העמלות לסוכני הביטוח בשיא: זינוק של 38% בחמש שנים, ומי מממן אותן
סך העמלות ששולמו לסוכני הביטוח המשיך לטפס והגיע לשיא חדש. הנתונים מגלים שמדובר בעלייה של כ-38% בחמש שנים, כשהצמיחה המהירה ביותר מגיעה דווקא מהחיסכון הפנסיוני. מי משלם את הכסף הזה בפועל
ביטוח סך העמלות ששולמו לסוכני הביטוח בישראל הגיע לשיא חדש, אחרי עלייה של כ-38% בתוך חמש שנים. מדובר בשוק שגדל בעקביות: מכ-9.05 מיליארד שקל ב-2020, דרך כ-10.9 מיליארד ב-2023, לכ-12 מיליארד ב-2024, ומשם למעלה. רק בין 2023 ל-2024 נרשמה עלייה של 9%, ובשלוש השנים 2022 עד 2024 הצטברה צמיחה של 24%.
| שנה | סך העמלות לסוכנים |
|---|---|
| 2020 | כ-9.05 מיליארד שקל |
| 2023 | כ-10.9 מיליארד שקל |
| 2024 | כ-12 מיליארד שקל |
| 2025 | שיא חדש, כ-38% מעל 2020 |
המספרים האלה מגיעים מנתוני רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שמפרסמת מדי שנה את דוח הממונה ובו פרק ייעודי לסוכנים וליועצים. הם מתייחסים לכלל התשלומים שחברות הביטוח והגופים המוסדיים מעבירים לסוכנים ולסוכנויות, על פני כל ענפי הביטוח והחיסכון.
מאיפה מגיעה הצמיחה
הענף שהוביל את העלייה החדה ביותר הוא הגמל והפנסיה, עם זינוק של 16% בשנה אחת. זו נקודה שמסבירה את המנגנון כולו. בביטוח כללי, כמו רכב או דירה, העמלה נגזרת מהפרמיה השנתית והיא מתחדשת בכל שנה מחדש. בחיסכון הפנסיוני המבנה שונה: חלק ניכר מהעמלה נגזר מהצבירה, כלומר מהסכום שכבר נצבר בקופה.
המשמעות פשוטה. כשהשוק עולה והצבירות תופחות, העמלה גדלה גם בלי שנמכר מוצר חדש ובלי שנעשתה פעולה כלשהי. הכסף בקופות הפנסיה והגמל בישראל גדל בקצב מהיר, בין היתר בזכות תשואות השוק ובזכות ההפקדות שממשיכות לזרום, ואיתו גדלות העמלות באופן אוטומטי.
מי משלם את זה בפועל
כאן נמצאת אי ההבנה הנפוצה ביותר. רוב הציבור אינו מקבל חשבונית מסוכן הביטוח, ולכן מניח שהשירות ניתן בחינם. בפועל התשלום עובר דרך חברת הביטוח או הגוף המנהל, והמקור שלו הוא הפרמיה ודמי הניהול שהלקוח משלם ממילא. במילים אחרות, 12 מיליארד שקל בשנה יוצאים מכיסי המבוטחים והחוסכים, גם אם הם אינם רואים את השורה הזו בשום מקום.
זו גם הסיבה שרשות שוק ההון עוסקת בנושא ברגולציה מתמשכת. הכיוון שנבחן בשנים האחרונות הוא הגברת שקיפות: חובת דיווח שנתית מפורטת של הסוכנים על העמלות שקיבלו, דיווח על ניגודי עניינים, ובחינה של מודלים שבהם הלקוח משלם ישירות לסוכן במקום שהתשלום יעבור דרך היצרן.
מה זה אומר לחוסך
שני דברים מעשיים. הראשון, עמלת הסוכן אינה תוספת מעל דמי הניהול אלא נגזרת מהם. מי שמתמקח על דמי ניהול נמוכים יותר משפיע בעקיפין גם על הרכיב הזה. תקרת החוק בקרן פנסיה מקיפה היא 6% מההפקדה ו-0.5% מהצבירה, וקרנות ברירת המחדל גובות כ-1% ו-0.22%.
השני, לחוסך יש זכות לבקש פירוט. אפשר לפנות לסוכן או לגוף המנהל ולבקש לדעת אילו עמלות משולמות בגין המוצרים שעל שמו. סוכן שמקבל עמלה גבוהה יותר על מוצר אחד אינו בהכרח פועל בניגוד עניינים, אבל השאלה למה הומלץ דווקא המוצר הזה היא שאלה לגיטימית שראוי לשאול.
- אילו ביטוחים באמת צריך בכל גיל?
- עסקת ענק בתחום הביטוח: Aon קרובה לרכישת USI מידי KKR תמורת 17 מיליארד דולר
להרחבה: שאלות ותשובות על דמי ניהול ומסלולים בפנסיה
הצמיחה בעמלות אינה מעידה בהכרח על תמחור לא הוגן. סוכן ביטוח שמלווה משפחה לאורך שנים, מטפל בתביעה מול חברת ביטוח או מאתר כיסוי כפול שנגבה לשווא, מייצר ערך ממשי. השאלה שנשארת פתוחה היא אם מבנה התגמול הנוכחי, שמתגמל לפי צבירה ולא לפי שירות, מייצר את התמריצים הנכונים.
