדיין, זה רחוק מהשיאים של לפני החות'ים, כלומר יש עוד הרבה לאן לחזור.

להרחבה: מכלית תמורת מכלית: הכלל החדש שהופך את מיצרי הורמוז לנתיב יקר במיוחד

סעודיה הופכת את סואץ לנתיב עקיפה של הורמוז

ואז יש את הנפט, שמוסיף לסואץ שכבה שלמה. לפני החרפת המשבר זרמו דרך הורמוז כ-18 עד 20 מיליון חביות נפט ומוצרי נפט ביום, חלק משמעותי מאספקת האנרגיה העולמית. הבלגן במצר דוחף את סעודיה להזרים יותר נפט בצינור מזרח-מערב, שמעביר נפט משדות הממלכה אל ינבוע שלחופי ים סוף.

משם אפשר להעמיס את הנפט על מכליות ולשלוח אותו צפונה דרך סואץ והים התיכון. לסעודיה זה נתיב שמקטין את התלות בהורמוז. למצרים זה עוד תנועה, עוד אגרות ועוד עסקים.

• הסולר בשיא כל הזמנים בארה"ב: העימות מול איראן מקפיץ את מחירי האנרגיה
• אדנוק ממשיכה להעמיס LNG ומוצאת דרך להוציא אותו מהמפרץ

למכליות מסוג סואץמקס יש כאן יתרון ברור. הן מסוגלות לשאת סביב מיליון חביות ולעבור בתעלה כשהן עמוסות. מכליות VLCC הגדולות יותר, שמובילות סביב שני מיליון חביות, יכולות להשתמש במערכת סומד: לפרוק נפט בעין סוחנה שבצד המזרחי של מצרים, להעביר אותו בצינור לאורך המדינה ולהעמיס אותו מחדש בסידי קריר שעל חוף הים התיכון.

כלומר מצרים הופכת לחוליה חשובה יותר בתשתית האנרגיה שמאפשרת למדינות המפרץ להתמודד עם שיבושים בהורמוז. וזו בדיוק הסיבה שההתאוששות בסואץ עשויה להיות הרבה יותר מחזרה זמנית של כמה קווי מכולות.

להרחבה: הורמוז חוזר לפעול: יצוא הנפט מהמפרץ כבר בשני שלישים מהרמה שלפני המלחמה

לחברות הספנות, לעומת זאת, החזרה לסואץ פחות נעימה. ההקפה של אפריקה האריכה את זמני ההפלגה, הוציאה קיבולת מהשוק וסייעה להעלות תעריפים. מסלול קצר יותר מאפשר לכל אונייה לבצע יותר הפלגות בשנה, וכך מגדיל את היצע ההובלה.

אם המגמה תתרחב, המחירים בקווים בין אסיה לאירופה עשויים לרדת. יבואנים ויצואנים יקבלו זמני אספקה קצרים יותר ועלויות נמוכות יותר, וחברות המכולות יראו חלק מהרווחים של תקופת השיבושים נעלמים.

• סגירת הרשימות לכנסת: מי הרוויח, מי הפסיד ולמי יש סיכוי להרכיב ממשלה
• טופס רישום אחד, 1.83 מיליון שקל: כך מפלגת מדף מכפילה את מימון הבחירות

מה שיקבע את הקצב הוא הביטחון בבאב אל-מנדב. חברות הספנות בוחנות את רמת הסיכון, את עלות הביטוח ואת זמינות הליווי הימי בכל מסלול. כל עוד שקט שם, עוד ספינות יחזרו לסואץ.

להרחבה: החות'ים עולים שלב: מצור ימי על סעודיה ואזהרה מפני עגינה בנמליה

למצרים, כל אונייה שחוזרת לנתיב הקצר היא דולרים בקופה. לחברות הספנות, אותה אונייה היא עוד קיבולת בשוק שמורידה מחירים. שני הדברים קורים במקביל, ויחד הם עשויים להפוך את משבר הורמוז דווקא לאירוע שמחזיר את סואץ למקום שהיה לה לפני שהחות'ים התחילו לירות.