הפד עשוי להעלות ריבית, ו-UBS אומרת שזו דווקא הזדמנות קנייה

דוח התעסוקה האמריקאי לאוגוסט הפך את התמונה על פיה. המשק הוסיף 162 אלף משרות, כמעט פי שלושה מתחזית הקונצנזוס שעמדה על 55 אלף, בעוד שיעור האבטלה נשאר יציב על 4.1%. זו התוספת החודשית החזקה ביותר מאז מרץ, והיא העלתה את ההסתברות שהשוק מתמחר להעלאת ריבית של רבע אחוז בישיבת הפד ב-15 וב-16 בספטמבר לסביבות 60%.

בבית ההשקעות UBS מזהים בתגובה הזדמנות ולא איום. האמירה המרכזית שלהם מפרידה בין שני סוגים של העלאת ריבית, וזו ההבחנה שקובעת מה נכון לעשות בתיק.

ההבחנה שקובעת הכל

פד שמגיב לחוזק כלכלי הוא דבר אחד. פד שמגיב לבעיית אינפלציה מתמשכת לצד צמיחה איטית הוא דבר אחר לגמרי. לפי האסטרטגים בבנק, ההבדל הזה חשוב לתיק ההשקעות הרבה יותר מהשאלה מה תהיה ההחלטה בישיבה הקרובה עצמה, ונתוני התעסוקה של אוגוסט מצביעים בבירור על התרחיש הראשון, החיובי יותר.

מכאן נגזרת גישה שאינה אינטואיטיבית: תנודתיות שתיווצר סביב העלאת ריבית היא הזדמנות להיכנס, ולא סיבה לצאת.

מניות: להישאר בפנים

בבנק נשארים חיוביים על מניות בעולם. הם מודים שתשואות גבוהות יותר עלולות לייצר תנודתיות בטווח הקצר ולפגוע בענפים רגישים לריבית, אבל טוענים שגם הידוק נוסף אינו מבטל את המנועים החשובים באמת לטווח הבינוני: ההשקעות ההוניות סביב הבינה המלאכותית, פעילות כלכלית עמידה, וצמיחה רחבה ברווחי החברות.

שלוש התמות שהם מדגישים הן בינה מלאכותית, אנרגיה ומשאבים, ואריכות חיים. שלושתן נשענות על השקעות ארוכות טווח ועל שינויים מבניים ולא על מחזור הריבית.

אג"ח: לשנות את המיקום על העקום

כאן מגיעה ההמלצה הקונקרטית ביותר, והיא שינוי מגישה קודמת. בבנק אומרים שהם כבר אינם ממליצים לנעול תשואות באג"ח קצרות עד בינוניות כתחליף להחזקת מזומן. תמחור מחודש של מסלול הריבית כלפי מעלה עלול לפגוע בתשואות ולהגביל את פוטנציאל רווחי ההון, בעיקר בקצה הקצר של העקום.

במקום זאת הם מצביעים על החלק הבינוני והארוך, שבו התשואות כבר טיפסו. אג"ח ארוכה של ממשלת ארצות הברית לשלושים שנה נסחרת סביב 5.23%. לפי הבנק, החלק הזה של השוק עשוי דווקא להרוויח אם ההידוק יחזק את האמון במחויבות הפד ליעד האינפלציה, יוריד את ציפיות האינפלציה ארוכות הטווח, או יאט את קצב הצמיחה.

• לפני שלושה חודשים UBS צפה אפס העלאות ריבית - עכשיו הוא רואה שתיים
• המספר שמפחיד את וול סטריט: כשהאג"ח נותנת כמעט 5%, המניות מתחילות להיראות יקרות

דולר וזהב

מהלך ניצי מצד הפד תומך בדולר, בעיקר אם הפער מול בנקים מרכזיים אחרים יתרחב. הידוק על רקע צמיחה חזקה עשוי להחזיק את המטבע האמריקאי חזק לאורך זמן, דרך זרימות הון וביצועים כלכליים יחסיים. לעומת זאת, הידוק שנובע מאינפלציה לצד צמיחה חלשה מייצר תמונה מעורבת בהרבה, כי תשואות גבוהות מתחילות להתחרות בחששות לגבי קיימות פיסקלית. ההמלצה המעשית: לצמצם החזקות דולריות עודפות כשהמטבע חזק.

הזהב, שנסחר סביב 4,479 דולר לאונקיה בחוזים לדצמבר, מתמודד עם רוח נגדית בטווח הקצר. ריביות ריאליות גבוהות יותר ודולר חזק פועלים נגדו. מנגד, אינפלציה מתמשכת, אי ודאות גיאופוליטית וחששות לגבי אמינות פיסקלית ומוניטרית מחזקים את מעמדו כנכס מקלט. בבנק מגדירים אותו כגידור ומגוון לתיק, ולא כדרך להמר על ההחלטה הבאה של הפד.

באותה נשימה הם מרחיבים את האמירה לסחורות בכלל: חשמול, ביקוש גדל לחשמל, השקעה בתשתיות בינה מלאכותית והיצע מוגבל תומכים באפיק לטווח ארוך, והוא יכול לספק גם תשואה מבנית וגם פיזור בתרחישים שבהם שיבוש אנרגיה או אינפלציה מחודשת פוגעים במניות ובאג"ח.

מה זה אומר למשקיע הישראלי

שתי נקודות רלוונטיות ישירות. הראשונה, ההמלצה להפסיק לנעול תשואות באג"ח קצרות נוגעת גם למי שהחזיק כאן קרנות כספיות ופיקדונות קצרים כתחליף למזומן בשנתיים האחרונות. השנייה, צמצום חשיפה דולרית עודפת דווקא כשהדולר חזק הוא שיקול שחוזר על עצמו אצל חוסכים ישראלים שהגדילו חשיפה למטבע בתקופות של אי ודאות.